בושם לגבר

האם לגבר מותר להשתמש בדיאודרנט מונע זיעה המיועד לנשים, היות וזה לא ריח ניכר כלל לאחרים, והסיבה שמשתמש בשל נשים כי רצונו בדוקא בחברה זו המייצרת לנשים בלבד?

שלום לכבוד הרב!
האם בושם שמוגדר כ unisex כלומר שהוא מיועד לשני המינים ואין לו ריח מובהק של נשים האם במצב כזה ניתן יהיה להשתמש בו?

כבר כתבו הפוסקים (שחלק מהם צויינו במקורות בתשובת הרב) שלא שייך איסור "לא ילבש" בבושם לגברים בימינו, כי כל דבר שגם גברים נוהגים בו, לא שייך לא ילבש, וכן הוא לגבי גילוח, הסתכלות במראה, וכו'. ואף מהגמ' משמע כן.

וממילא מה שכתב הרב "כאשר סיבת הבישום הוא שכולם יריחו את הגבר, יש בזה משום "לא ילבש" ואסור", אינו מדוייק.

ומה שצריך בושם עדין, הוא רק לת"ח, ומשום גנאי, כי רק לת"ח נאמר בגמ' ברכות (מג:) שתלמיד חכם אסור לו לצאת כשהוא מבושם לרשות הרבים, וגם לת"ח לא אסרו לשים על גופו מעט כדי להוריד את הזוהמא, כפי שנפסק ברמב"ם להדיא, "לא יצא מבושם לשוק ולא בבגדים מבושמים ולא ישים בושם בשערו. אבל אם משח בשרו בבושם כדי להעביר את הזוהמא מותר". וזה הבושם של ימינו, לא הדאודורנט שהוא פחות ממנו בהרבה. וכאשר מורח בושם על בשרו, הזיעה מעברתו, כפי שמבואר בגמ', וכדכתב הכסף משנה שם "ואמרו שם לא אמרן דאסור לצאת מבושם אלא בגדו אבל גופו זיעא מעברא".

ובאבן עזרא (רות ג, ג): "וסכת. שמן שיש לו ריח טוב כי כן מנהג גדולי ישראל אנשים ונשים".

עכ"פ, מהגמ' משמע שאין איסור באופן עקרוני לגבר לבשם את עצמו, וגם אין בזה משום לא ילבש, כי יש חילוק בין בושם של גבר לבין בושם של אשה, וכ"כ בשו"ת באר שרים (ח"ו סי' נט), וכתב להתיר גם לבני תורה במקום חום וזיעה, ובספר מאור ישראל (ברכות שם), ובשו"ת עשה לך רב (לרבי חיים ד. הלוי, ח"ח סי' נ) כתב להתיר כל מיני בושם כיון שרגילים גם גברים לבשם את עצמם, "פשוט ביותר שאין בכך שום צד איסור כלל ואפילו לא מידת חסידות", וכן כתב בשו"ת אבני ישפה (ח"ד סי' צ) בשם הגרי"ש אלישיב שכאשר אין הבושם מיוחד לנשים מותר לגבר לשים אותו, "שגם גברים רוצים שיהיה להם ריח טוב ואין זה דרך נשים". וציין שהגרי"ש אלישיב אמר זאת ללא שידע על המציאות שיש ריח מיוחד לגברים ומיוחד לנשים.

ביום חול אכן, אבל בשבתות ואירועים נוהגים. ובדרך הלצה הייתי מפרש על דרך זה מה שכתוב על קידוש לבנה במוצ"ש "כשהוא מבושם"…

ובציבור הכללי חלק ניכר מהגברים מתבשמים יום יום.