מי שענה ליצחק אבינו בהר המוריה

רבני בית ההוראה
ו' תשרי ה'תשע"ב

נוסח הסליחות הוא ‘מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו’. ולכאורה קשה היכן מצינו שהתפלל יצחק כשנעקד על גבי המזבח, הלא אדרבה בדווקא רצה למסור נפשו?

תשובה

מצינו במשנה במסכת תענית בתחלת פרק שני שבתעניות היו מוסיפים ששה ברכות, ובברכה הראשונה היו אומרים מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה וכו’ ובמשנה לא מוזכר את התפלה של מי שענה ליצחק אבינו וכו’, הוספה זו היא הוספה של המחבר של הסליחה.

ובענין מה שאנו אומרים מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה, מבואר במהרש”א במסכת תענית שם שאין הכוונה שהקדוש ברוך ענה לאברהם אבינו בזה שיצחק לא נשחט, שהרי כל שאיפתו של אברהם היה שיצחק ישחט, ולכן הוא מסביר שהכוונה היא שהקדוש ברוך הוא זימן לו את האיל ששחט בתמורת יצחק, אמנם עיין בתוספות יום טוב במשניות שם שהביא בשם הירושלמי שמבואר שם שאברהם אבינו כן התפלל שיצחק לא ישחט, ועל זה הקדוש ברוך הוא ענה לו, ולפ”ז אפשר אולי לומר שכמו שאברהם אבינו התפלל על כך, כמו כן יצחק אבינו התפלל על כך. וכן הביא הגרחיים קניבסקי בשם מדרש ויושע ששניהם בכו שינצל. [ספר ענינו של יום חלק מועדים עמוד כ]

אך ראיתי מיישבים שיצחק התפלל להשי”ת כי ישמרהו שלא יכשל ח”ו מהרהורים שונים בזמן היותו עקוד על גבי המזבח. שקרבנו לא ייפסל, שעמלו ומסירתו לא יהיו לריק, שיוכל לעמוד נגד היצר המשתדל להכניס בלבו שמץ של מחשבה בלתי טהורה, דוקא ברגע השיא בו תלוי כל קידוש ה’, ובו מותנית הגשמתו של המעשה הגדול והנורא ההוא. וזו היתה תפילתו של יצחק כי היצר לא יוכל לו וכשם שמובא במדרש שהתחנן וביקש מאביו אברהם “אבא בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך ושמא תיפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא כפתני יפה יפה”. ועל תפילה זו נענה יצחק, והיא נתקבלה. ומן השמים סייעו לו שעקידתו תהיה תמימה שלמה וטהורה מכל סיג ופגם.

עוד יתכן לומר שמצינו במדרש רבה בחומש בראשית שיצחק אבינו התפלל שהקדוש ברוך יזכור לזרעו את זכות העקידה, ויתכן אולי שזהו כוונת התפלה מי שענה ליצחק… שענה לו בכך שהוא זוכר לדורות את העקידה, וכפי שתמיד אנו מתפללים ומקווים שהקדוש ברוך יענה לנו בזכות העקידה.

ועיין עוד בתשובות והנהגות חלק ד סי’ קלה שביאר בדרך אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *