כשרות הקפה – חלק א’ – מבט כללי:

י' תמוז ה'תשע"א

קהווה:

השם קפה נגזר משמו הערבי “קהווה” שמשמעו בערבית “יין הפול”. האגדה מספרת כי רועה עיזים ערבי הבחין לפתע כי העיזים מתנהגות היום בצורה חיונית וערנית במיוחד. מבדיקה שערך בשטח המרעה, הסתבר שהעיזים אכלו פולי הקפה. הרועה שטעם מפולי הקפה, נתקף אף הוא בפרץ של חיוניות וערנות, מאז החלו לאכול את פולי הקפה לצורך ערנות וחיוניות עקב הקפאין הנמצא בפולי הקפה. בין אם אגדה זו נכונה או לא, מסתבר כי בתחילה נהגו לאכול את הפולים כשהם בשלמותם, ורק בשנים מאוחרות יותר החלו לקלותם לטחנם ולחולטם במים, ובכך להפיק מהם את הטעם והארומה המרבית.

קפאין:

קפאין הוא סם ממריץ המצוי גם בעלי תה, בקקאו בצמח הגואראנה וכתוסף מלאכותי במשקאות קולה ובמשקאות אנרגיה למיניהם. צריכת קפאין במינונים גבוהים עלולה להיות רעילה, מינון של כ־192 מ”ג קפאין לק”ג משקל גוף (מקביל בערך ל־72 כוסות קפה ביום לאדם) הינו רעיל ועלול לגרום לתסמינים כגון: חוסר מנוחה, עצבנות, התרגשות יתר, נדודי שינה, הסמקה ואי סדירות בעיכול, עווית שרירים,  ופרפור חדרי הלב. צריכה מתונה של קפה נתונה במחלוקת בעוד שישנם מחקרים המוכיחים כי צריכה מתונה אינה מזיקה ואף מועילה לבריאות, הרי שמחקרים אחרים מראים כי אף צריכה מתונה עלולה להזיק לבריאות.

תהליך היצור

בוטניקה:

פרי הקפה גדל במדינות אמריקה הלטינית, בדרום מזרח אסיה ובאפריקה על גבי עצים ושיחי עד, ודומה במראהו לדובדבן.  קיימים עשרות זני וסוגי קפה. אך את הקפה המסחרי נוהגים להכין מהזנים רובוסטה, וערביקה ולאחרונה אף מזן ליבריקה. לאחר שהפרי מבשיל קוטפים את הפירות, מסירים את הפרי האדום הבשרני, וחושפים את צמד גלעיני הפרי שהם פולי הקפה.

קילוף:

קיימות שתי שיטות עיקריות לחשיפת הפולים ממעטפתם החיצונית. בשיטה הרטובה: מסירים תחילה את החלק הבשרני של הפרי וחושפים את צמד הפולים הנתונים במעטפת קשיחה ודקה. משרים את הפולים במים, כך שמתרחשת תסיסה המסירה את שארית בשר הפרי.מייבשים את הפולים בשמש ומעבירים למכונה נוספת המסירה את המעטה הפנימי.

בשיטה היבשה פורסים את הפירות על מחצלות ייבוש למשך מספר שבועות והופכים אותם מידי פעם.מכניסים את פירות הקפה למכונה שמסירה את שאריות בשר הפרי והמעטה הפנימי.

קלייה:

לאחר הקילוף מייבשים וקולים את הפולים. לתהליך הקלייה נדרשת מיומנות ומומחיות רבה בכדי שהפולים לא יחרכו יתר על המידה. בתום התהליך, חלק מפולי הקפה עוברים טחינה, וחלקם נמכרים כפולים שלמים לשיווקם והפצתם ברחבי העולם.

כשרותו:

מעשרות: תרומות ומעשרות אין צורך להפריש מהקפה שכן אינו גדל בארץ ישראל.

ערלה: חשש ערלה אינו קיים, הן מפני שספק ערלה בחו”ל מותר, ובעיקר מפני שעץ הקפה אינו מתחיל להניב פירות לפני 4 שנים מנטיעתו. עץ המטופל כראוי יניב פירות עד כ40 שנה.

כלי הקלייה: הקלייה עלולה אמנם להתבצע בכלים שאינם כשרים, אם כי כשמדובר בחברות מסחריות רציניות, יש שאינם חוששים שהפולים ייקלו בכלים מוטרפים, שכן משערים כי קיימים כלים מיוחדים המיועדים לצורך קליית פולים בלבד ואינם משמשים להכנת מאכלים אחרים, אך יש החוששים לכך ואינם צורכים קפה שלא נבדקה כשרותו מרגע הקטיף.

בחלק הבא נדון אי”ה בדין בישול ישראל ובדרך הכנת וכשרות הקפה הנמס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים