הזמין מקום לבנו בקעמפ ושילם מקדמה ורוצה לחזור בו

רבני בית ההוראה
כ"ג תמוז ה'תשע"א

בס”ד

שלו’ וברכה

מישהו נתן דמי קדימה למחנה ילדים עבור חודש הקיץ ועתה בדעתו לחזור כי חושב שזה יהיה יותר טוב עבור הילד אם ילך למחנה אחר. ובאמת שהמתין זמן רב ליכנס למחנה זה אלא שהיה מלא ולכן הוכרח להירשם במחנה שני (שהסכימו ליקח ילדו אף שהרישום כבר היה סגור). אכן לאחר שנרשם במחנה השני הודיעו לו שנהיה מקום ריק עבורו במחנה הראשון שרצה כל הזמן להירשם שם ועתה רוצה לדעת אם מותר לו לחזור בו אם לא היה הפסד להשני או שיש כאן מי שפרע לאחר שנתן מעות. ואם לא זכאי לקבל דמי קדימה בחזרה מן הדין האם יכול לחזור בו עכ”פ על השאר או שגם בכה”ג עדיין יש מי שפרע

תשובה:

לכבוד הרה”ג…

שלום רב,

לכאורה יש כאן קנין גמור ולא רק מי שפרע. עיין נתיבות סי’ שלג סק”א שבשכירות פועל (וכן בשכירות קרקע) כסף הוא קנין גמור. ועיין ש”ך שם סק”ד שבמקום שיש קנין גמור אינו יכול לחזור בשום ממון. ואפילו אם לא הבטיחו לו מקום כשנתן דמי קדימה, מכל מקום אני מניח שהכוונה בדרישה לתת דמי קדימה שאם יהיה מקום בשבילו יהיה מחויב לשלוח את הבן. אמנם, אם הוא מוצא אחר שמסכים לבוא במקומו, אין מנהלי המחנה יכולים לעכב, עיין שו”ע סי’ שיא סעיף ו וסמ”ע שם סק”ב וש”ך סק”א, אבל הטירחא למצוא אדם אחר היא על המזמין. גם אם אינו מוצא ילד אחר אינו חייב לשלם רק כפועל בטל, כיון שיש לו סיבה לחזור, שהרי הודיעו לו על המקום הפנוי באיחור, עיין קצות סי’ שטז סק”א.

8 תגובות

    הרב השואל:

    תודה רבה על תשובתכם
    ברצוני רק להעיר שמה שנקטתם לפשיטות דהמעות הם דמי קנין ופועל נקנה בכסף דומני שהבנת הצדדים איננה לקנין כ”א שלא יוכלו לחזור בהם. ואף פעם לא שמעתי שתובע יתבע יותר מדמי הקדימה. עוד יש לדון בציור שאין המארגן את המחנה הוא עצמו הפועל רק ששוכר אחרים שיעבדו עבורו כפי הרגיל כאן האם זה ישנה את הדין אף לסברתכם.

    רבני בית ההוראה:

    אינני מבין מה ההבדל בין קנין לבין שלא יוכלו לחזור בהם, מטרת הקנין היא שלא יוכלו לחזור. אולי כוונת כת”ר שהכוונה שהכסף ישמש כעירבון שיוחלט במקרה שיחזור בו אבל לא לשם קנין, וכדין המבואר ברמ”א סי’ קצ סעיף י שעירבון קונה רק כנגד מעותיו. למיטב ידיעתי, דעת בני אדם שלאחר שנתנו דמי קדימה אי אפשר לחזור כלל. אבל אם דעת הצדדים היתה שהכסף ישמש כעירבון בלבד אינו קנין וגם מי שפרע אין.
    מה שכתב כת”ר שהמארגן מעסיק עובדים אחרים, אמת שבספר פתחי חושן שכירות פרק יא הערה יב כתב שבמקרה זה אין דינו כשכירות פועלים אלא כמקח וממכר, אבל לא הבנתי את דבריו, שהרי לכאורה מלאכתו היא לארגן עובדים.
    יש לציין שבשו”ת רע”א סי’ קלד כתב שדמי קדימה קונה מדין סיטומטא, ולפי זה אף בהתחייבות כזאת יועיל הקנין.

    הרב השואל:

    האם אין בזה משום אסמכתא היות ולא היה כאן שום הפסד שהרי קיבלוהו לאחר שסגרו הרישום?

    רבני בית ההוראה:

    לכאורה תלוי במחלוקת הרמב”ם והראב”ד אם יש חיסרון אסמכתא בעירבון. ובפתחי תשובה סי’ רז ס”ק יד כתב בשם הנודע ביהודה שהמוחזק יכול לטעון ‘קים לי’ כהרמב”ם שאין חיסרון אסמכתא במחילה. אמנם מסיים שם שאף שאין צריך קנין בבי”ד חשוב אבל צריך קנין. ויש לעיין אם השלשת מעות קדימה נחשבת כקנין או שצריך קנין סודר דוקא. ועל כל פנים ודאי שצריך אמירה מפורשת שאם יחזור בו יוחלט העירבון.

    הרב השואל:

    מה שכתב כת”ר שמלאכת המארגן היא לארגן עובדים, יש להעיר שכבר שכר את הפועלים מזמן ואינו עושה כלום עבור ילד זה רק מקבל אחריות שהילד יהא לו מה שצריך?

    רבני בית ההוראה:

    צריך גם לפקח על העובדים שיעשו מלאכתם כראוי.

    בית הוראה קהל סיקסא מאנסי:

    כבוד הרבנים לא הבנתי כלל בשלמא אם יש מספר ילדים שמקבלים בהכיתה ולא יותר וע”ז נתן דמי קדימה ואם בנו לא ילך לשמה יפסידו בשבילו אני מבין שיש שאלה, אבל אם לא הפסידו בשבילו כלום רק שלא הרויחו יותר מהו השאלה כלל. ובלשון השואל נראה שכבר סגרו הרישום רצ”ל שכבר יש להם מספר ילדים שצריכים כדי להמשיך ומהו השאלה?

    רבני בית ההוראה:

    אם היה קנין או התחלת מלאכה יש לשלם גם כשלא גרמו הפסד (כגון שגם אם לא היה מזמין מקום לא היה מנהל הקעמפ יכול למצוא ילד אחר). עיין שו”ע חו”מ סי’ שלג סעיף ב “ואם הלכו אף על פי שלא היו מוצאים להשכיר עצמם אמש, נותן להם שכרם כפועל בטל”.
    ייתכן שבמקרה זה לא חייבים לשלם כלום, אם ההנאה שיש למנהל הקעמפ מכך שיש ילד אחד פחות שווה לכל הכסף. ולכן באמת כתבנו שיש לשלם כפועל בטל ולא שכר מלא. ואכן ייתכן שבמקרה זה אם משלמים כפועל בטל אין צורך לשלם כלום.
    תשובה זו נכתבה לרב חשוב ולכן קיצרנו, אם היינו נשאלים מאנשים אחרים היינו מפרטים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *