מדוע בתפילות עשרת ימי תשובה אומרים המלך הקדוש, הרי אין פסוק כזה, ולעומת זאת יש פסוק שנאמר בו "הא-ל הקדוש נקדש בצדקה" ומצינו במקומות אחרים שמצמידים בין לשון התפילה לבין לשון הפסוק, כמו- בין ישראל לעמים, על פי לשון הכתוב "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי", ולא אומרים בין ישראל לגוים, היות שאין פסוק כזה.
תשובה
אכן בכל השנה תקנו חז"ל שנוסח הברכה תהיה הא-ל הקדוש מחמת הפסוק הנ"ל, אולם בימים אלו שרוצים לציין במיוחד את המלכתו של ה' למלך על הארץ משנים את זה לנוסח שמשמעותו מלכות. והכתוב אומר "מלך במשפט יעמיד ארץ"
מקורות:
גמ' ברכות יב., ובדברי המפרשים שם, וראה עוד בריקאנטי (ויקרא כג כד) ורבינו בחיי (וישב לח ל).
אגב, הנוסח של המחזור הוא "נקדש בצדקה" והמקור הוא פסוק [ה' ט"ז] אלא שבמקור הניקוד של "נקדש" הוא עם קמץ תחת ל-"ד" , מה שאין כן בנוסח התפילה שלנו שמבטאים את ה-"ד" עם פתח. מה ההסבר לשינוי?
הבדלים של פתח קמץ עשויים להיות לפי המיקום במשפט, אמצע משפט או סופו.
השאר תגובה