דין חינוך – נוסח ברכת המזון של גני הילדים

הרב שמואל ברוך גנוט
כ"ג סיון ה'תשע"א

א] הדרכי משה (קצ”א) מביא נוסח של “ברכת המזון המקוצר” מספר הכלבו [ובנוסח זה מצינו מספר משפטים שענינם אינו מופיע בברכהמ”ז שלנו, וצ”ע. ונראה שעשו כן מפני שמשפטים אלו התחרזו היטב במשפטים האחרים, ועי”כ קל יותר לזכרם, כשיר הכתוב בחרוזים, משקל ותנועה. ושו”מ כעי”ז ביד אפרים קצ”ב ד’], וכ’ הד”מ שאינו יודע מי תיקנה ומתי עלינו לאומרה, ובפרט שקי”ל שכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכת המזון, לא יצא י”ח (כבסי’ קפ”ז). וע”כ פירש שאפשר שנוסח זה הוא כנוסח תפילת “הביננו”, האומרים אותה במקום אונס וליסטים, וכשישוב לביתו עליו לשוב ולברך ברכהמ”ז רגילה.

ב] הב”ח (קצ”ב, ו’) מביא נוסח “ברכת המזון הקצר” שכתב מהר”ר נפתלי, בהסכמת רבים מגדולי חכמי איטליה, בה אומרים את כל ברכת הזן, וכתב: “ואם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מרא מלכא דעלמא יהיב האי פתא, ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו חלב חיטה, בריך רחמנא דזן כולא בעתה”, הרי יצא בדיעבד ולא לכתחילה כלל, כי אם לקטנים פחות מבני ח’ שנה”, עכ”ל. ואח”כ המשיך והביא את נוסח ברכהמ”ז הקצר, בו אומרים מעט מכל ברכה מברכות ברכהמ”ז ומסיימים כך: “וברחמיו יזכנו לימות המשיח ויעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן”, עכ”ד. וכ”ד המג”א בשמו (בסי’ קפ”ז ובסי’ קצ”ב), שאפשר שנוסח זה נתקן רק לילדים עד גיל 8.

והמשנ”ב (קפ”ז, ד’) כתב שנראה מדברי האחרונים שניתן לחנך ילדים קטנים בנוסח “בריך רחמנא מלכא מארה דהאי פיתא”, בתוספת מעט מעט מכל ברכה, עד שיידעו לברך כל ברכה כתיקונה. (ועי’ בשעה”צ אות ז’). והחיי אדם כתב:”יש נוסחאות ברכת המזון הקצר שיש לסמוך עליהם, רק שיזהר לומר “ברית ותורה” בברכת הארץ ו”מלכות בית דוד” בבונה ירושלים. ואם לא אמר, חוזר לראש”. והגרשז”א (בס’ ותן ברכה במדור התשובות) כתב שעלינו לחנך את הקטנים בנוסח ברכהמ”ז המקובל, ע”י שבתחילה ילמדם לברך ברכה ראשונה כתקנה, ולאחר שהתרגלו בה ירגילם בברכה שניה, וכן הלאה, וביאר הגרש”ז (הליכ”ש תפלה פ”א ח’) שלמרות שמעיקר הדין אדם יוצא ידי חובתו בברכה קצרה הכוללת את עיקר הברכה, מ”מ אנו לא נוהגים לומר נוסחאות קצרות, וגם לא ראוי להרגיל את הילדים בנוסח שונה מהנוסח הרגיל. אך דעת הגריש”א (ס’ וזאת הברכה פ”כ סק”ג) שעלינו להנהיג כהכרעת המשנ”ב ולחנך את הקטנים בנוסח שגדול יוצא בה מן התורה, היינו מעט מעט מכל ברכה.

ג] יש כאן לכאורה מחלוקת יסודית בגדר דין חינוך הקטנים. האם עלינו לחנכם לצאת י”ח המצוה, למרות שהוא נוסח של דיעבד, ולמרות שאנו לא רוצים שבגדלותם יתרגלו לברך בנוסח כזה של אמירת מעט מכל ברכה. או שמוטל עלינו להתרגל בעבודה ולברך את הנוסח הנכון שיברכו בגדלותם, למרות שכיום, ע”י שיברכו רק ברכה אחת מושלמת או ב’ ברכות מושלמות, לא ייצאו כלל ידי חובת ברכהמ”ז. ולכאו’ דבר זה תליא במחלוקת הפוסקים, המובאת בסי’ תרנ”ו, האם ניתן לחנך קטנים בנטילת לולב שאול ביום הראשון של סוכות. ואולם שם אין ברירה אחרת, כי אין לאב לולב אחר. ובאגר”מ (יו”ד ח”ב סי’ ק”ד) תלה בנידון זה את השאלה האם מותר לאפשר פתיחת כיתות מעורבות של בנים ובנות בגיל בו לא שולט בהם היצר הרע, שאם החינוך לקטנים עניינו הרגל למצוות בגדלותם, אזי ייאסר הדבר. אך אם החינוך הוא למעשה המצוה העכשוי, אזי כיון שאם לא היה חשש הרהור בגדולים, גם גדולים לא היו נאסרין, א”כ בקטנים כאלו שלא שייך בהם חשש הרהור, אין לחייב בחינוך בהרחקה, עי”ש.  וכמו”כ מצינו דיון בפוסקי זמנינו האם כאשר הילד לא שמע הבדלה בלילה, האם עלינו לתת לו להבדיל ביום, כדי שיצא י”ח הבדלה, או שעדיף שלא יקיים מצות הבדלה, אך לא יתחנך לקיום מצות הבדלה ביום ראשון, וכן ישנם הנותנים לילדים ציצית פחות משיעור, או שלא נקשרו ‘לשמה’, והם מברכים עליה, ואכמ”ל.

ד] ולענ”ד כדאי לפשר בין ב’ הדעות, שילדים שלא הגיעו לגיל חינוך, כמו בגילאי 3-4, יברכו כל הברכות שיכולים הם לומר, ולא לברך מעט מכל ברכה, ועי”כ יועיל הדבר לכשיגדלו יותר, שיידעו כמה שיותר מנוסחאות הברכה שיברכו בגדלותם. אך ילדים בני חינוך, המבינים למי הם מברכים, יברכו מעט מכל ברכה ועי”כ גם י”ח ברכהמ”ז מעיקר הדין. ואז יצרפו הם את הברכות המושלמות שלמדו כבר בקטנותם, לפני הגיעם לגיל חינוך.

והנה ילדי הגנים שלנו מחונכים בצורה שאינה נכונה לב’ הצדדים. שמצד אחד הם לא אומרים מעט מכל ברכה, כאשר משמיטים הם את כל ברכת הארץ, כולל ארץ, ברית ותורה. ומצד שני הם אינם אומרים ברכות מושלמות, באומרם  רק את סיום ברכת מלכות בית דוד, ‘ובנה ירושלים’, בלא להזכיר כלל את מלכות בית דוד. ולכן חשוב הוא שבגני הילדים, בהם כבר הגיעו הילדים לגיל חינוך, יאמרו:”נודה לך ה’ אלוקינו על שהנחלת ארץ חמדה טובה ורחבה לאבותינו. ונתת לנו ברית ותורה ולחם לשובע ולא לרזון, ברוך אתה ה’ על הארץ ועל המזון”, כנוסח המובא בב”ח וש”פ, וכדעת המשנ”ב והגריש”א, או שיאמרו את קטע של  ‘נודה לך’ בשלמותו, כהוראת הגרשז”א. (ואולי לדעתו א”צ לומר גם את ‘ועל הכל’).

ד] ילדי הגנים שלנו מוסיפים גם “הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו” ו”יזכנו לימות המשיח” ו”עושה שלום”, ולכאורה היה עלינו לחנכם שבמקום אמירות אלו, שאינם חלק מחיוב ברכהמ”ז אלא ממנהג מאוחר יותר, יאמרו מעט מברכת הארץ, ואמירת “ברית ותורה” וכו’. ואולם גם בנוסח “ברכת המזון הקצר” הנ”ל, שכתב הר”ר נפתלי, מובא לומר “וברחמיו יזכנו לימות המשיח ויעשה שלום עלינו ועל כל ישראל”, ואנו רואים שהיה ענין מיוחד לשלב, גם בנוסח הקצר, קטעים אלו. ואולי תפקידם לחנך הקטנים כשיגדלו יאמרו גם את חלק הבקשות שבסוף ברכהמ”ז. ומעניין שהרמב”ם ב”סדר התפילות” כותב ג’ “הרחמן” וכן “הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח” כחלק מנוסחת ברכהמ”ז.

ה] בשבתות כדאי להוסיף לילדים אזכרה של שבת, (כמו “רצה והחליצנו ביום השבת הזה”), כמובן אם כבר הגיעו לגיל חינוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *