איש יהודי לא דתי שאומר שהוא כהן התחתן עם גויה וכבר היתה להם בת ונתגיירה כדת משה וישראל ויש להם כתב היתר מהגאון רבי משה פיינשטיין שאינו נאמן כלל וכלל ומותר לו להינשא לה אף שהוא אומר שהוא כהן.
ולמעשה הוא בעצמו אינו דתי עכשיו אבל בניו דתיים ועולים לתורה כהן ועולים לדוכן וכן יש לו אח והאח יש לו בנים דתיים שאכן עולים לכהן ולדוכן והוא בעצמו אחרי שגירש את הגיורת ג"כ לכמה שנים עלה כהן ולדוכן בבית הכנסת ששם התפלל.
ועכשיו השאלה יש להם בת מה לכתוב על הכתובה שמה של האישה בת ר'..הכהן או לא מהו דעתכם בענין.
תשובה:
שלום רב,
הבנתי שהבת נולדה לפני שהאמא התגיירה, יוצא שהיא נולדה גויה והתגיירה, על גיורת יש לכתוב 'פלונית הגיורת' מבלי לכתוב 'בת פלוני' כלל או להוסיף 'בת אברהם אבינו'. יש להקפיד לכתוב 'הגיורת' כדי לדעת שהיא פסולה לכהונה.
אם נולדה לאחר שהאמא התגיירה, יש לברר היטב את תשובתו של הגר"מ פיננשטיין וכן על בסיס מה החליטו המשפחה שהם כהנים. השאלה היא לא כל כך לגבי לכתוב 'הכהן' שאינו מעכב אלא לגבי שאם אביה כהן יש לכתוב 'פלונית החללה' בת פלוני.
מקורות:
פתחי תשובה אבן העזר סי' סו סק"ח. לגבי 'בת אברהם' אצל גיורת עיין שו"ע אבה"ע סי' קכט סעיף כ ובבית יוסף שם ובבאר היטב ס"ק לה.
כתיבת 'הכהן' היא רק לכתחילה ורק אצל אשכנזים ואינו מעכב בדיעבד אפילו בגט. עיין שו"ע שם סעיף ז. וברור שאם יש ספק עדיף שלא לכתוב, כיון שאם כותבים יכול להיות בכך חשש של עדות שקר להעיד עליו שהוא כהן או שהוא מחוזק ככהן. עיין ש"ך חו"מ סי' מט ס"ק טו.
כנראה חסר מהשאלה שכאן מדבר מבת שנולדה לאחר גירושין.
עיין שו"ת מנחת יצחק ח"ב סימן קלא,שאין כותבין שם גנאי בכתובה. ובשו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן נ ס"ל "שלא לכתוב החלל" וגם איסור יש בדבר.
גם עיין פסקי דין ירושים ח"ח דף תכז.
עכ"פ אה"נ בכתובה שלא מעכב כ"כ בדיעבד אין לכתוב הכהן בשם אביה ורק בגט צריכים דיון. ועיין בספר כתובה כהלכתה פרק ו' אות כ"א דאף בכהן כשר אם לא הוזכר בכתובה הכהן אין הכתובה נפסלת, ועיי"ש אם כתבו הכהן למי שאינו כהן יש יותר להחמיר שאינו כשר.
וכ"ש בנידן דידן שהאב אינו דתי וחיי עם גויה א"א לכתוב הכהן ולומר דעולה על האב כמבואר בשו"ת עונג יו"ט אהע"ז סי' קנ"ז שהרי האב הוא עכשיו חלל ולא כהן.
על כן בכתובה אין עצה רק להחסיר הכהן
הדין שיש לכתוב בכתובה שהאשה פסולה לכהונה מפורש בפוסקים לענין גרושה, בעולה, גיורת ושבויה. עיין ח"מ סי' סו ס"ק מא, ב"ש ס"ק כח ופתחי תשובה סק"ח. ובפשטות אין סברא לחלק בין פסול חללה לפסולים אחרים. כמו כן אף לכתוב בעולה איננה כבוד גדול ואף על פי כן כתבו הב"ש והח"מ שיש לכתוב. אמנם בספר נחלת שבעה שטרות סי' יב אות טו (ד) כתב שאין לכתוב בעולה משום גנאי, אבל אין להביא ראיה לענין חללה, שבעולה שאני שהחיסרון הוא מצד מעשי עצמה, וגם שבבעולה מרמזים על כך בכך שלא כותבים בתולתא וכתובתה מנה, אבל על חללה שכתובתה מאתיים אין שום רמז שהיא פסולה לכהונה.
כת"ר מביא פוסקים שכתבו שלא לכתוב 'החלל' על הבעל. לענ"ד אין להוכיח מדבריהם שאף על חללה אין לכתוב, שכשרות כהנים אינה נוגעת לענין נישואין אלא לענין ברכת כהנים ועליה לתורה, ומעולם לא שמענו שבודקים כשרות של כהן בכתובה, אדם שאינו נוהג לעלות לדוכן לא יעלה על הדעת שהוא כהן גם אם לא יהיה כתוב בכתובה שהוא חלל. משא"כ חללה שהאיסור נוגע רק לגבי נישואין עם כהן, ונהוג לברר על כשרות של אשה לכהונה מהכתובה חשוב ביותר לכתוב בכתובה שהיא פסולה לכהונה כדי שלא יבואו למכשול.
בשו"ת קנין תורה מתייחס רק לעניין שם גנאי לצורך סימן ולא לעניין להציל מאיסור פסולי כהונה. אלא שמביא שם בסוף אות ג בשם השדי חמד מערכת גט סי' ג אות יא שאין לכתוב ממזר בגט אף שיש צורך לפרסם כדי שלא ישא ישראלית. עיינתי שם בשדי חמד ולא מצאתי רמז לזה, כל דבריו הם כיצד לכתוב שם האב אם אין יודעים מיהו אביו.
בעניין חללה מצאתי בפסקי דין ירושלים חלק יב עמוד תלא שמביא בשם הגר"מ שטרנבוך שליט"א שיש לכתוב שתי כתובות, בכתובה הראשונה אין לכתוב שהיא חללה ואח"כ להחליף לה את הכתובה עם כתובה אחרת שכתוב בה החללה. ואינני מבין אמאי יש צורך בכך, אם חוששים שלא לבזות את הכלה ברבים יש לומר למקריא את הכתובה לדלג על מילה זאת.
במקרה זה האב כבר גירש את הגיורת כך שאין מניעה לכתוב עליו שהוא כהן, אלא כיון שיש ספק אם הוא כהן והגר"מ פיינשטיין סבר שלא ודאי שעדיף שלא לכתוב כיון שאינו מעכב, ואם יכתבו עליו בשקר הרי זו עדות שקר, שהרי מעלין משטרות ליוחסין על כל פנים לענין תרומה.
השאר תגובה