הלכות סוכה וישיבתה

רבני בית ההוראה
כ"ה אלול ה'תשע"א

כתב הטור ((סי’ תרכו.)):

“בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וגו’ לְמַעַן יֵדְעוּ דורותיכם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם וגו’ תָּלָה הַכָּתוּב מִצְוַת סֻכָּה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכֵן הַרְבֵּה מִצְוֹת לְפִי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁרָאִינוּ בְעֵינֵינוּ וּבְאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהֲכְּחִישֵׁנוּ וְהִיא הַמּוֹרָה עַל אֲמִתַּת מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שֶׁהוּא בָּרָא הַכֹּל לִרְצוֹנוֹ וְהוּא אֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַיְּכֹלֶת בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶן כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין מִי שֶּׁיֹּאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וְהַסֻּכּוֹת שֶּׁאוֹמֵר הַכָּתוּב שֶׁהוֹשִׁיבָנוּ בָּהֶם הֵם עֲנָנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁהִקִיפָן בָּהֶם לְבַל יַכֶּה בָּהֶם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ וְדֻגְמָא לָזֶה צִּוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת כְּדֵי שֶׁנִזְכּוֹר נִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו וְאף על פי שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן לֹא צִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סֻכָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְפִי שֶׁהוּא יְמוֹת הַקַּיִץ וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת סֻכָּה לְצֵל וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת עַשִׂיָיתֵנוּ בָהֶם שֶּׁהֵם בְּמִצְוַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְלָכֵן צִוָּה אוֹתָנוּ שֶּׁנַּעֲשֶׂה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא זְמַן הַגְּשָׁמִים וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לָצֵאת מֵסוּכָּתוֹ וְלֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִין מִן הַבַּיִת לֵישֵׁב בְּסֻכָּה בָּזֶה יֵרָאֶה לַכֹּל שֶׁמִּצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתָהּ” עכ”ל.

פרק ראשון

הסוכה

צורת הסוכה

א)    מאחר ופרטי הדינים בעשיית הסוכה הם רבים וצריכים לימוד רב, כתבו הפוסקים שיש להקפיד היטב לעשות סוכתו דווקא על ידי דפנות שלמים ולכתחילה יש להשתדל שיהיו עשויים מד’ דפנות שלימות ולא להשאיר אלא מקום הפתח בלבד ((משנ”ב סי’ תרל ס”ק כח, ועי’ אלף המגן (תרכה סק”א) שהביא דיש בדבר סודות גדולים וע”ש טעם ע”פ קבלה.)), ומכל מקום עדיף לעשות משלש דפנות שלימות, וצד אחד פתוח כולו, מאשר מארבע דפנות שאינן שלימות.

פתח לסוכה

ב)     נהגו לעשות לסוכה פתח נאה בכניסתו משום נוי סוכה.

מקום הסוכה

ג)       יש להקפיד שהסוכה תהיה במקום נקי ולא במקום שיש שם ריח רע, ויש אומרים שאם עשאה במקום שנודף שם ריח רע לא קיים מצות הסוכה מן התורה, ובודאי שאסור להזכיר באותו מקום שם שמים ושאר ברכות.

ריצוף קרקע הסוכה

ד)     יש להשתדל לרצף את מקום עמידת הסוכה, ולא להעמידה על מקום חול ועפר, אלא שאין דבר זה מעכב לישיבת הסוכה, ויוצאים ידי חובה גם אם העמידה במקום חול ועפר, אלא שיש להזהר היטב בכיבוד הסוכה בשבת ויום טוב ((הפמ”ג כתב (סו”ס תרמג) שיש לרצף את הסוכה זכר לענני הכבוד [וכן הביא באל”מ שם] אך לע”ד צע”ג מדברי הגמ’ (סוכה ד.) בסוגיא דעפר וביטלו ע”ש ומשמע דאפשר לעשות כן לכתחילה, אך מפני שיש בזה בעיה עם כיבוד הבית בשבת ויום טוב ודאי יש להניח על גבי העפר שטיח וכד’, ובפרט בזמנינו שאין רגילים ברצפת עפר ואין בקיאין בדיני הכיבוד בזה שיש להקפיד בזה היטב.)) [וכפי פרטי הדינים בשו”ע סי’ שלח].

סוכה לשם חג

ה)    אף על פי שמעיקר הדין אין צריך לעשות את הסוכה לשם חג, וכל סוכה שנעשתה לצורך צל, יוצאים בה ידי חובה, מכל מקום אמרו חכמינו שיש לכל אדם לעשות את סוכתו לשם החג כדי לחבב את המצוה.

עשיה בעצמו

ו)       יש להדר לתקן את הסוכה בעצמו, שהרי מצוה בו יותר מבשלוחו.

עשיתה על ידי ישראל

ז)      יש להעמיד את הסוכה ואת הסכך דווקא על ידי איש ישראלי החייב במצוות, ולא על ידי קטן ונכרי, ואם שכר את הגוי כדי שיבנה לו את הסוכה יש להקל שאינו צריך להקים את הסוכה או לחדש בה דבר, אולם אם עשה זאת רק על פי ציוויו יחדש בה דבר קודם יום טוב ((עי’ אלף למגן (סי’ תרכה ס”ד) שכשמסכך על ידי ישראל יש קדושה יתירה לסוכה מאשר כשעושה כן על ידי נכרי.)).

הסכך

ח)    יש להזהר שלא לסכך בענפים שמתייבשים ונופלים לסוכה ((אבל אם נושרים רק מתי שהרוח נושבת מותר לסכך בהם לכתחילה.)) ולכתחילה ישתדל להניח עלים שריחם טוב כדי שיהיה תאב לדור בסוכה ולא יקוץ בה ולכן לא יניח עלים שריחם רע, ובדיעבד אם סיכך בדבר שריחו רע או שעליו נושרים יצא ידי חובה [אם נשארה הסוכה באופן שצילתה מרובה מחמתה].

נוי סוכה

ט)    מצוה לנאות את הסוכה ולתלות בה קישוטים ופירות נאים, אולם יש להזהר באותם ‘נוי סוכה’ שכתובים בהם פסוקים כ’ברוך אתה בבואך’ ((ואמנם בגוף הדבר שנהגו לקשט עם פסוקים, אין זה דבר ברור כלל שמותר כמ”ש המשנ”ב (סימן תרלח ס”ק כד) וגם שאסור לכתוב פסוקים מן התורה אאם כן יש בהן ספר שלם כמו שנתבאר ביו”ד סימן רפ”ג ואע”ג דנוהגין היתר להתלמד בהן דוקא אבל שלא לצורך אסור ע”כ, וצ”ע על מה סמכו היום שנהגו לכתוב.)) וכד’ שלא לנהוג בהם בזיון ח”ו, ואם נתקלקלו יש לגונזם.

משכונות של גוי

י)       מותר להשתמש במשכונות שהלוה עליהם לנכרי שנמצאים אצלו בביתו לצורך נוי סוכה.

3 תגובות

    שחר:

    מה דין גוי (בהליך גיור מתקדם) לעניין סוכה בנייתה וכו’

    רבני בית הוראה:

    דינו כגוי לכל דבר וכמובן אין לתת לו לשים את הסכך. את הדפנות הוא יכול לעשות.

    יצחק:

    מש”כ מהלכות חג בחג שמועילה ישיבתו למפרע, כבר הקדימו במאמר מרדכי בסי’ תרנג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *