שלום בית כשהאשה דתיה והבעל חילוני

הרב יהודה לייב אוירבך
כ"ט אב ה'תשע"א

יש לי בעיה שמאוד מפריעה לי ואני לא מצליחה למצוא את הפתרון המתאים על מנת לשמור על שלום בית.
אני בת 30 עם שני ילדים קטנים מאוד, דתיה, נשואה לגבר לא דתי אך מאוד מאמין ואף מקפיד להניח תפילין יום יום וללכת לשיעורי תורה פעם בשבוע. בעלי גדל בבית דתי אך הדת נכפתה עליו ע”י אביו שחזר בתשובה. מרגע הגירושין של הוריו, התרחק מהדת, אך כמו שאמרתי נשארה האמונה שדווקא לאחר הנישואין התחזקה. במהלך השבוע הפער לא מורגש, אך בשבת זה מורגש ואף מפריע לי מאוד. כל ליל שבת לאחר הקידוש והשכבת הילדים, בעלי יוצא מהבית. זה יכול להיות לאמא שלו, כדי לראות שם טלויזיה, או לחברים. הוא חוזר לפנות בוקר כמובן לישון, ואני נאלצת לטפל בשני הילדים בלי עזרה בכלל מצידו לאורך כל השבת. אני לא מצליחה לקבל את המצב הזה, אני חושבת שגם אם לא הייתי דתיה זה לא היה מתקבל אצלי כי לדעתי גבר נשוי בעל משפחה עם ילדים, צריך להקדיש את ימי שבת אך ורק למשפחתו. אני מבינה שקשה לו להיות בבית בשבת, ולאור הרקע שלו (הדת שנכפתה עליו), אני משתדלת להעלות את הנושא בעדינות. אך לטענתו, אני כופה עליו את הדת, ואחרי שבוע של עבודה קשה בעבודתו הוא רוצה להיות עם החברים. ניסיתי להציע שיצא בערבי שישי לחברים ומשפחה, אבל יחזור בשעה מוקדמת וסבירה גם כדי שינוח מכל השבוע, וגם על מנת שיוכל לקום מוקדם להיות עם הילדים. גם הם לא רואים אותו מספיק במהלך השבוע, וגם הם זקוקים לזמן איכות איתו, לא רק החברים שלו…
הדבר נגרר לעצבים מיותרים במהלך השבת ונמשך אפילו עד יום ראשון ושני של השבוע שאחרי. ושוב חוזר חלילה כל שבוע.
אני ממש מיואשת, כי גם מה שאני מציעה לא מספיק טוב בשבילו. הצעתי ללכת ליועץ זוגי או רב המתמחה בשלום בית, אבל הוא לא מעוניין כי לדבריו הרב ייעץ לו להפסיק לצאת מהבית בימי שישי…
הדבר היחיד שנשאר לי לעשות הוא להתפלל שיחזור בתשובה.
אשמח לקבל עצות לשיפור המצב במהרה (היתה כבר מחשבה על גירושין גם מצידי וגם מצידו).

תשובה:

שלום לך.

את מתארת מצב בלתי נסבל בעליל, אך אולי כדאי לעשות מעט סדר בדברים.

הקושי שלכם הוא באמת גדול, אך אין בינו לבין הדת כל קשר.

הבעיה העיקרית שלכם היא בעיה זוגית לכל דבר, חוסר הסכמה בין שניכם על סדרי העדיפויות בבית. “במקרה” זה נופל על השאלה האם להיות בבית עם המשפחה בלילות שבת או לצאת לבלות עם חברים, ואז כביכול הנקודה הקשה שלך היא “הכפייה הדתית” אך זה ממש לא זה, גם אם הוא היה דתי או שאת היית ח”ו לא דתית לא הייתם מגיעים להסכמה בדברים מסויימים שבשביל שניכם הם מהותיים. מבין השורות של דברייך נשמע כי לא למדתם איך לפתור קונפליקטים שמתעוררים ביניכם בצורה של דיאלוג ושיחה, ואין פלא שהמחשבות על גירושין עולות וצצות אצל שניכם כי שניכם מרגישים שאתם נמצאים בנקודה שבה “אין מוצא” אלא לשבור את הכלים.

הרעיון שכתבת בדברייך הוא נכון מאד, עליכם לפנות לייעוץ מקצועי, אך כדי שיהיה ברור גם לבעלך שלא הקטע “הדתי” הוא הנושא הטיפולי אלא המערכת הזוגית שלכם, הייתי מציע לך לברר על מטפל/ת זוגי/ת שלא שייכת לקהילה הדתית-חרדית [וכמובן שלא דמות רבנית] שניתן לסמוך עליהם שלפחות יבינו ויתחברו גם למצוקה שלך, ובעבודה משותפת תוכלו להגיע לעוד הרבה שנים יפות ומאושרות.

בהצלחה רבה.

הרב יהודה ליב אוירבך
מנהל המוקד הטלפוני של ארגון “בינת הלב”
מפקח ארצי של ארגון “מרכז החינוך”
טל. 02.6587003
נייד. 052.7643333
פקס. 02.6587006

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *