שכנים שתפסו לעצמם חלקים מרכוש המשותף

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ד' תשרי ה'תשע"ב

באסיפת דיירים הועלתה טענה של אחד הדיירים, בניין המגורים התאכלס בהדרגה והדיירים הראשונים ‘סגרו’ שטחים משותפים לשימושם הפרטי, מאחר ובתחילה לא היו הרבה דיורים וגם אותם שטחים סגורים לא הפריעו – לא הייתה מחאה על עצם המעשה אלא כל שכן שהתווסף – השתלט על שטח אחר, כמובן שאט אט תמו המקומות וגם הצטמצם לו בהדרגה כל השטח המשותף. אותו שכן חדש במשך שנים הסתפק בדירתו שלו אך משמשפחתו התרחבה רצה לעשות כ’מנהג המקום’ ולהשתלט על שטח אחר שנוח ומתאים לו לשימושו- אך דא עקא שהשכנים שלהם עצמם יש מחסן לא אפשרו לו כיוון שאם יבנה הוא מחסן זה יפריע הדבר מאוד הן מבחינה אסתטית הן מבחינת מקום המשחק של הילדים. טוען הלה- אחת מין השתיים, או שתחלקו בצורה שווה את כל השטחים בהם בניתם מחסנים פרטיים – או שתאפשרו לי לבנות את שלי. עם מי הצדק ואיזוהי דרך שיבורו להם?

תשובה:

שלום רב,

עקרונית השכן החדש צודק. היה צורך לחלק את השטחים המשותפים בין כל השכנים לפי חלקם היחסי ברכוש המשותף, ואם לא עשו כן, רשאים השכנים שלא קיבלו לדרוש חלק מהרכוש המשותף שנבנה וכן דמי שכירות על העבר.
לכן עדיף לתת לשכן החדש כל מבוקשו.

מקורות:

בניית קבע מוגדרת כחלוקה ולא כשימוש (עיין עלון המשפט גליון 24 עמודים ד,ו וגליון 37 עמודים 4,5,8) וממילא צריך חזקה בטענה (טענה שקנה מהשכנים) וגם בזה יש ספק אם מועיל. עיין נתיבות המשפט סוף סי’ קמ ושו”ע חו”מ סי’ קמט סעיף ב. לעניין תשלום דמי שכירות עיין שו”ע חו”מ סי’ קמו סעיף ט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *