לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

חושש שקנה סכך גזול

אדם הקונה סכך ממוכר לא מוכר, האם יש צורך לחשוש שמא הסכך גזול ולקנות סכך ממקור ידוע?

תשובה:

אין מקום להחמיר ולהחליף את הסכך. הכלל הוא "חזקה כל מה שתחת ידי אדם הרי אלו שלו", לכן אין מקום לחשוש שמא הסכך גזול. יש מקרים שחז"ל חייבו לכתחילה לחשוש שמא הוא גזול ואסרו לקנות, כגון במחיר זול ביותר, אבל במקרה זה אפילו בדיעבד הולכים אחר החזקה.
בנוסף לכך סתם גניבה וכן סתם גזילה ביד ישראל תולים שהנגנב או הנגזל התייאשו, ודעת הרמב"ם והמחבר שייאוש קונה גם לאחר המכירה.

מקורות:

לעניין חזקה כל מה שתחת ידי אדם עיין שו"ע חו"מ סי' צט סעיף א ובש"ך שם סק"ו.
לעניין מקרים שיש לחוש לגנוב עיין שו"ע חו"מ סי' שנח. לעניין מקח בזול עיין ערוך השולחן סי' שנו סעיף יא.
לעניין סתם גניבה וגזילה עיין שו"ע חו"מ סי' שסח.
לעניין ייאוש לאחר מכירה עיין שו"ע חו"מ סי' שנג סעיף ג וסי' שסב סעיף ג.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לאור מה שנשאלו הרבנים כאן באתר: האם מותר לקטוף סכך מעצי דקל שגדלים בשטחים ציבוריים ברחבי העיר או שמא יש חשש לגזל? והתשובה הייתה : סכך אסור, כיון שמקלקלים את היופי של הדקל. וטעם האיסור משום שהרי זה גזל הרבים. לפי זה לכאורה סכך שונה מכל חפץ שהוא, שלא חיישינן בו לגזל בסתמא, אך בשוק הסכך לא רחוק לומר שמוכר הסכך קטף זאת ממקום ציבורי, וגזל בזה את הרבים. ואז לא יועיל יאוש שהרי הרבים לא יודעים שקטפו מהם והוי יאוש שלא מדעת, ורק אם זה שייך למדינה או לעיריה יועיל יאוש כמו שכתב הביאור הלכה סימן תרל"ז ד"ה אלא יקנו וכו' וזה לשונו: אבל אם היער הוא שייך להממשלה וגנב העכו"ם ממנה העצים יש לעיין איך שייך יאוש ואולי נאמר דהממשלה ידעה מקודם שבודאי ימצאו גנבים וחל היאוש. אכן מה שהבנתי מהתשובה שהסכך שייך לרבים וזה לכאורה יאוש שלא מדעת.

  2. נראה שיש להתיר להשתמש מסכך שנקצץ באיסור מדקל ציבורי, ומכמה טעמים.
    א. אם נתייחס לציבור כאישיות נפרדת, הרי רוב הציבור יודע שיש שקוצצים לולבים מהרכוש הציבורי ושייך ההיתר שכתב המשנה ברורה בממשלה, גם ייתכן שדברי המשנה ברורה אמורים גם לאחר שהממשלה היתה מורכבת מנבחרי ציבור. ואם נתייחס לציבור כהרבה שותפים שחלקם קטנים וחלקם אינם יודעים, הרי אין לאף אחד מהם שווה פרוטה. ואף אם נאמר שהגזלן חייב להשיב אף אם גזל פרוטה משני שותפים, מכל מקום את הקונה מהגזלן אין מקום לחייב יותר מאשר באבידה. ועיין קובץ קול התורה גליון סב עמוד רלח. ועיין בפתחי תשובה חו"מ סי' רכז ס"ק כג ויש שם משמעות שממון של קהל שונה מממון השותפים ויש חיוב השבה גם אם אין פרוטה לכל אחד.
    ב. אף שמבואר בשו"ע חו"מ סי' שס סעיף ח "גזל דקל מחובר וקצצו לא קנה", מכל מקום ייתכן לחדש שבזמנינו שענפי הדקל אינם נקראים כך אלא סכך, הרי זה שינוי וקונה, וכמו שאמרו בגמ' סוכה דף ל ע"ב "דמעיקרא הוה ליה אסא והשתא הושענא". וצריך עיון.
    ג. לאחר שנקצצו הענפים שוב אין הציבור יכול לעשות בהם שום שימוש והסכך אינו שווה לציבור כלום, שהרי העירייה אינה מוכרת סכך לסוכות ואין לציבור נציגים שיתעסקו בהם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל