לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קשירת הסכך עם אזיקון

האם מותר להשתמש באזיקון לתפיסת הסכך?

תשובה:

האזיקון נחשב לדבר שאין גידולו מן הארץ, ומאחר וכך הרי הוא פסול לסיכוך. ונקטו הפוסקים שאף שקשירת הסכך עם דברים בדברים הפסולים לסיכוך אינה פוסלת את הסוכה [ורק קביעת הסכך עם מסמרים פוסלת את הסכך], מכל מקום מן הראוי לכתחילה שלא לעשות כן, ואין לקשור את הסוכה עם דברים שאינם ראויים לסיכוך.
ולכן אם הסכך יציב ואינו עף ברוח מצויה, וכל מה שאתה רוצה לקשור את הסכך, זה כדי שלא יעוף אם יהיה רוח סערה, אפשר לקשור באזיקונים.
אבל אם בלי האזיקונים הסכך איננו יציב והוא עף ברוח מצויה, לכתחילה צריך לקשור אותו בדבר שראוי לסכך בו, ולא באזיקונים מכיון שאינם כשרים לסכך בהם, [אפשר להשיג אצל מוכרי הסכך חוטי גווה שכשרים לסכך, שבהם אפשר לכתחילה לקשור את הסכך].

מקורות:

משנה ברורה סי' תרכט ס"ק כו "ואה"נ דלקשור הסכך עצמו בכלונסאות בחבלים ראוי ליזהר לכתחילה כיון שקושר הסכך עצמו בדבר המקבל טומאה" [והוא הדין בדבר שאין גידולו מן הארץ שטעם אחד להם משום מעמיד בדבר שאינו ראוי לסיכוך], ואמנם לדעת השו"ע נחלקו האחרונים אם מחמיר לכתחילה במעמיד בדבר המקבל טומאה, ראה בשו"ע סי' תרכט ס"ז בספק השו"ע ובביאור הפוסקים שם במה נסתפק ע"ש במשנ"ב ס"ק כב ובשער הציון שם, ולעומת זאת בשו"ע סי' תרל סי"ג נראה שפשיטא לשו"ע שמותר לסמוך בדבר שמקבל טומאה, ומ"מ ציינו הפוסקים שלגבי סוכה ולצאת בה ידי חובה יש להחמיר לא להעמיד הסכך, אולם כל זה דווקא אם מעמיד את הסכך על ידי כך, אך אם לא מעמיד את הסכך והסכך עומד יציב ועושה כן רק לשם חשש רוח שאינה מצויה, הרי שאין זה מעמיד בדבר שאין מסככין בו, ובכה"ג לכו"ע מותר לקשור.

הצטרף לדיון

7 תגובות

  1. מועדים לשמחה!
    מה מקור החילוק בין לקשור עם אזיקון שזה אינו פוסל, לקביעת הסכך עם מסמרים שזה כן פוסל?
    הרי אף אם נאמר שמסמרים הינם מברזל המקבל טומאה, הרי רוב הפוסקים התירו זאת כיון שהעיקר הוא הסכך שלא יקבל טומאה ולא מעמידו?
    ואם מצד שמעמיד בדבר שאינו ראוי לסכך בו א"כ גם האזיקון נכלל בזה?
    ועוד שגם האזיקון הוא כלי וגם הוא מקבל טומאה?

  2. מבחינת דין מעמיד אין הבדל ביניהם וכאן אין חשש כיון שהעמדנו באופן שהסכך עומד ברוח מצויה, אלא שלענין קביעת הסכך במסמרים דנו התוס' בתחילת מסכת סוכה שאפשר שעל ידי כך נחשב הסכך כקבוע [יש דיון באחרונים אם דברי התוס' אמורים דוקא באופן שהגשם לא נכנס שם או בכל אופן].

  3. ועיין בנדבת פרץ על סוכות (סימן ב') שנתן לקבע את הסכך במסמרים ואין זה פוסל את הסכך משום עראי מפני שזה נחשב קבע שכן מצאנו והביא בשער הציון (סימן תרלג א"ק ו) דברי התוספות והר"ן שכתבו דכל זה בדפנות, אבל בסכך, שעיקר הסוכה על שם הסכך, לא מתכשרא מן התורה עד דעביד לה ארעי, דהיינו, שלא יקבע הנסרים של הסכך במסמרים.
    ותרץ שם לאלה האומרים לו דמוכח מדברי התוספות והר"ן שהמקובע במסמרים פסול שלא כצעקתה… שכל שאמרו התו"ס ודאי הם באופן שהנסרים צפופים עד שאין הגשמים יכולים להיכנס, שכך ביאר המהר"ם מלובלין בכוונת התוס' הנ"ל, דהקבע אינו עצם המסמרים, אלא מה שאין הגשם יכול להיכנס, וזה מוכח מהא דמעזיבה נוטל אחת מבינתיים, דרואים מכך שעצם המסמרים אינו חיסרון, וכל החיסרון שבכללות הסוכה לא יכנס הגשם, ולכן אם הנסרים מרווחים ויש אפשרות הגשם להיכנס בה לית לן בה, או אף אם יש חלק מהנסרים צפופים אבל בכללות הסוכה יש רווח שיכנס הגשם לתוכה לית לה בה , וזה ברור.
    ומכאן שפרגולה כשרה כל עוד אין בה דברים האחרים הפוסלים אותה כגון נסרים ברוחב ד' טפחים ועוד.. ועוד עיין במה שכתב הרב בסיס בעניין הפרגולות וראיות שהביא שגם עם מסמרות נתן לקבע הנסרים..

  4. לכאורה בסכך "קיינעס" אם אני לוקח קנה אחד וקושר עם אזיקון לקרשים שתחת הסכך גם אם נאמר שנחשב מעמיד ואסור הרי שהוא מעמיד רק את הקנה הזה אבל שאר הקנים תפוסים ע"י חוט פשתן שמושחל בתוכם מקצה לקצה, וא"כ הסכך נסמך על כשר.
    אשמח אם תשלחו לי תשובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל