א. אדם שעלה לאוטובוס של "מטרופולין" והנהג דרש ממנו בטעות סכום נמוך יותר מהסכום הנכון. הנהג (לא דתי) לאחר שהבין שטעה וכבר נתן כרטיס לפי המחיר הנמוך מן הסתם לא היה מוכן לקחת עוד כסף ולהחליף את הכרטיס (מכיוון שבכך הוא יסתבך! ומה אכפת לו להשאיר את המצב כמו שהוא.) לכן אותו אדם לא ניסה כלל לבקש מהנהג שיחליף את הכרטיס וכו.. האם על אותו אדם לטרוח ולשלם לחברה את ההפרש?
ב. האם אדם שחייב סכום של כסף לאדם אחר. רק שהוא לא יודע אם הוא חייב, נגיד, שני שקלים או שמא הוא חייב שלוש שקלים.
האם מותר לו לתת שלש לחומרא או שיש כאן בעיה של ריבית? ואם אסור! שמא לא שילם כל מה שהוא חייב.כיצד צריך לנהוג במקרים כאלה?
תודה!
תשובה:
שלום רב,
א. אם הנהג נתן כרטיס של יעד יותר קרוב, יש להמתין להזדמנות להחזיר לחברה את ההפרש.
אם הנהג נתן כרטיס של נוער או ותיק, אין חיוב להשיב לחברה, מאחר שהחברה מקבלת ספסוד מהמדינה על כרטיסים אלו. גם אין חיוב להשיב למדינה, מאחר ולא ניתן להוכיח שהמדינה שילמה יותר כסף בגלל כרטיס זה.
ב. יש להתפשר על שני שקל וחצי. אם הנושה אינו מוכן להתפשר והחייב רוצה להחמיר על עצמו לצאת מכל ספק, יש לשלם לו שני שקלים ובהזדמנות אחרת להוסיף לו שקל.
מקורות:
לעניין פשרה בריבית עיין בשו"ת אבני נזר חו"מ סי' כג שמותר להתפשר. ההיתר הוא רק על פשרה ולא על תשלום מלא, לכן במקרה שהנושה אינו מוכן להתפשר יש לפרוע את הספק שלא בשעת פירעון, שאז מותר שלא ריבית. עיין שו"ע יו"ד סי' קס סעיף ד.
בעניין חיוב לצאת ידי שמים כשיש ספק כמה החוב והנושה גם כן מסופק, עיין שו"ע חו"מ סי' עה סעיף יח וש"ך ס"ק סז.
