הלכות סוכה וישיבתה

רבני בית ההוראה
כ"ה אלול ה'תשע"א

פרק חמישי

ירדו גשמים

א)    כפי שנתבאר בפרק הקודם, כל דבר הגורם צער לאדם בישיבתו בסוכה ולא בא אליו מחמת מעשיו הרי הוא פטור מישיבה בסוכה.

ישיבה בסוכה בשעת הגשמים

ב)     משום כך אם ירדו גשמים בחג הסוכות ((ועי’ בכור”י (סי’ תרלט ס”ק לט) שכתב בשם החמדת ימים שקבלה בידינו שכל מה שיש סימן קללה הוא רק אם בפתע פתאום ירד גשם אבל אם כבר התחילו לירד קודם לחג והמשיכו בחג אין בזה משום סימן קללה, אלא דכידוע ספר חמדת הימים יש שפקפקו במחברו ואכמ”ל.)) לתוך סוכתו פטור מן הסוכה וכפי שיתבאר.

ג)       כל הפטור מישיבת הסוכה ואינו יוצא מהסוכה אינו מקבל שכר על אותו ישיבה ואינו אלא מן ההדיוטות.

ד)     אולם ישנם מאנשי מעשה שהיו יושבים ואוכלים דווקא בסוכה גם כשירדו גשמים [בלא לברך] אך אין לכל אחד לעשות כן.

ה)    כל הפטור בירדו גשמים הוא דווקא באופן שיורד גשם על המקום שיושב שם, אבל אם הגשמים אינם מגיעים למקום שיושב שם, צריך לאכול בסוכה בעוד שעדיין אינם יורדים עליו ועל שולחנו, ואפשר דאפילו ברכת לישב בסוכה יכול לברך ((בכורי יעקב ע”ש שמביא קצת ראיה לזה ממהרי”ל, והביאו המשנ”ב ס”ק לג, והוסיף דאם הוא איסטניס ומצטער בזה יכול לצאת ועכ”פ לא יברך ברכת הסוכה באותה שעה.)).

צורת היציאה בזמן הגשם

ו)       היוצא מהסוכה מפני הגשמים אל יבעט ויצא אלא יצא בהכנעה כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופכו לו רבו על פניו כלומר איני חפץ בשימושך.

בשעת אכילה

ז)      אם ירדו גשמים בשעת האכילה, או לפני שהתחיל לאכול וירדו בכמות כזו שאם היה שם אוכל היה מתקלקל [ואפילו אוכל פשוט כמאכל גריסים שמתקלקל מהר ולא צריך דווקא אוכל עמיד למים], ואפילו אינו רוצה לאכול כזה אוכל ואינו לפניו, ומי שאינו בקי בשיעור זה, ישער שאם היו יורדים כל כך גשמים לתוך הבית אם היה יוצא מן הבית, יוצא ג”כ מן הסוכה.

פסקו הגשמים

ח)    היה אוכל וירדו גשמים ונכנס לביתו, ושוב פסקו, אינו צריך לחזור לסוכה ויכול להמשיך לאכול בביתו עד סוף הסעודה, אולם המחמיר לחזור לסוכה תבא עליו ברכה ויש בזה קיבול שכר.

ט)    אם רק התיישב לאכול בבית ועדין לא התחיל באכילה ופסקו הגשמים יחזור לסוכה.

י)       כמו כן אם קודם האכילה התחילו לרדת גשמים ואכל בביתו, ופסקו הגשמים, אינו חייב ללכת לסוכה לאכול, אולם המחמיר לחזור לסוכה תבא עליו ברכה ויש בזה קיבול שכר.

יא) אם יש גג נפתח לסוכה, לא ימשיך בסעודתו אלא יפתחנו ואפילו אם צריך לעלות לגג כדי לפותחו.

שינה

יב)  היה ישן וירדו גשמים בלילה [ואפילו יורדים רק טיפות], הרי זה פטור מן הסוכה וצריך להכנס להמשיך בשנתו בבית עד הבוקר ואינו צריך לבקש שיעירו אותו משנתו אך אם התעורר לאחר עלות השחר אסור להמשיך , ואם פסקו הגשמים אפילו רק נשכב לישון ועדיין לא נרדם, אינו חייב לסוכה.

יג)    אם הלך לישון בבגדיו ועדיין לא נרדם ופסקו הגשמים יש אומרים שפטור ללכת לסוכה, ויש אומרים שחייב.

יד)  כמו כן מי שלא יכול היה לישון בסוכה מחמת שירדו גשמים, ופשט את בגדיו לישון בבית, ושוב פסקו הגשמים אינו חייב לטרוח ללכת לסוכה.

טו) אם עדיין לא נשכב במיטתו, ופסקו הגשמים יחזור לסוכה, ויש אומרים שאם יש טורח בהחזרת הכרים והכסתות לסוכה אינו חייב לטרוח בזה.

טז) הקיץ משנתו קודם עלות השחר וראה שפסקו הגשמים יכול להמשיך בשנתו אפילו יודע ששנתו תימשך גם לאחר עלות השחר.

יז)   אם יש לו גג נפתח לסוכה ויכול לפותחו מתוך הסוכה חייב לפותחו ואסור להמשיך לישון, אך אם זקוק לצורך כך לצאת מהסוכה ולעלות לגג כדי לפתוח שוב אינו חייב.

שינה ביום

יח) הישן ביום וירדו גשמים יכול ללכת לישון בביתו, וכן אם יורדים גשמים יכול לישון בביתו, עד זמן שיפסקו הגשמים, ולכשיתעורר ויראה שפסק הגשם צריך לחזור לסוכה אם רוצה להמשיך לישון, אך אין צריך להעיר אותו.

טפטופים

יט) בכל מקרה שאמרנו שצריך לחזור לסוכה אין זה רק אם הסכך יבש ולא מטפטף מים לתוך הסוכה, ואולם אם יש מקום בסוכה שלא מטפטף כבר צריך לישון תחת אותו מקום.

ליל יום טוב ראשון

כ)     כל מה שנתבאר שפטור מאכילה בסוכה הוא דווקא בשאר הימים של החג, אבל אם יורדים גשמים בליל יום טוב ראשון חייבים לאכול לפחות כזית בסוכה וכפי שיתבאר בפרק הבא, אך משינה פטור גם בלילה הראשון.

3 תגובות

    שחר:

    מה דין גוי (בהליך גיור מתקדם) לעניין סוכה בנייתה וכו’

    רבני בית הוראה:

    דינו כגוי לכל דבר וכמובן אין לתת לו לשים את הסכך. את הדפנות הוא יכול לעשות.

    יצחק:

    מש”כ מהלכות חג בחג שמועילה ישיבתו למפרע, כבר הקדימו במאמר מרדכי בסי’ תרנג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *