איך זה שהרמב"ם התפרנס מהיותו רופא – והרי אסור? שכן מצוה היא ומה לי רופא או מה לי רב שיצא כל כך נגד התפרנסות מהתורה
תשובה
בשולחן ערוך [יו"ד סי' של"ו] נפסק שמותר לרופא לקחת שכר בטלה, [פירוש הדבר שאם לא היה עסוק לרפאות, היה עובד בעבודה אחרת ומשתכר ממנה, ולכן צריך לשלם לו את מה שיכל להרוויח במקום אחר, אבל אין משלמים לו את כל השכר שיכל להרוויח אלא את הסכום שהיה מוכן אדם לקבל בלי לעבוד].
ואיני יודע אם הרמב"ם היה לוקח שכר מיהודים בשביל הרפואה שריפא אותם, אמנם גם אם היה לוקח מהם שכר, ודאי שלא היה לוקח יותר משכר בטלה.
יש לציין שבזמנינו יש יהודים יראי שמים שהם רופאים, והם לוקחים הרבה שכר כדי לרפאות, [הרבה יותר משכר בטלה, וכבר פסקו הפוסקים שמותר לעשות כן, מפני שסברא הוא שיהודי מעדיף ללכת להתרפאות אצל רופא יהודי, ודבר פשוט הוא שאין שום רופא שיסכים ללכת ללמוד רפואה ולעבוד כרופא, אם לא ישתכר בשכר הגון כדרך שהרופאים משתכרים, ולכן זה נחשב כאילו התנו מלכתחילה עם החולים שלא ירפאו אותם רק אם ישלמו להם כדרך שמשלמים לרופאים. [כך כתב בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סימן נ"ב].
