שלום כבוד הרב,
האם מותר לחבר את הסכך לסוכה באזיקונים?
תודה,
תשובה
אם הסכך יציב ואינו עף ברוח מצויה, וכל מה שאתה רוצה לקשור את הסכך, זה כדי שלא יעוף אם יהיה רוח סערה, אפשר לקשור באזיקונים.
אבל אם בלי האזיקונים הסכך איננו יציב והוא עף ברוח מצויה, לכתחילה צריך לקשור אותו בדבר שראוי לסכך בו, ולכן לכתחילה אין לקשור באזיקונים מכיון שאינם כשרים לסכך בהם, [אפשר להשיג אצל מוכרי הסכך חוטי גווה שכשרים לסכך, שבהם אפשר לכתחילה לקשור את הסכך].
מקורות
אם הסכך אינו יציב נמצא שהוא מעמיד את הסכך על ידי חוט הקשירה, ומבואר בפוסקים שלכתחילה צריך להעמיד את הסכך בדבר שכשר לסכך בו, עיין בשולחן ערוך סימן תרכ"א סעיף ח' ובמשנה ברורה שם.
שמעתי על עיצה
מתאים למי שלא מקפיד סוכת חזו"א (דהיינו שמחבר הדפנות עם ברגים) שמים קרש על הסכך ומחברים אזיקון שתופס את הקרש שמעל הסכך ואת הקרש שתחת הסכך ובינהם נמצא הסכך ואז זה קשור חזק
וההיתר הוא כי האזיקון לא נוגע כלל בסכך אלא בקרש שמעמיד הסכך ואף שבלא הקרש הסכך היה עף הרי זה כמו שהקרש שתחת הסכך אף שעומד על ברזל כשר, ואף שללא הברזל שתחתיו היה נופל, דהוה מעמיד דמעמיד גם מלמעלה כך האזיקון נחשב למעמיד דמעמיד שאינו תופס את הסכך אלא את הקרש והקרש תופס את הסכך
מה הרבנים של האתר אומרים על העצה הנ"ל
לא הבנתי למה כוונתך, אם לדין הראשון שהסכך עומד גם בלי האזיקון, זה ודאי נכון, אבל קשה לאמוד זאת ולא כדאי לסמוך, אם לגבי החוטי גווה זה מצויין, כל מורי ההוראה התירו זאת לבסוף ואף אני משתמש בזה.
כוונתי למה למה שהמגיב הקודם (אייזנבך כתב)
לא נשמע. הסכך הזה הוא גם חלק מהסכך לכאורה.
לכבוד הרבנים הגאונים,
כיון שאלפים מגיעים לתשובה זו מחיפוש בגוגל, חשבתי שאולי כדאי להכניס הבהרה קטנה (אולי אפילו בגוף התשובה).
וזאת בעקבות מה שראיתי הרבה טועים בזה.
לקשור סכך אם אזיקונים זה דבר מבורך תמיד ללא כל יוצא מן הכלל [ולכתחילה צריך שהסכך יעמוד גם בלי אזיקונים].
ממה נפשך, אם הסכך עומד בלי אזיקונים – אזיקונים לא מזיקים, וכפי שכתבתם.
אבל אם הסכך לא עומד ברוח מצויה בלי אזיקונים (וזה דבר שלא כולם מומחים לשער שאופן הנכון, ולכן בקלות אפשר לבוא לידי ספק ולטעות. וגם לא לגמרי ברור מה היא הרוח המצויה), אז אם אין אזיקון – אז הסוכה פסולה מדאורייתא, אבל אם האזיקון הוא זה שמחזיק את הסוכה, הסוכה כשרה לגמרי, ורק שלא נעשתה באופן שצריך לעשות לכתחילה.
לא מדוייק בכלל!! יש עוד דרך… לקשור את הסכך בסיסי גווה הם סיבים לא מעובדים שכשרים לסיכוך ונמכרים בכל מקום שנמכר סכך קיינעס, אחרת אכן הסוכה פסולה ממה נפשך כמו שכתבת. וכך עושים בני התורה בכל מקום.
בעניותי לא זכיתי להבין את תגובתכם.
מה בדיוק לא מדויק? ומה זה 'פסולה ממה נפשך'?
כתבתי דבר פשוט בתכלית: הוספת אזיקונים לא מזיקה אף פעם. אם הסוכה כשרה בלעדיהם, הוספתם לא מגרעת כלום. ואם הסכך לא מספיק יציב בלעדיהם, הוספתם מצילה את המצב.
נכון, שכאשר ברור שהסוכה לא עומדת ברוח מצויה צריך לקשור את הסכך עם חוטי גאווה וכדומה (משום שנפסק שכלתחילה אין להעמיד את הסכך בדבר הפסול לסיכוך). אבל הדבר לא מאוד ברור, האם זה מוגדר עומדת ברוח מצויה או לא, וללכת לקנות חוטי גאווה זה טירחה – טוב לחזק עם איזוקונים.
לא הבנתי אותך בכלל, הרי גם אתה מסכים שאם אינה עומדת ברוח מצויה וחזיקתי באזיקונים, זה נחשב מעמיד בדבר הפסול לסיכוך, אז למה זה טוב???? יש לטרוח על קיום מצוות כהלכה, ולפום צערא אגרא.
מצטער, הייתה לי טעות בהקלדה במקום "אבל הדבר לא מאוד ברור" צריך לומר "אבל אם הדבר לא מאוד ברור".
למשל, אצלי הנחתי סכך והוא עומד כעת מאוד יפה בלי שום חיזוק נוסף ולא זז בכלל.
האם זה אומר שהסכך עומד ברוח מצויה? מסתבר שכן, אבל אני לא בטוח. אם תהיה רוח קצת חזקה הסכך יעוף. אבל לא ברור אם זה בגדר רוח מצויה.
[אצלנו, במודיעין עילית, מדי כמה שנים יש רוחות חזקות בסוכות, וחלק גדול מהסוכות פשוט עפות. רוחות כאלה מצויות מאוד בחורף, אבל בתקופת הסוכות זה בא רק פעם בכמה שנים. רבני העיר תמיד אוהבים לדון בהזדמנויות האלה האם מה שקרה זה רוח מצויה או לא]
בקיצור, יש מצב של ספק האם סוכה עומדת ברוח מצויה או לא.
וכאן אני הקטן טוען כך: לגבי להעמיד סכך בדבר הפסול לסיכוך כתב המשנה ברורה (תרל-נט) בזה הלשון: "ומ"מ לכתחלה נכון להזהר בזה כי יש מן הפוסקים שמחמירין בזה". ניסוח כזה מורה שאם הדבר מוטל בספק [שאולי לא צריך בכלל את האזיקון הזה] ניתן לחזק את הסכך אם אזיקון ללא כל חשש.
לעניות דעתי, להצריך להשתמש אך ורק בחוט גאווה זו היא חומרא המביאה לידי קולא: יתכן שמרוב זהירות שלא לחזק בדברים הפסולים לסיכוך אדם יבנה סוכה שהיא פסולה מדאורייתא.
במקרה שברור שסכך לא עומד ברוח מצויה, כמובן שאני מסכים שצריך להשתמש בחוטי גאווה וכדומה.
בזה אני מסכים, שאם לפי ראות עיניך הסכך עומד ברוח מצויה זה בסדר, אבל העצה הכי טובה היא לעשות את שני הדברים וכך לא להכנס לספקות.
לפי מה שנשמע שרבני בית ההוראה מצדדים שכדאי להחמיר ולהדר במצוות סוכה ולקנות חוטי גווה כדי לצאת כל השיטות ולא להיכנס לספיקות, בפרט לאלו שמזדקקים לשאלות אלו דרך התקשורת ולא תמיד המעיין בקיא בנבכי ההלכה, ולכן אם כולנו נחמיר בחוטי גווה ויהי' ביקוש לזה, יהי' תחרות פתוחה לזה, והמחירים של זה יהיו זולים, וכך עם ישראל יוכל לקיים את המצוה בהידור ובהמוניהם.
השאר תגובה