לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

טענת ברי היא רק בידיעה אישית במאת האחוזים

פעמים שבכדי להוציא אנחנו זקוקים לטעת ברי כגון באיני יודע אם פרעתיך המלוה צריך לטעון בריא בכדי להוציא מהלוה.
השאלה האם צריך טענה ודאית בשביל בריא שברור לו במאת האחוזים שהלוהו ולא נפרע ויכול להישבע על כך או גם אם טוען הלוויתי ומן הסתם לא נפרעתי זה נחשב טענת ברי.

תשובה:

שלום רב,

כדי לחייב ממון או שבועה יש צורך בטענת ברי ממש, ידיעה אישית במאת האחוזים.

מקורות:

בעניין שבועת היסת כשיש רגליים לדבר עיין רמ"א חו"מ סי' עה סעיף יז וש"ך שם ס"ק סג. ועיין ברמ"א שם סעיף כג לעניין כשיודע מפי אדם נאמן וש"ך ס"ק פג.
בעניין טענת ברי של התובע עיין בש"ך שם ס"ק לה. ועיין גם בר"ן קידושין סוף דף יז שעולה משם שאם הלווה מסר את הכסף לשני עדים כשרים והם מעידים שמסרוהו למלווה, כיון שעד הצריך שבועה עדותו פסולה מגזירת הכתוב, נחשב שהלווה טוען שמא והמלווה יכול לחייב אותו לפרוע שנית מדין איני יודע אם פרעתיך.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כל הדוגמאות הם מבריא על ידי אחר שזה לא נחשב בריא כיון שאין לו ידיעה ברורה על פי עצמו
    אולם אני שואל במקרה שהוא טוען על סמך ידיעתו מן הסתם לא פרע
    יתכן שזה נחשב בריא מכיון שהידיעה היא מכח זה שאומר מן הסתם לא נפרעתי

    אמרו לי שיש בעל התרומות שכותב שבריא צריך להיות בריא כזה שאם יטילו עליו שבועה יוכל להישבע
    האם אתם יודעים אם יש והיכן נמצא בעל התרומות

  2. לשון זה אינו בספר התרומות אלא בספר גידולי תרומה שער לו חלק ג אות ג. הנידון שם הוא אם ניתן להשביע היסת על טענת אדם נאמן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל