הסכם תיווך שהקונה ישלם רק אם יקנה במחיר מסוים

רבני בית ההוראה
י"ז תמוז ה'תשע"א

שלום וברכה
בקרבת מקום מגורי (מרחק שני בנינים) בונה קבלן, פגשתי אותו כשהסתובבתי באזור, ולשאלתי על מחיר הדירות אמר 1,070,000 ש”ח. (זה היה נראה לי יקר ולא חשבתי באותו רגע לקנות במחיר כזה) באותו יום פרסם תיווך דירות באזור ב-950,000, הגעתי והתברר שזה אותם דירות. אמרתי שאני מכיר את הקבלן והדירות, אבל אם הם ישיגו את הדירה במחיר שפירסמו, אשלם דמי תיווך. ואף נכתב בדף ההסכם עם המתווך, “רק אם הדירה תימכר ב950,000 אני מחוייב בדמי תיווך”.

בפועל, הקבלן לא הסכים וטען שהתיווך לא הבינו דבריו, ולבסוף קניתי ב 1,000,000 ש”ח.
האם אני מחוייב בדמי תיווך כלשהם?
על צד שאולי אם התיווך לא היה מפרסם כבר לא הייתי חושב על זה, ומצד שני ציינתי שזה שני בנינים לידי, ואולי כן הייתי שומע או מדבר שנית עם הקבלן?
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

לפי איך שאתה מציג את השאלה עשית הסכם עם הקבלן שאתה משלם דמי תיווך רק אם תקנה את הדירה ב-950,000 ש”ח, משמעות לשון ההסכם היא שאם תקנה ביותר מכך אינך חייב לשלם כלום, גם אם יהיה לך הנאה. אם הנוסח שונה קצת ייתכן שתצטרך לשלם שווי ההנאה.
אני מניח שהמתווך גם חתם על ההסכם וממילא זה מחייב גם אותו.

מקורות:

כן מסתבר שהרי מכלל הן אתה שומע לאו. ויש לעיין מצד משפטי התנאים שלא היה תנאי כפול. ובנתיבות המשפט סי’ רז סק”א כתב שנוהגים שלא להצריך תנאי כפול במטלטלין רק בקרקעות. לכאורה אף תיווך של מקרקעין דינו כמטלטלין, כיון שההסכם הוא להתחייב כסף עבור שירותי קבלנות ולא על מכירת קרקע.
הגרי”ש אלישיב שליט”א פוסק כהנתיבות שבמטלטלין אין צריך תנאי כפול, אבל הגר”ע יוסף שליט”א פוסק שאף במטלטלין צריך תנאי כפול כיון שהערוך השולחן שם מפקפק על המנהג. עיין פסקי דין רבניים ח”ו עמוד 97 ושו”ת יביע אומר ח”ו סי’ ה. למעשה, הקונה הוא המוחזק ויכול לטעון ‘קים לי’.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *