הלכות תקופת בין המצרים

ב' תמוז ה'תשע"א

כתב בספר ליקוטי דינים לר’ אברהם שהימים שבין י”ז בתמוז עד יום ט’ באב נקראו ימי בין המצרים.

וזה ע”פ הפסוק במגילת איכה (א’ ג’) “כל רודפיה השיגוה בין המצרים”.

וכתב שנהגו להחמיר בימים אלו לא לשאת אישה , אמנם דעת השולחן ערוך (תקנ”א סעיף ב’) שאין נושאים אישה ושם מראש חודש אב ואילך. וכך הוא מנהג ארץ ישראל, ואע”פ שבבוכרה נהגו בזה כדעת הרמ”א שלא לשאת נשים מי”ז בתמוז וכן נהגו בקהילות נוספות של בני ספרד וכמו שכתב בספר שיורי ברכה ובכנסת הגדולה, אעפ”כ נראה שאין להחמיר משום שבזמננו יש בזה חשש תקלה, ויכולים לבא לידי עוונות חמורים ויש בזה הצלה מן החטא.

אין לברך ברכת שהחיינו בימי בין המצרים על פרות ובגדים חדשים וכדו’ וגם לא בשבתות שבימים אלו, ואף בליל שבעה עשר בתמוז אין לברך שהחיינו.

אמנם פרי שלא יזדמן לאחר ימי בין המצרים אם יכול לשמרו במקרר עד לאחר ימי בין המצרים יברך עליו לאחר ימי בין המצרים, ואם אינו יכול לשומרו עד אז ישמרנו עד לשבת הקרובה ויאכלנו בשבת ויברך שהחינו.

אישה מעוברת שתאבה לפרי חדש  מותרת לאוכלו ולברך עליו ברכת שהחינו.

מותר ללכת לים או לבריכה בימי בין המצרים ואף אם לא הלך לפני בין המצרים, ורק בשבוע שחל בו תשעה באב שאסור להתרחץ אף במים קרים אין ללכת לים או לבריכה.

אין לשמוע מוזיקה שירים ומנגינות מיום שבעה עשר בתמוז עד לאחר תשעה באב.

ומכיון שבית המקדש נחרב בעוון שנאת חינם, לכן כדי לתקן החטא צריך להזהר ביותר במידה זו להוסיף אהבת חינם, להיות רגיש וקשוב יותר לצרכי חברו ולהיות נושא העול עם הזולת.

וכתב בספר באר מים חיים בפרשת חיי שרה, שמי שמתנהג במידת החסד דהיינו שרוצה בטובת חבירו ומיטיב לו, גם מן השמים יטיבו איתו, שהרי שמידה שאדם מודד מודדים לו, ומי שהוא בעל חסד גם הקב”ה רודף לעשות איתו צדקה וחסד גם אם אינו מתפלל ומבקש מהקב”ה. והקב”ה עושה לו ניסים ונפלאות ומשפיע עליו שפע טובה וברכה.

מקורות: שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ”א, מועד לכל חי, ליקוטי דינים, שו”ת “אור לציון”, שדי חמד אסיפת דינים מערכת בין המצרים סימן ‘ אות י”ד, “בין איש חי” פרשת דברים אות ד’.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים