לתרומות לחץ כאן

לשנות מהגיה אשכנזית להגיה ספרדית לצורך כוונה בתפילה

שלום

אני בחור בן 23 מבית חרדי אשכנזי. למדתי בישיבות חרדיות ואני מתפלל בהברה אשכנזית. לצערי אני מתפלל כמעט ללא כוונה. אמנם אני מקפיד להתפלל בזמן ולא לדבר בזמן התפילה, אבל אני לא חושב על משמעות המילים. כשאני מתפלל בהברה אשכנזית קשה לי לכוון בתפילה גם כשאני רוצה כי ההברה מקשה עלילהגיד את המילים מהלב. שמתי לב, שכשאני אומר תפילה בהברה רגילה ולא בהברה אשכנזית, אני יכול יותר להרגיש ולהתחבר למשמעות המילים, משום שאני אומר אותן בשפה שלי.

שאלתי היא:
א. עקרונית, האם מותר לשנות מהברה אשכנזית להברה רגילה (עברית)?
ב. היות שאין לי כרגע כוונות לעשות זאת, האם מותר לי כשאני רוצה להגיד חלקים מהתפילה לפי בחירתי בהברה רגילה, ואח"כ לחזור להתפלל בהברה האשכנזית.

תודה רבה

תשובה

א. עקרונית אשכנזי צריך לנהוג כמנהג אבותיו ולהתפלל בהברה אשכנזית.

ב. אמנם אם תפלה בהברה אשכנזית מפריעה את הכוונה בתפלה, עדיף להתפלל בהברה ספרדית ולכוון כראוי בתפלה. מכיון שעניין הכוונה בתפלה הוא הרבה יותר חשוב מאיזה הברה האדם מתפלל.

אמנם יש ענין גדול מאוד לומר שם ה' בהברה אשכנזית, ולכן אם אמירת שם ה' בהברה אשכנזית לא תפריע את הכוונה שלך, עדיף להתפלל בהברה אשכנזית לפחות כשאתה מזכיר את שם .

מקורות:

בשו"ת דברי יוסף (למהר"י שווארץ, מהדו' ירושלים תרג, בהוספות בסוף הספר דף קסו ואילך) האריך לברר מהי ההגיה הנכונה אם האשכנזית או הספרדית, ולדעתו, ההגיה הספרדית היא הנכונה, אולם עם כל זאת לא הכריע למעשה שצריך להחליף מההגיה האשכנזית לספרדית.

וראה עוד בספר צרור החיים (תשעה תשובות בנושאי התפילה לרבי אברהם לוונשטאם סי' ז קטע השני) האריך מאד בזה והביא ממנהג הגר"נ אדלר זצ"ל (רבו של החתם סופר) וז"ל שם "ומה שהעידו על הגאון החסיד מהר"ר נתן אדלר מפרנקפורט זצ"ל, שהיה מתפלל במבטא ספרדי, גם אני ידעתי החשו, כי בהיותי בימי בחרותי בק"ק פפד"מ בבית אדמ"ו הגאון החסיד מוהר"ר פנחס זצ"ל בעל ההפלאה והמקנה, התפללתי לפעמים ג"כ בבית הגאון החסיד מוהר"ר נתן זצ"ל הנ"ל ושמעיתיהו מתפלל במבטא ספרדית, וזכיתי להכיר את האיש ואת שיחו, הי שמו לעולם זכור לטוב", אולם מיד מסתייג מהדברים משתים ושלש סיבות, הראשונה "אמנם הוגד לי מכמה מגידי אמת באמת, שהחסיד הנ"ל ז"ל התאכסן בביתו איש אחד מיורשלים שנתיים ימים או שלש, אך לתכלית זה שילמוד ממנו מבטא הספרדית והכרעתה, ומי שיכול לשפוט מהאדם הגדול בענקים הלזה, ואם הוא ז"ל עם עוצם תשוקתו וכו' היה צריך ללמוד על הכרעת המבטא הזו איזה שנים, כמה מן השנים נצטרך אנחנו וכו'", וטעם זה לא שייך בזמנינו, אך הוסיף בזה עוד טעמים שלא לשנות וז"ל "ומלבד זה היה הרב החסיד מוהר"ר נתן זצ"ל, יחידאה בעת הזאת בהנהגותיו נגד כל הני רבוותאה שהיו בעת הזאת בק"ק פפד"מ, הן הנה הגה"ח בעל ההפלאה, שהיה גאון הגאונים חסיד החסידים מקובל שבמקובלים, והרה"ג החסה"מ מוהר"ר זלמן חסיד זצ"ל מלבד כמה גאוני הדור שהיו אז בק"ק הנ"ל וכולם לא נהגו כהרה"ח מהר"נ הנ"ל אבל התפללו במבטא האשכנזית כמוני" וע"ש עוד שכן הוא המנהג שלא לשנות המבטא גם באלו שמשנים מנוסח אשכז לספרד.

גם בשו"ת דברי חכמים (לרבי סאלם הלוי, אהע"ז סי' טז) הבי תשובת גאב"ד יפו מהרי"צ הלוי שכתב שאין לשנות את המבטא ממנהג אחד לחבירו, וכן הובא שם תשובת הגרא"י קוק והיא לו נדפסה בשו"ת אורח משפט (או"ח סי' יז-יח) ודעתו שהשומע ממבטא אחר שאינו יוצא ידי חובה, אולם בזה דעת רוב הפוסקים שלא כן, וכדלהלן.

וכן כתב בספר לקט הקמח החדש (סי' קכח ס"ק קכג) בשם החזון איש, וכן דעת הגאון רבי משה פיינשטיין (שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' ה, וח"ד סי' סה) החמיר בזה מאד שלא לשנות, והתיר רק בנער בר מצוה שלא יודע לקרוא באופן אחר שמותר באופן חד פעמי לתת לו לקרוא בתורה וגם זה רק למפטיר והפטרה ולא לקריאת התורה, וראה שם עוד הסתייגויות שונות, ודעתו שאין לשנות כלל וכלל ממנהג האשכנזים בכל הדורות, אם כי בדבר לגשת לעמוד ולקרוא בתורה דעת רוב הפוסקים שיוצאים ידי חובה ומותר להעלות באקרעי ש"ץ לעמוד ולתורה כשקורא בהברה שונה וכמ"ש באריכות בזה בשו"ת שרידי אש (ח"א סי' ו) והביא שם מדברי הפוסקים שהקלו בזה.

גם בשו"ת קול מבשר (לרבי משולם ראטה, ח"ב סי' יב) האריך שאסור לבית כנסת להחליף את הש"צ הקורא בתורה למי שרגיל לקרוא בהברה ספרדית, כיון שנהגו שם בהברה אשכנזית, ושם האריך לבאר שאין להחליף את ההגיה.

וכן מבואר בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' ט, וח"ז סי' ה), שאין לאשכנזי להחליף למבטא ספרדי וכן להיפך, וכן דעת הגר"ע יוסף שליט"א וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח סי' יא), וכ"כ בשו"ת תשוה"נ (ח"ב סי' עז וסי' קנד).

ודעת הפסקי עוזיאל (או"ח סי' א) והישכיל עבדי (ח"א סי' ג) שמותר להחליף את ההגיה, אולם דעתם נראית דעת יחיד בין כל הפוסקים ולכן נראה שאין הלכה כמותם.

אולם מה שכתב בשו"ת יצחק ירנן (לר"י ברדע, ח"ב סי' י עמ' עד) "ומלבד האשכנזים כמעט בכל העולם קבלו עליהם נוסח הספרדים (שו״ת לב חיים ח״ב סי׳ ט. ובנו מהרי״ף ביפה ללב ח״א  סי׳ סח סק״ג) העיר ע״ד הפמ״ג שכתב שאין לשנות מנוסח אשכנז לספרד. דלא היא שהרי האר"י היה אשכנזי ושינה נוסחו לספרד. ושנכון שמבטא הספרדים בתפלה הוא הנכון כי הכל בלשון צח וברור, ושנוסח הספרדים הוא הכולל לכל השבטים, ולכן מצוה להחזיק בו גם לאשכנזים שישנו למבטא הספרדים ושאין איסור בדבר (מהרשד״ם בתשובה סי׳ לה. מרן החיד״א בקש״ג סי׳ יב אות יא. וגדולי האחרונים האשכנזים : רבותיו של הגאון חתם סופר הגר"נ אדלר והגאוןהפלא״ה, והגאון דברי חיים מצאנז , והגאון קרן לדוד, והגאון מנחת אלעזר ממונקאטש והגאון משא מלך, וכו'" וכל דבריו שלא בדקדוק כלל וכלל, שעירב בין הנושאים, בין "נוסח" התפילה, שאכן החסדים מתלמידי הבעש"ט ואילך, שינו מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, וכמו שכבר ציין בשו"ת צרור החיים שם בהמשך דבריו, אולם את ה"מבטא" לא שינו, וכידוע לכל בר בי רב, ולא חל ולא מרגיש, ועירב שלא כדת, וכנראה הלך בזה בעקבות הרמ"מ קרשנבוים שנדפסו ההערותיו בשו"ת ישכיל עבדי על ח"ג אות י) ושגם הוא עירב בין הנפרדים.

[ידועה דעת בעל ה"קהילת יעקב" שגם הנוהגים להתפלל בהברה ספרדית, עליהם לומר שם ה' ["אדנות"] בהברה אשכנזית, וכמו שהאריך בזה במכתביו שנקבצו בספר קריינא דאיגרתא סי' קלח, ושם הביא שכן דעת החזון איש, ועי' שו"ת כנסת ישראל (לרבי ישראל גרוסמן זצ"ל סי' מה) שכתב שם שמובא בשם החזו"א שהקורא בתורה בהברה ספרדית בביכנ"ס אשכנזי לא יצאו ידי חובה, ושם כתב הגר"י גרוסמן שלא מסתבר כן, ולדעתו יוצאים ידי חובה, וכבר קדמו כן בשו"ת היכל יצחק (או"ח סי' א), ומאידך גיסא בשו"ת הר צבי (או"ח סי' ד) האריך לבאר שיש בזה חשש שנראה כשתי רשויות ואין לומר שם ה' בפת"ח. וראה בזה עוד בארוכה בשו"ת יבי"א (ח"ו או"ח סי' יא), ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' קכח)].

עיין בהקדמה לספר אור לציון ח"ב שכתב שאדם צריך להתפלל בהברה שאבותיו מתפללים בו. ולכן מעיקר הדין וודאי שאין לאשכנזי להתפלל בהברה ספרדית, אמנם מכיון שזה מפריע לך לכווין וודאי שעדיף להתפלל בהברה אחרת ולכוון בתפלה, שכוונה בתפלה חובה היא, כפי שמבואר בשו"ע סימן קי"א סעיף א' שצריך להתפלל בכוונה, ובסעיף ד' כתוב שתפלה נאמרת בכל לשון, ולכן זה לא מעכב באיזה הברה האדם מתפלל.

הצטרף לדיון

38 תגובות

  1. כבוד הרב לא הבנתי. אין לי כרגע כוונה לשנות לגמרי את ההברה לתמיד, משום שזה גדול עלי. שאלתי היא, האם אני יכול לומר לפעמים קטעים מהתפילה בהברה רגילה כדי לעורר את הכוונה.

    תודה רבה

  2. האם אפשר לבקש הרחבה במקורות דין זה בשורש הדברים?

    הרי אין בתלמוד נידון שכזה ולכאורה אין לדון אלא מצד שמירת מנהג, דא עקא שאין כאן צד לחומרא ולקולא.

    וכיצד ניתן "לאסור" על אדם להתפלל בהברה שונה, ולא יהא אל כמתפלל בלשון אחרת.

  3. מה הדין אם ספרדי מתפלל עם אשכנזים או להיפך הן לענין התפילה שמתפלל בלחש והן לענין הדברים שחייב לומר בקול רם כברכת התורה או ברכת כהנים או קדיש יתום.

  4. אם כל הכבוד להברה ולמנהג הרי כוונה זה העיקר כבר אמרו חזל תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה ועוד לא ידעתי ואוי לבורות שלי האם למלך מלכי המלכים יש ענין בהברה אשכנזית או ספרדית? תיקו כנראה

  5. רבים טעו במה שאתה טוען בכל מיני וריאציות, יש שאמרו שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודטו ואם כן לא אכפת לו אם חושביםן דברי תורה במקומות המטונפים, ויש שאמרו שלקב"ה שהוא מעל הזמן לא אכפת מזמן תפילה וקריאת שמע וכו', ובס' נפש החיים היכה על קודקודם ומבאר באריכות שעיקר תפםקידו של האדם לקיים את המצוות בדקדוק וזו היא עבודת ה' המוטלת עלינו, ראה שם בהרחבה.

  6. לצערי לא היתה התיחסות נכונה בתגובה שלכם לדברי וחס וחלילה אם הובנו דברי בצורה שהגבתם! חבל מאד שהתגובה שלכם יותר ריגשית מאשר ענינית לשאלה פשוטה מאד נראה גם מתשובתכם לבחור שגם הוא לא הבין איך עליו לנהוג בסופו של דבר!!!ועוד סליחה מכבוד הרבנים האם לא הגיע הזמן שנפסיק לפחות במובן הזה להיות אשכנזים או ספרדים?כך גם עולה מדבריכם לעיל שהגיה הספרדית נכונה יותר וזה כנראה לרוב דעות?

  7. לא הבנתי מה לא היה עניני בתגובתנו, עוררתי על נקודה מאוד חשובה, לקב"ה אכפת מאוד מכל דקדוק הלכתי, ומסורת התפילה היא חלק מההלכה ואין להקל ראש בענין זה. הבאנו אמנם את המקורות שהנוסח הספרדי צח יותר אך הבאנו גם מדברי הפוסקים שחלילה לשנות. כמו כן מה שאמרו אותם פוסקים שהוא לשון צח יותר הבאנו כחידוש לומר שיש מקור איתן להברה הספרדית למרות שהיא נראית כמשובשת יותר מחמת שאין בה הבדל בין קמץ לפתח ובין ציירה לסגול ובין קמץ קטן לחולם ועוד, בשונה מההברה האשכנזית, אך לא כדי להמעיט בחשיבותם של מנהגי עדות אחרות, לכן כל אחד יעשהכמנהג אבותיו ולא ישנה.

  8. בסד
    שבוע מבורך
    כל השנים התפללתי בהברה רגילה ואיני בקיאה בהברה אשכנזית. הוריי חילונים וכן הסבים והסבתות. אני אשכנזייה חרדית בעלת תשובה כמעט 7 שנים.
    האם אני יכולה להמשיך ולהתפלל בהברה עברית ספרדית שאני רגילה או שחובה עליי לשנות ?
    כל השנים עד עצם הרגע הזה כשברכתי והתפללתי בהברה ספרדית , יצאתי לכתחילה ידיי חובה ?
    תודה.

  9. אין צורך לשנות. אם תרצי להחמיר תוכלי לשנות בשם ה' – אדנות, שם לדעת החזון איש יש קצת שינוי משמעות בין ההגייה הספרדית שמתפרשת [למנהג בני אשכנז] כלשון רבים, אבל אם זה קשה לך מאוד, המשיכי במנהגך. בהצלחה רבה מאוד.

  10. השואל הראשון שאל האם מותר לו להתפלל חלק מהתפילה בהברה ספרדית ונענה שאסור כמבואר בפוסקים שצוינו.
    על איזה פוסקים מתוך התשובה מדובר שאוסרים זאת? -לא מצאתי.
    האם מותר להתפלל תפילה אחת ובמבטא אחד ותפילה שנייה במבטא שני?
    תודה.

  11. הוא שאל שתי שאלות 1. האם מותר לשנות הברה בכל התפילות תמיד ועל זה הוא נענה שיש אוסרים ויש מתירים ומעיקר הדין אפשר. 2.האם מותר לשנות רק בחלק מהתפילה ועל השאלה הזאת הוא נענה – "דבר זה אסור לכל הדעות, ואף להמקילין, כמבואר בספרי הפוסקים שציינתי אליהם שציינתי אליהם"
    ושאלותי הן – "על איזה פוסקים מתוך התשובה מדובר שאוסרים זאת? -לא מצאתי.
    אם אסור חלק מהתפילה האם מותר להתפלל תפילה אחת ובמבטא אחד ותפילה שנייה במבטא שני?"
    תודה.

  12. כוונת הרב המשיב היתה שהמתירים סברו שאדם רשאי לברור לו שיטה מסוימת הנראית לו נכונה יותר [אם הוא בר הכי כדי לקבוע] כמו רבי נתן אדלר ששינה הגייתו לספרדית. אבל אם אינו בוחר לו דרך מסוימת, אלא מתפלל באופן שודאי אינו נכון לאף שיטה, שהרי בשחרית התפלל כספרדי ובמנחה כאשכנזי, זה חסר טעם לחלוטין.

  13. הרב המשיב ענה שזה אסור לא שזה חסר טעם באופן כללי זה חסר טעם אבל אם זה עוזר לבחור הנ"ל לכוון לא נראה לי שזה חסר טעם (יד"ח בכל מקרה יוצאים), ואם אדם רוצה שהתרגל להתפלל בהברה שונה ממנהג אבותיו ורוצה לחזור למנהג אבותיו והוא לא יכול לעשות זאת בבת אחת האם הוא לא יוכל לשנות חלקית את תפילתו כדי להתרגל? וגם אם זה חסר טעם האם זה אסור?

  14. חסר טעם התכוונתי שהוא ביודעין מסרס את התפילה, כיון שאינו נוהג כאף שיטה, ובעיני זה איסור גמור. שינסה לחזור ככל שיוכל ומה שהוא טועה ומתבלבל, והוא רחום…

  15. אם תפילה נאמרת בכל לשון מדוע א"א להתפלל למשל פסוקי דזמרה בהברה אשכנזית ואת השאר בהברה ספרדית? וכל שכן תפילה אחת כך ותפילה אחת אחרת?
    אני לא מדבר על מקרה שבו אדם מברך חצי ברכה בהברה אחת וחצי באחרת.

  16. מה שאתה מציע תלוי בעצם במחלוקתם של האמוראים אם שיבוש לשון הקודש נחשב לשון, ראה בזה בהרחבה בר"ן בתחילת מסכת נדרים, ובכל מקרה לכל הדעות זה לא לכתחילה.

  17. שלום כבוד האב,
    אני ובן זוגי לשעבר (דור דוד מלכה) נפרדנו לאחר כ-9 שנים של זוגיות. האם להמשיך הלאה או להחזיר את המצב לקדמותו? המשפחה חושבת שמגיע לי משהו טוב יוצר ובפרידה נפגעתי ממנו מאוד.
    זה היה מעט זמן לפני שהוא טס לתאילנד וחזר לאחר חודש עכשיו הוא מתחיל להתחרט..

  18. לא אוכל לייעץ לך בלי להכיר את המקרה מקרוב. מה שאוכל לומר שהתורה הקדושה אוסרת כל קשר אינטימי בין גבר לאשה שלא במסגרת נישואין!

  19. יבי"א" שצינתם בחלק ו סי יא הפוך ממה שנכתב כאן הוכיח מכמה רבנים אשכנזים וכן להלכה שאשכנזים יכולים לכתחילה לעבור להברה ותפילה של ספרדים

  20. יש שתי נקודות, עצם הנדון אם מתר להחליף הגייה ואם יש עדיפות להגייה הספרדית על פני האשכנזית, בענין זה שיטתו מחודשת ולא נכנסנו לזה כלל.

  21. שלום רב, שמי מעיין בת רוזה, שיניתי שם משפחה בגיל 18, אני מרגישה שיש לי חסימה במזל מבחינת זוגיות והצלחה בלימודים. תאריך הלידה שלי הוא מס 8 בנומרולוגיה. האם עלי להוסיף שם ואם כן אילו אני יכולה .
    תודה רבה חג שמח וחודש טוב

  22. נורמולוגיה זה שטויות. כל יהודי שיש לו קושי בחיים, מתחזק במצוות ומרבה בתפילות לה' יתברך, זה הדבר היחיד שמועיל, ובשביל זה באנו לעולם. תזכי לכל הישועות!

  23. אני חוזר בתשובה ואשכנזי אבל מתפלל בהברה ספרדית ככה אני רגיל ואני גם לא יודע איך מתפללים בהברה אשכנזית האם זה בסדר שאני נשאר בהברה הספרדית ?

  24. זה בסדר גמור, רק כדאי להשתדל את שם ה' להגות בהברה אשכנזית. החזון איש חשש שלומר שם אדנות בהברה ספרדים זה שינוי משמעות למשמעות של חול, אדון בלשון רבים. בהצלחה רבה ושיתקבלו התפילות.

  25. איחרתי למניין והגעתי לבית הכנסת בזמן שהש"ץ היה באמצע "ויברך דוד", ידעתי שאם אתחיל קורבנות לא אספיק תפילת שמונה עשרה בציבור, מה עלי לעשות?

  26. אני סרוג המתפלל בהברה אשכנזית בלחש אך בקול בהברה ספרדית עם שם ה' בהברה אשכנזית.
    יש עוררים לא מועטים על כך כיוון שזה נראה כערבוב בין שני מנהגים.
    האם יכולים להביא סימוכין לכך שאוכל להמשיך במנהגי?

  27. אם כוונתך לחפש מקור לכך ששם ה' בהברה אשכנזית ההגיון בזה ברור, למרות שאכן יש כאן עירבוב מנהגים, היות וכידוע החזון איש סבר שאשכנזי שאומר שם ה' בהברה ספרדית לא יצא ידי חובה כיון שיש כאן שינוי משמעות אדוני זה זה אדונים ברבים.
    אמנם עצם מנהגך החלוק בין לחש לקול רם לא ברור לי, למה לא להתפלל תמיד בהברה אשכנזית?

  28. דברי הרב עזריה אריאל שאני מוקירו ומעריכו עד מאוד, אכן ידועים, יש בהם גם הגיון רב, אך הם לא רלוונטים לכאורה כמו שאסביר, ובכלל, כל זה אינו משנה את העובדה שכך היתה הוראת החזון איש, ואני קטונתי מלהכריע בין מצוקי ארץ מכח סברא או הוכחה כל שהיא.
    מה שחשוב להבין, שכל ההוכחות מהפיוטים וכו' אינן רלוונטיות כלל. כיון שאין ויכוח על כך שהדבר הכי נכון אם זה אפשרי, שאשכנזי יתפלל הכל בהברה אשכנזית, וספרדי יתפלל הכל בהברה ספרדית כולל שם ה', ומן הסתם כך עשו אותם פייטנים ספרדים קדמונים, וכפי שמוכח מחרוזיהם.
    אין לנו דיון כרגע איזו הברה היא הנכונה והטובה יותר, בענין זה יש נושא של מנהגי אבות, ולפלא בעיני כל אשכנזי שמתפלל כמו הספרדים רק בגלל שכך הוא מדבר את דברי החולין שלו.
    מה שטען החזון איש, הוא שעד כמה שלפי מנהגי אבותיך אמירה כזו היא שיבוש, יוצא שאתה למנהגך אומר את שם ה' באופן של חול.
    לספרדי זו לא בעיה, כי אותה מילה יכולה לשמש גם קודש וגם חול, אבל לך ולמנהג אבותיך זו בעיה, לכן כל ההוכחות הנ"ל אינן רלוונטיות.
    לא היתה לחזון איש טענה כביכול ספרדי צריך לומר שם ה' כמו אשכנזים בגלל הבעיה שהציג.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל