ביקור התמיד וביטולו

הרב שמואל ברוך גנוט
ג' תמוז ה'תשע"א

אחד מחמשת האסונות שאירעו בי”ז בתמוז היה ביטול התמיד, כבתענית כו, א. ורש”י כתב שהתמיד התבטל לפי שגזרה המלכות גזרה מלהקריב עוד. וכתב הגבורת ארי דמשמע מדברי רש”י שבטל התמיד בבית שני קאמר. והרמב”ם פירש  (תמיד פ”ד) דבטל התמיד בבית ראשון, ובירושלמי בשם רבי לוי מבואר כפירוש רש”י דאמר התם בימי מלכות אנטיוכוס היו משלשלין להן ב’ קופות של זהב כו’ ובסוף שילשלו להן שתי קופות של זהב והעלו להם שני חזירים, לא הספיקו להגיע למחצית החומה עד שנעץ החזיר וקפץ מארץ ישראל ארבעים פרסה, באותה השעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית, ומלכות הרומיים הזאת היא היא שהחריבה בית שני, עכ”ד הגבו”א.

והנה דעת התוס’ בסוכה (מב,א) דביקור התמיד ד’ ימים מעכב, וכן דעת הר”ש משאנץ והראב”ד בתו”כ פ’ ויקרא. ובמנ”ח (מצוה ה’) כתב דבעינן ביקור לכתחילה, אך מעכב בו רק ביקור פעם אחת. ועי’ מנחת סולת (הוצאת מכון ירושלים, מצוה ה’) בארוכה ובהערותי שם. והאור זרוע (הל’ פסחים סי’ רטז) דן בזה וכתב כך:”ולכאורה מסתייעא מילתא משלהי מרובה [ב”ק פב,ב] דת”ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס בחוץ ואריסטובלוס מבפנים, בכל יום ויום היו משלשלים להם דינרים בקופה והיו מעלין להם תמידים, משמע לכאורה שלא היו מבוקרים”, עכ”ל. ויש לידע מה יענו החולקים על ראיה נכוחה זו.

עוד יש להעיר, דהנה בגמ’ שם בב”ק ובמנחות (סד, א) נאמר: ” כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה והיה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים בכל יום ויום היו משלשלין להן דינרין בקופה ומעלין להן תמידין היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית לעז להם בחכמת יוונית אמר להן כל זמן שעסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו להן דינרין בקופה והעלו להן חזיר כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה באותה שעה אמרו ארור שיגדל חזיר וארור שילמד בנו חכמת יוונית”. ויש להבין, דבשלמא אסרו ללמוד חכמה יוונית, מפני שראינו את ההשלכות ההרסניות שנגרמו מלימוד היוונית, אך מדוע נאסר לגדל חזירים, והרי לכאו’ לא העלאת החזיר בדווקא גרמה לביטול התמיד, אלא עצם זה שלא העלו כבשים. וכבר כתבו בזה הספרים, עי’ במגלה עמוקות בפ’ קרח. ובפשטות י”ל דא”י הזדעזעה מהעלאת החזיר דייקא, בהיותו סמל השיקוץ והזוהמה. אך יתכן לבאר מעט יותר בזה, וכדלקמן.

והנראה דהסוברים דביקור ד’ ימים בתמיד מעכב ס”ל דאכן גם בזמן המצור דבני חשמונאי ביקרוהו ד’ ימים, ואמנם מכיון שגם הצרים את היושבים בירושלים היו יהודים שומרי תורה, על כן סמכו עליהם שהם עצמם ביקרו את התמיד ד’ ימים, שהרי הקרבת התמיד היתה חשובה להם בדיוק כמו היושבים בירושלים. ואולם אחר שהעלו חזיר, אשר הוא היפך הקדושה וסמל הטומאה, וגם היפך המושג ‘ביקור’, (‘אין אומר בקרו חזיר אלא בקרו טלה’, כבחגיגה ט, ב), הבינו אל נכון שכל חזקת מעלֵי הקרבן בטלה ומבוטלת, וא”כ גם אם יעלו למחרת כבשים, אכתי יצטרכו להמתין ד’ ימים לצורך הביקור. ולפי דברינו נמצא שמלבד זאת שלא העלו כבשים באותו היום, היה בכך אסון נוסף, שדוקא העלאת החזיר גרמה לו, והוא שחזקת כשרותם לגבי הביקור בטלה, וכמשנ”ת.

ויומתקו דברינו עפ”ד הירושלמי הנ”ל (פ”ד דתענית ה”א), שם נאמר כך:” בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני טליים. פעם אחת שילשלו להן שתי קופו’ של זהב והיו מעלין להן שני גדיים. באותה שעה האיר הקב”ה עיניהם ומצאו שני טליים מבוקרים בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד ר’ יהודה בר אבא על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות”. והנה א”נ כדעת האו”ז שא”צ לבקר בדיעבד אלא רק פ”א קודם ההקרבה, א”כ מה הענין שהיו הטלאים מבוקרים, הרי בלא”ה אפשר לבקרם כעת. וא”ת דסו”ס איכא מעלה לכתחילה לבקרם ד’ ימים, הרי להאו”ז עד כה ג”כ לא נהגו בדין לכתחילה זה והקריבום מיד. (אם כי י”ל דכיון דבנס אתי לידם, ע”כ היה הנס מושלם, שהתקיים בו גם הדין לכתחילה. אמנם אם הנס היה לכתחילה דווקא, א”כ מדוע לא נמצא מיד אלא רק בד’ שעות, אשר לכאו’ משמע דלכתחילה עלינו להקריבו מיד ולא כה מאוחר, עי’ ברמב”ם תמידין ומוספין א,ב). אלא דאכן ביקור ד’ ימים לעיכובא, ולכן דוקא מפני שמצאו טלאים מבוקרין בביקור דד’ ימים, יכלו להקריבן. ופיטפוטי דאורייתא טבין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *