מנהגי המאכלים בראש השנה

רבני בית ההוראה
כ"ו אלול ה'תשע"א


מצוות “ושמחת בחגך” נאמרה  גם על ראש השנה  יחד עם ה”סימנא טבא” שהובאו בגמרא ובקדמונים.

אכלו משמנים ושתו ממתקים

הרב שמואל ברוך  גנוט

מה קונים ומה אוכלים:

  • בראש השנה אוכלים ושותים ושמחים, למרות שהוא יום הדין, מפני המצווה של “ושמחת בחגך” שיש בכל חג, ואוכלים בו בשר שמן, ושותים יין טוב, כבכל הימים הטובים ((שולחן ערוך ומשנה ברורה ר”ס תקצ”ז ומהרי”ל סי’ קנח.)).
  • ישנם הנוהגים לרכוש סכין חדש לראש השנה כסגולה לפרנסה (“פותח את ידך” סופי תיבות “חתך”, וגם על שם “החותך חיים לכל חי”) ((סגולת ישראל בשם מהר”י מזדיטשוב וכן נהג הרבי מלובלין, והוא מנהג חסידי ששורשו ע”פ הקבלה.)).
  • נוהגים לאפות או לקנות חלות עגולות, סגולה וסימן טוב לאריכות ימים, כעיגול שאין לו סוף ((טעמי המנהגים, ויש שם סיבות נוספות לזה, והוא מנהג יהודי קדום בארצות אירופה.)).
  • נטבול את החלה בדבש ((לבוש ומשנ”ב ועוד.)), וגם את התפוח בדבש ((טור ורמ”א)). ובראשונים מובא גם לטבול את הראש של הכבש או האיל או הדג בדבש.
  • ה”סימנים” הבאים מוזכרים כבר בגמרא, כסימן טוב לאכילה (או לראייה והסתכלות) ((הדבר תלוי בגירסאות בגמרא ובראשונים, וראה כף החיים.)) בראש השנה, ואלו הם: קרא, רוביא, כרתי, סילקא, ותמרי. מה הם מאכלים אלו? קרא הוא דלעת או מין הדומה של אפונה יבשה בצבע חום. כרתי הוא תלתן, או סוג של אפונה בתרמיליה, או סוג של אפונה בצבע חום. כרתי הוא ירק ממשפחת הבצל וסילקא הוא עלי סלק ירוקים-חומים, או תרד. ותמרי הם כמובן תמרים. ((כן הוא בראשונים, וחלק מהמנהגים על שמות הירקות ביררתי אצל סבתי שתחי’, דור שישי בירושלים, ומנשים ספרדיות מבוגרות, שזוכרות שכך נהגו אצלם.))
  • אוכלים תפוח מתוק ((מהרי”ל וטור ורמ”א.)).
  • אוכלים רימון, ראש של איל או ראש של כבש או ראש של דג, כל קהילה כמנהגה ((טור ושו”ע ומשנ”ב ופוסקים רבים.)).
  • אוכלים דגים מתוקים (ולא חמוצים), סימן שנפרה ונרבה כדגים ((פוסקים קדמונים רבים ומשנ”ב.)).
  • ראוי לאכול כל מיני מאכלים שיש בלשונם רמז לדברים טובים, כמו ראיה (שתאיר עינינו במאור תורתך,) שומשום (שירבו זכויותינו כשומשום), גזר ( שתגזור עלינו גזירות טובות ((ובאידיש נקרא “מעהרן” הרומז ללשון ריבוי, או לשמיעה, “שתשמע קול תחנונינו”.))) ועוד ועוד ((מג”א וחיי אדם ובקיצור שולחן ערוך ועוד.)). כאשר ניתן להוסיף ברכות ואיזכורים על מאכלים רבים שניתן לרמוז בהם דברים טובים.

ומה לא אוכלים בראש השנה?

לא אוכלים אגוזים ולוזין מפני שאגוז בגימטרייא “חטא” וגם מוסיפים הם רוק רב וליחה, המפריעה בתפילה ((רמ”א ופוסקים רבים קדמונים.)). וניתן להקל ולערבב בעוגה או בתבשיל אגוזים טחונים שאינם ניכרים כל-כך ורק טעמם ניכר קצת, אך גם בזה רבים נהגו להחמיר, ולא אופים לראש השנה עוגות עם אגוזים ((שו”ת באר משה ח”ג צ”ז ושו”ת יד יצחק ח”א רח’.)). וישנם קהילות שגם לא אוכלים פיסטוקים, שקדים, ובוטנים, וכל אחד יעשה כמנהגו.

  • כדי שתהיה לנו שנה מתוקה, לא אוכלים מאכלים וירקות חמוצים ומרים ((משנ”ב ומטה אפרים.)), ולכן גם לא אוכלים פירות בוסר עם טעם חמצמץ ((משנ”ב פי’ ת”ר סק”ד ובעוד פוסקים רבים.)). וגם לא לימו ((החיד”א במחזיק ברכה וכה”ח.)).

וזוכרני שסיפרו בישיבה שראש הישיבה מרן הגרש”ז אוירבך זצ”ל היה מגיש לאורחיו ביום ראש השנה , קוגל-אטריות ירושלמי, והיה מתנצל על שאינו מצרף מלפפון חמוץ, מפני המנהג שלא לאכול דברים חמוצים בראש השנה.

  • מאכלים חריפים, כמו פלפל חריף, מותר לאכול ((ערוך השולחן, ועוד ספרים.)).
  • מקובל בשם הגר”א ז”ל שלא לאכול ענבים בראש השנה ע”פ תורת הסוד ((מעשה רב.)). אך ישנם מסבירים את כוונתו שלא לאכול רק ענבים שחורים אך לא ענבים ירוקים ((פעולת שכיר על המעשה רב שם.)). ואמנם היו מגאוני הדורות, שאכלו ענבים בלילו השני של ראש השנה לברכת “שהחיינו”.
  • האוכלים פירות חדשים בליל שני של ראש השנה לברכת “שהחיינו”, יזהרו שהפירות לא יהיו פירות בוסר חמצמצים, כפי שישנם פירות חדשים רבים שעדיין אינם בשלים כל צרכם ((ספרים)).
  • אין לאכול קטניות וסוגי שעועית המרבים רוק וליחה ((מטה אפרים)), יש המקפידים שגם לא לאכול שום, המרבה רוק וריר ((קצה המטה. ולעניות דעתי ישנה סיבה נוספת שגברים לא יאכלו שום בראש השנה, ואכמ”ל.)).
  • אין לאכול ראש של עז, הרומז לדינים קשים ((בן איש חי.)).
  • עדיף לאכול “סימנים” גם בסעודת היום ((מטה אפרים.)), ונחלקו האם אוכלים אותם גם בלילה השני ((המטה אפרים ומנהג החת”ס ותלמידיו נהגו לאכול, ואולם בבני יששכר ובאשל אברהם (בוטשאטש) כתבו שלא לאכול בליל ב’ של ר”ה.)).

7 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *