אסיפת כספי צדקה באמצע התפילה

רבני בית ההוראה
כ"ב אב ה'תשע"א

תופעת איסוף הכספים במהלך תפילות שחרית בבתי כנסיות היא תופעה מוכרת, וידוע שהיא מפריעה להרבה מתפללים.
בבית הכנסת שאני מתפלל נכנסים אוספי כספים בכל משך התפילה, לעיתים נכנסים חמישה ושישה אוספי כספים בו זמנית ומרשרשים במקצועיות במטבעות שבידיהם, והרעש מפריע להתפלל.
מלבדם יש גם את מחלקי הפליירים למיניהם שעוברים בין השורות ומניחים את הדפים ליד כל מתפלל – כאן יש הפרעה כפולה: ראשית, המחלקים עצמם מסתובבים ומוציאים את המתפללים מהריכוז, ושנית, המתפללים “נמשכים” לקרוא את הדפים מושכי תשומת הלב שמונחים להם על השולחן ליד הסידור.
בנוסף, ישנם אלה שמחכים שהש”ץ יסיים את הקדיש שאחרי התחנון, ומיד בסיומו דופקים חזק על השולחן, ובמשך כדקה צועקים בקול רם את סיפור המעשה (הכואב) שבעטיו הם אוספים כסף.
וחמור מכל, יש כמה מהם שבלי לחשוב פעמיים, מתכופפים אל כל מתפלל אישית ומספרים לו את הבעיה הכואבת בגללה הם רוצים כסף ומראים לו ערימת דפים מודפסים (שכמובן אף אחד לא קרא אותם אף פעם, ובטח שלא באמצע תפילה, אבל כנראה מופיע שם השם של איזה רב שמעיד שיש להם בעיה כלשהי), ומבקשים ממנו לתרום.

איך אפשר להתפלל ככה ???!!! מי נתן להם את הזכות לעשות זאת ?

מסתבר שכתוב בשו”ע סימן נד סע’ ב שיש מי שאומר שלצרכי ציבור מותר (בין ישתבח ליוצר) לפסוק לצדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה. ואני מסיק מכאן שק”ו לאחר התחנון ?!
כמו כן ידוע שחובה לתת צדקה לעני המבקש, אלא שאין חובה לתת צדקה לגבאי צדקה המבקש צדקה עבור מישהו אחר.
שאלותי הן:

1.האם מותר לאוספי הצדקה לעשות את כל מה שהזכרתי על דעת עצמם, או שעליהם לקבל רשות ממישהו ?
2. האם לגבאי בית הכנסת יש זכות להתיר או לאסור עליהם לעשות זאת ?
3. האם לרב ביהכ”נ יש זכות להתיר או לאסור עליהם לעשות זאת ?
4. אם רב ביהכ”נ מתיר ולעומתו גבאי ביהכ”נ אוסר (או להיפך). קביעתו של מי חזקה יותר בנושא, של הרב או של הגבאי ?
5. אם רואים שאוסף הכספים הוא לא העני עצמו אלא אדם שאוסף עבור אחרים. האם חובה לתת לו ?
6. ובכלל האם חובה לתת צדקה בזמן תפילת שחרית או שהעוסק במצוה פטור מן המצוה ?
7. לא בררתי את הנושא לעומק, אבל מהסתכלות על אוספי הכספים נראה שכנראה מדובר בהנהגה של אחת החסידויות המאד מסוימת, להתפרנס מתפילות השחרית של עם ישראל. האם זה מקובל ?
8. מה עלי לעשות אם התופעה מאד מפריעה לי להתפלל ?

תשובה:

קראתי היטב את כל שאלותיך, וניכר הדבר שהענין מציק לך בתפילתך לפני הבורא, ומשום כך ראיתי צורך להאריך קצת בזה.

ראשית כל הערה כללית: איסוף ונתינת צדקה היה מאז ומעולם ה”סמל” של היהדות והיהדות, וראה מה שכתב על כך רבינו הרמב”ם (הל’ מתנות עניים פ”י ה”א) “חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו לעשות צדקה, ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר בצדקה תכונני, ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה”.

אשר על כן ודאי שכאשר אדם יחשוב בליבו על כך שזהו עמוד השלישי שעליו העולם עומד הרבה מההרגשות השליליות שלו כלפי זה ימוגו.

לעצם הענין:

במקום שיש שם גבאים ורב, ודאי שלפני אסיפת כספים מן הראוי לגשת ולבקש רשות מהממונים על כל עניני בית הכנסת לקיים איסוף זה, והם יתנו להם רשות לפי הענין.

במקום שאין שם רב או גבאי ממונה, כפי שמצוי ב”שטיבלאך”, או כאשר אין אדם ממונה שנמצא בשעת מעשה, ואין הוראה אחרת אימתי לערוך את גיוס הכספים, אין לאדם שאינו ממונה לבא בטרוניה אל אותם אוספי הכספים, אם כי יכול לבקש בלשון רכה שישתדלו לעשות זאת באופן שלא יפריע למהלך התפילה.

אסור להורות באופן גורף על איסור אסיפת כספים בבית הכנסת [שכן הוראה כזו כבר הייתה מעולם בעיר סדום].

מותר להגביל את זמן האסיפה כאשר הדבר גורם להפרעה ממשית למתפללים, כגון כאשר רוצים לדרוש על כך או להביע ברבים את המקרה, לסוף התפילה[1].

כאשר יש אדם שמגיע באופן חד פעמי או שאוסף עם קופת צדקה ואינו מעורר רעש מיותר, אין זה מן הראוי לסלקו, שהרי אף הגבאי של הבית הכנסת מסתובב עם קופת הצדקה במהלך התפילה, ודבר זה היה מאז ומעולם, ונעשה בפני כל גדולי עולם.

כאשר ישנה הוראה מאת רב בית הכנסת, אין אפשרות לגבאי להחליט בצורה אחרת, והוראה כזו דינה כ”מורה בפני רבו” שעונשו ידוע.

חובת נתינת צדקה:

אין חילוק אם האדם עצמו אוסף או אדם אחר אוסף בעבורו, ובכל מקרה יש חיוב מן התורה לתת צדקה [כפי יכולתו] כיון שזה נחשב ל”תביעה”, וכאשר עני תובע צדקה אסור להעלים עין מהצדקה שכן עלול להיקרא משום כך “בליעל”.

כאשר אדם עסוק בלימוד תורה חייב הוא בנתינת צדקה, שכן אין אדם הלומד פטור מן המצוה שמוטלת עליו ואי אפשר לקיימה בזמן אחר[2].

אולם כאשר אדם עסוק או בתפילה, מסתבר שמעיקר הדין פטור הוא, מאחר ועוסק במצוה[3], אולם מנהג ישראל וגדוליו ליתן גם בשעת התפילה[4], ו”ומנהג מורי ורבי הרה”ג ר’ משה פיינשטיין (שליט”א) [זצ”ל] שלפני התפלה שם על השולחן כסף והעניים לוקחים לבד באמצע התפלה[5]“.

אכן אדם כזה שגם כאשר חבירו שואלו באמצע התפילה [פסוד”ז וכד’] מפסיק כדי לסמן לו בידיו וכד’, ודאי אין לו לפטור את עצמו מן הצדקה בתואנה של עוסק במצוה וכו’, וכן כתב בשו”ת תשובות והנהגות[6].

ראה עוד כאן בזה.


[1] משנ”ב סי’ צב ס”ק לו שהאוספים צדקה בשעת קריאת התורה עושים שלא כהוגן שכן מבטלים את העולם מלשמוע קריאת התורה וברכו.

[2] ברכי יוסף (או”ח סי’ לח סק”ז).

[3] דרך אמונה (מתנות עניים פרק י ציון ההלכה ס”ק צו), ובקובץ שערי הוראה (קובץ ב’ עמ’ קמא) הביא שם תשובה מהגר”ח קנייבסקי שהוסיף בזה שזה כל התפילה ושכן שמע מחמיו הגרי”ש אלישיב, אם כי סייג דבריו וכתב שאין בזה איסור לתת באמצע התפילה, לעומת זאת ראה בספר שערי זבולון (או”ח ח”א סי’ כד) שפשיטא ליה דחוץ מקריאת שמע שחיובה מן התורה ופטור ליתן, בשאר התפילה שהיא מדרבנן חייב, וע”ע בספר אהל רמ”ח (הערות עמ”ס ב”מ עמ’ תקכ בהערת הרמ”ח כ”ץ) שיתכן ואין בזה משום עוסק במצוה כיון שחיוב תפילה מדרבנן וחיוב צדקה מדאורייתא, וראה שם צדדים לכאן ולכאן, וראה עוד באילה שלוחה (לר”א וילהלם, פסחים דף קה: עמ’ נו) שחקר במי שהיה באמצע קר”ש והגיע עני ולא נתן לו משום שהיה עסוק במצוה ופטור, אם חייב אחרי התפילה ליתן לו.

[4] ראה במכתם לדוד (מתלמידיו המובהקים של בעל אוה”ח הק’) על הרמב”ם (הלכות שכירות פרק י סוף הלכה א) שכתב “וע”פ האמור בענין יאמר נא כונת הפסוק כה אמר ה’ שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וכו’ והוא דכבר כתבנו דאם עוסק במצוה פטור מליתן לעני צדקה בא הכתוב ליתן בו מצוה ולהזהיר האדם דאע”פ כן יעשה צדקה אפי’ בשעה שהוא פטור ממנה והוא אומרו שמרו משפט ועשו צדקה פי’ לפי [ש]בשעה שאתם עוסקים במשפט נמצא שאתם עוסקים במצוה אף על פי כן יעשו צדקה ולזה לא אמר שמרו משפט וצדקה אלא ועשו צדקה שם רמז דס”ד שלא לעשות ויהיב טעמא כי ע”י זה קרובה ישועתי לבא כאומרם ז”ל ולזה צריכין לעשות לפנים משורת הדין דאה”נ דאין אתם חייבין אבל אינכם מקרבין הגאולה

[5] שו”ת רבבות אפרים (ח”ד סי’ רז אות יב).

[6] ח”ג סי’ רפז, ראה שם בארוכה בזה.

4 תגובות

    שמחה פרח:

    לא מבין כל הפלפול, אפשר שיש חילוק בין חסידים יעקעס וליטאים, אצל החסידים מעולם לא שמענו שלא להניח עניים וגבאי צדקה לסובב בביהמ”ד ולקבץ מעות צדקה, אדרבה הרי כתוב וצדקה תציל ממות, ומי הוא שיכול לומר שמתפלל כראוי בלי שום מחשבה זרה והרי מש”ה אין אנו מתפללין תפלת נדבה, וא”כ אם המחשבות מפריעים ממילא מה זה שדווקא ליתן צדקה לא ניתן להפריע, ומהו שיטתך בענין ילדים הקטנים שלך לא משנה באיזה גיל לא מפריעים התפלה שלך אתמהה, וגם באמצע הלימוד הלואי שנהי’ מתמידים כמו בדור האחרון ללמוד שעות רצופות בלי הפסק כלל וכלל, למעשה בזמנינו הדור מאוד חלוש על כל דבר קטן שנוגע “לעצמי” מפריעים ומפסיקים הלימוד בתירוצים והיתרים שונים, וכי דווקא לגבאי צדקה לעניים ושברי לב אנו מקפידים עליהם לומר שמפריעים חס ושלום לומר כן. האמת אומר לך ראיתי אצל הצדיקים דמי שעובד את השי”ת באמת ויש לו אהבת ישראל אמיתי לא מרגיש שום הפרעה מזה אדרבה כל זה מסייע לו להתפלל וללימוד אחרי שמקיים מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך ועוד מצות גמ”ח וכדומה להחיות נפשות האומללות הרי זהו נותן לנו הכח להתפלל וללמוד, ומי שיש להם בעיה עם מצות צדקה נא ללמוד יותר מוסר וחסידות להבין ענין מסירת נפש לאחרים ולא לדאוג על “תפלתו” ולימוד התורה “שלו” כ”כ, רק ידאג כמו משה רבינו מן ההר אל העם במסירת נפש לאחינו בני ישראל.
    ובארצה”ב ראיתי פעם הרבי מוויזניץ שהיה’ לו גבאי צדקה בזמנים מיוחדים באמצע התפלה שלא הי’ רוצה שיפריעו לו.
    בארצה”ב הכרתי את האדמו”ר מקאשוי זצ”ל שהי’ איש קדוש ומתמיד עצום מדור הקודם ובבית מדרשו הנהיג שעם הפישקעס לא ילכו הגבאים רק אחרי קדושה אבל העניים וכדומה מעולם לא אמרו להם ח”ו דבר לצערם ולהפסיד להם את צרכיהם ואם יש כמה גדולים שראיתם עושים כן מן הסתם הם ראוי לאותו איצטלא ולא דבר הוא לכל בר נש לקבל עליו האחריות של הצער הגדול וכמה פעמים גם דמעות של נפשם של עניים וגבאי צדקה. כן נראה לפענ”ד ולא באתי רק לעורר.

    ר:

    למגיב
    ישר כח על ההתיחסות לשאלה ולתשובה, אלא שנראה כי התקשת להבין על איזה קושי מדובר בסוגיה דנן, ויתכן שמשום כך הוספת דברים שאינם כתובים ואינם כלל רלוונטיים לשאלה. לא מוזכר דבר וחצי דבר על קושי עם מצוות הצדקה. אדרבה, מדובר על אדם שמצוות הצדקה ומצוות התפילה שתיהן יקרות ואהובות בעיניו כמו שאר מצוות ד’. וכשאדם כזה מרכז את כל כוונתו במצוות תפילה, ועם זאת טבעו להיות מוסח בקלות (ורבים יעידו זאת על עצמם) הוא נתקל בקושי ותסכול, שכן אינו מצליח לקיים את שתי המצוות כראוי, לא התפילה ולא הצדקה.
    ומכיוון שנותרו לנו ארבע אמות של הלכה בלבד, כנראה שיש מקום לפלפול על מנת שנוכל לדעת את האמת, ומה רוצה ד’ שנעשה, ואין לנו על מי לסמוך אלא על גדולי הפוסקים.
    הלוואי ונזכה להיות קרובים לצדיקים שאתה קרוב אליהם כדבריך.

    לא סתם נאמר שאין מי שיכול להוכיח בדורנו. והפוסל במומו פוסל.
    ולידיעך, מותר לתת צדקה גם בשאר שעות היום, לא רק באמצע תפילה.

    בן ציון לאורען - לונדון:

    תגובה למגיב הראשון. מדברך נשמע שאתה בין אלה האוספים כספים באמצע התפילה. נגיב לדבריך אחד על אחד:

    כתבת: ‘אדרבה הרי כתוב וצדקה תציל ממות’.

    תגובה: אז לידיעתך גם בית הכנסת מציל ממוות כנלמד מהמעשה בגמרא עם זקינה שקצה בחייה והלכה לרשב”י לקבל עצה. והוא הציע לה להפסיק ללכת לבית הכנסת. וכך היה ונפטרה הזקינה.

    כתבת: ‘ומי הוא שיכול לומר שמתפלל כראוי בלי שום מחשבה זרה’

    תגובה: אז אדרבה, בגלל שגם ככה קשה להתרכז בתפילה, לא צריך את “העזרה” של המקבצי נדבות להפריע עוד יותר.

    כתבת: ‘ראיתי אצל הצדיקים’

    תגובה: גם הצדיקים עבדו קשה להגיע למדרגת צדיקים. הבעיה שבימינו לפעמים בכל 5 דקות עובר משהו להפריע לתפילה. איך אפשר להגיע בצורה כזאת למדרגת צדיק?

    כתבת: ‘אחרי שמקיים מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך’

    תגובה: יפה כתבה “אחרי”, ולא “בזמן”. באמת נכון לתת צדקה לפני התפילה אבל לא בזמן. שכן למדנו בגמרא שאין עושים מצוות חבילות, חבילות.
    כתבת: ‘ואהבת לרעך כמוך’

    תגובה: מי שצריכים לנהוג במצווה הזו הם אותם מקבצי הנדבות שמפריעים ליהודים לעמוד לפני בוראם. כמה הזדמנויות ביום יש לנו להתבודד עם הקב”ה. אולי פעם אחת בשחרית. במנחה אנחנו כבר באמצע היום ובערבית אנחנו כבר עייפים. לא פלא שברסלב בורחים לשדות להתבודד. לפחות שם לא יקפוץ עליהם מקבץ נדבות.

    כתבת: ‘נא ללמוד יותר מוסר וחסידות’

    תגובה: גם את זה אתה רוצה שנעשה במהלך התפילה? לא ישאר לנו זמן בכלל לקב”ה

    כתבת: ‘להבין ענין מסירת נפש לאחרים’

    תגובה: מי שלא רוצה שיפריעו לו במהלך התפילה, זה לא אומר שהוא לא מבין. אלא נהפוכו, הוא מבין שיש בורא עולם שגם לו צריך לתת יחס. בשאיפה ל 100%!!! ולעסוק במסירת נפש וכו’ אפשר לפני או אחרי התפילה.

    כתבת: ‘רק אחרי קדושה אבל העניים’

    תגובה: עניים באמת לא מגיעים לאסוף כסף! ואלה שאוספים כסף בהרבה מקרים גם יש להם אחוזים והכנסה מזה. אל תהיה כזה תמים!

    נגמר לי הכוח לכתוב עוד. לסיכום ישנם 612 מצוות ויש מצווה 1 של תפילה. לא צריך לעשות את כולם בזמן התפילה!

    רבני בית ההוראה:

    קשה לקבוע אמת אחת ברורה בענין זה, ידוע שהיה מנהג להכריז על צדקה אחרי ישתבח, וכו’ וצרכי עמך מרובים… אבל ברור שאסור להפריע באמצע התפילה, אולי יש לקבוע שלא לאסור בין ישתבח לאחר שמונה עשרה לפחות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *