בן שנולד לאחר שהבן הבכור נפטר, האם נחשב בכור

שאלתך מדוברת הרבה בפוסקים לענין חיוב פדיון הבן, ולהלכה הדין כך: אם כשנפסק ההריון היה העובר בן 40 יום ומעלה, והיה ניכר בעובר "ריקום איברים" [דהיינו שבשק ההריון היה ניכר שיש שם אברים כל שהם ולא רק חתיכת בשר ודם] יש לערוך פדיון הבן בלי ברכה, אולם אם היה פחות מ40 יום יש לפדות את בנך בברכה.

שבועות ההריון שהרופאים קובעים הם מיום הווסת האחרון, ולא מיום קליטת העובר, משום כך א. יש לבדוק את יום ההליכה למקוה שמאז יש לספור את ימי ההריון, ב. כמו כן יש לוודא מתי הפסיק הדופק של העובר, ובדרך כלל בשבוע 8 זה בתוך 40 יום, אולם אם אפשר לבדוק את הדבר על פי המסמכים הרפואיים הקודמים עדיף, כאשר לא ידוע מתי הלכה האשה למקוה [או שלא הלכה למקוה] הרי יש להפחית בדרך כלל 14 יום מזמן תחילת ההריון שנקבע על ידי הרופא שקביעתו היא מתחילת ראית הוסת האחרונה, ולספור 40 יום מאז.

בדרך כלל עד שבוע 10 להריון [לפי מספרי שבועות הריון של הרופאים] אין ריקום איברים שנראה לעין, ולכן אם העובר לא יצא בשלימות, אלא עשו "גרידה" יש לפדות ואפשר לברך.