הלכות אמירת סליחות

י"ח אב ה'תשע"א

כתב השולחן ערוך נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים

מר”ח אלול ואילך עד יום הכיפורים, והטעם כי מסורת בידינו שמשה רבינו עלה להוריד לוחות שניות בראש חודש אלול וירד ביום הכיפורים, וכל ארבעים ימים אלו היו ימי רחמים ורצון לעם ישראל, וכך נוהגים בני עדת בוכרה.

ביום ראש חודש המנהג שלא לומר סליחות.

הזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות הוא באשמורת הבוקר (לפני עלות השחר) משום שבסוף הלילה הקב”ה שט בעולם הזה והוא “עת רצון” ואם אינו יכול לומר סליחות בשעה זו יכול לומר במשך היום עד זמן שקיעת החמה, לאחר שקיעת החמה ועד חצות הלילה אסור לומר סליחות וי”ג מידות כלל.

כתב החיד”א שאם מחמת אמירת סליחות יצטרך לקום מאוחר בבוקר ויתפלל תפילה שלא בזמנה או קריאת שמע שלא בזמנה, או יישן בעוד התפילין עליו, עדיף שלא יאמר סליחות, כי יצא שכרו בהפסדו.

שזה עיקר עבודת ה’ לשמור על העיקר ולהוסיף עליו בחסידות אך לא לזלזל בעיקר ולקיים התוספות.

כתב בספר ליקוטי דינים חודש אלול זמן תשובה לכל הוא, וכן נקרא חודש הרחמים, וזאת משום שבימים אלו מוטל עלינו להתכונן לקראת יום הדין שבו יבחנו ויבדקו כל מעשינו במשך השנה החולפת, ולכן התשובה וההתעוררות בחודש זה תועיל לנו מאד.

ועוד כתב שהחל מט”ו באב יחידים ואנשי מעשה נהגו לקום מוקדם בבוקר משנתם העריבה ויושבים ועוסקים בתורה, נביאים וכתובים, ויש שעוסקים בספר תיקוני הזוהר, אשריהם ואשרי חלקם, וכן כתב החיד”א אשר חנן לו אלוקים עושר חטאיו בצדקה יפרוק. וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד הזוהר ותיקוני הזוהר משניות ותהילים.

כתב הפלא יועץ שכתבו הפוסקים שהאומרים סליחות במהירות נוהגים לא כהוגן, ועדיף שלא לומר סליחות כלל מאשר לומר במהירות וכדי ביזיון וקצף, רחמנא ליצלן.

שח לי אבי כי בעיר הקודש בוכרה נהגו לקום לסליחות באשמורת הבוקר וכבר בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר התאסף הציבור בבית הכנסת והחלו באמירת סליחות שנמשכו כשעתיים עד לשעה חמש וחצי בבוקר, והכל נאמר במנגינה ונעימה והתעוררות הלב אשרי עין ראתה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *