לתרומות לחץ כאן

לכסות סכום שחסר בקופה ולא ידוע מי אשם באמצעות כסף שנשמר עבור גוי

אשתי עובדת כמזכירה בקופ"ח ואשה אחת באה לשלם סך מסוים עבור דבר פלוני ועוד לסדר כמה דברים שהיה מוטל עליה לאחר כמה ימים שלחו לאשה הנ"ל מהקופ"ח שהיא חייבת לשלם והיא טוענת שהיא ודאי שילמה והמזכירה אומרת איני יודעת אולי קיבלתי ושכחתי לרשום, בקופה של הקופ"ח לא נמצא הסכום הזה מיותר, (יש לציין שאשתי מאמינה באופן כללי לאישה הזאת), בסניף קופ"ח זה קיים הסכם עם בית מרקחת גוי שמביא תרופות ואנשים משלמים למזכירה והיא שמה את הכסף בצד במעטפה ומידי פעם מעבירה לו את הסכום הנמצא שם והוא אינו יודע כמה מגיע לו אלא מדי פעם מעבירים לו מה שנמצא במעטפה.
נפשי בשאלתי: 1) כיצד מגדירים את הכסף הנמצא במעטפה האם הוא שייך לגוי או עדיין לחולים או שזה אחריות המזכירה ונפק"מ להרבה מקרים שקורא אבידות טעויות האם זה נחשב הפקעת הלוואה של גוי או לא ומה כן.
2) במקרה הנ"ל האם המזכירה חייבת בדיני אדם או בדיני שמיים לשלם למבוטחת הנ"ל.
3) אם נסמוך על דברי המבוטחת צריך לחשוב היכן נמצא הכסף ובכן מסתבר מאד (90%) שבטעות המזכירה שמה את הכסף במעטפה של בית המרקחת הגוי ואולי הושלך לזבל וכדו' האם אפשר לקחת את זה מהמעטפה של בית המרקחת (והוא לא ידע מזה) דהיינו שזה הפקעת הלוואתו או לא והאם לגבי גזל עכו"ם אפשר לסמוך על דברי האשה הנ"ל ולומר שהיא אכן שילמה ולתלות שהכסף בטעות הגיע למעטפה.

תשובה:

שלום רב,

1) תלוי, אם הרוכשים את התרופה מסתמכים על הגוי או על מזכירות קופת החולים. והיינו אם לקוח לא יהיה מרוצה מהתרופה, האם יוכל להתלונן אצל מזכירות קופת החולים, או שאין לקופה שום קשר (כמו המניח ספרים או דיסקים למכירה בבית כנסת שהלקוח אינו יכול להתלונן אצל הגבאים). אם הרוכשים מסתמכים על המזכירות הרי הכסף משולם למזכירות או לקופת החולים והם חייבים לגוי, וממילא אם מוציאים כסף מהקופה הרי זה כהפקעת הלוואתו. אבל אם הרוכשים מסתמכים רק על הגוי, הרי הכסף לכאורה עדיין בבעלות הרוכשים של התרופות. עיין משובב נתיבות סי' קכג במלווה שאומר ללווה הנח על גבי קרקע והיפטר שהכסף עדיין בבעלות הלווה, אמנם בנתיבות שם משמע שהוא רק אפותיקי של המלווה, ואם כן בנידון דידן שהמלווה הוא גוי אפשר שאינו נחשב כגזל גוי אלא כמזיק אפותיקי של גוי ואפשר שמותר.
2) מן הדין המבוטחת פטורה מלשלם לקופה, כיון שהיא טוענת בברי ששילמה לשליח קבלה של הקופה (ואפילו אם המזכירה זרקה את הכסף לאשפה המבוטחת פטורה), והשליח אינו יודע להכחיש אותה. עיין שו"ע חו"מ סי' נט. אם המזכירה היתה יודעת שזרקה את הכסף לאשפה ולא זיכתה את חשבונה של המבוטחת, אפשר שאולי חייבת בדיני שמים, כדין שליש שהחזיר שטר למלווה. עיין רמ"א חו"מ סי' שפו סעיף ג. אבל אין זה ברור כיון שלפי הדין המבוטחת פטורה גם במצב זה שחשבונה לא זוכה ומסתבר שאפילו בבית משפט היתה יכולה להיפטר. במקרה זה שהמזכירה לא זוכרת היא פטורה אפילו מדיני שמים.
3) לפי הצד שהרוכשים חייבים לקופה והכסף הוא של הקופה, מותר לתת לה מכסף זה, כיון שמגיע לה כסף מהקופה ונגד הגוי לא יהיה רק הפקעת הלוואתו. ואף שיש להימנע גם מהפקעת הלוואתו. עיין באר הגולה חו"מ סי' שמח את ה. מכל מקום בנידון זה שמסתבר שהכסף נכנס למעטפה מותר. לפי הצד שהרוכשים משלמים לגוי, קשה להתיר, כיון שהכסף בבעלות הרוכשים לפי המשובב ואינו ברור אם הנתיבות חולק על כך. ואפילו במקום שיש רגליים לדבר אינו ברור אם מותר לתפוס, כל שכן כאן שיש רק הסתברות. עיין סמ"ע סי' עה ס"ק מט, ש"ך שם ס"ק סד ופתחי תשובה סק"כ.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל