לתרומות לחץ כאן

איסור חליבה בשבת – חלק א'

מדוע אסור?

רבים סוברים בטעות שאיסור החליבה בשבת הוא משום הפעלת המערכת החשמלית המפעילה את מכון החליבה. אך למעשה אף חליבה בידיים ללא הפעלת מערכת חשמלית כלשהי –  אסורה בשבת מדין איסור 'מפרק' שהיא תולדה של מלאכת 'דש'.


ל"ט אבות מלאכה:

נאמר בתורה: "ויום השביעי שבת לה' אלוהיך לא תעשה כל מלאכה" איזו מלאכה אסרה התורה?  למעשה נקבעו 39 – ל"ט מלאכות האסורות בשבת. ל"ט מלאכות אלו נקראות "אבות מלאכה", אלו אינן מלאכות שיש בהן בהכרח עמל, אלא שהן מלאכת יצירה. ל"ט המלאכות שנבחרו, הן המלאכות שבוצעו במשכן.

תולדות מלאכה:

לל"ט אבות המלאכה ישנן תולדות, מלאכות אלו לא בוצעו למעשה במשכן אלא קיים דמיון ביניהן לבין אבותיהן, לשם דוגמא: 'חרישה' הינה אב המלאכה שכן במשכן חרשו את הקרקע כדי לטעת את הסממנים  (רכיבים מן הצומח) כדי לצבוע בהם את היריעות ולרקוח את שמן המשחה. תולדת אב זה היא "מסקל"- סיקול השדה מקוצים וכדומה כדי להכשר את הקרקע לזריעה.

מפרק:

אחד מאבות המלאכה הוא מלאכת 'דש'. הדש הוא מאבות מלאכות שכן במשכן היו דשים / מפרקים את הסממנים מקליפתם. ואילו תולדת הדש היא 'איסור 'מפרק' המפרק אוכל או משקה ממקום שנתכסה בו, כגון סוחט יין מענבים. ולעניינינו – החולב את הבהמה – שמפרק החלב מהדד [עטין], הרי זה תולדת הדש, שהדש גם כן מפרק התבואה מהשיבולת. [עפ"י שולחן ערוך הרב ש"ה כ"ח]



בתלמוד:

בתלמוד נאמר: חולב חייב משום מפרק. ומפרש רש"י כמו מפרק משוי – שפורק אוכל ממקום שנתכסה בו, והרי הוא תולדה של 'דש'. [מסכת שבת צה א']

ברמב"ם:

וכך נפסק ברמב"ם: הדש חייב, והמפרק הרי הוא תולדת הדש. החולב את הבהמה חייב משום שהוא מפרק. [שבת ח' ז']

צער בעלי חיים:

אף שבעיקרון אסור ליהודי לומר לנכרי שיעשה עבורו מלאכה בשבת, במקרה זה לא אסרו חכמים, משום צער בעלי חיים, שהרי הבהמה חייבת להיחלב. ולכן מותר לומר לנכרי לחלוב הבהמה בשבת מפני שהיא מצטערת מרוב החלב.

אך קיימת בעייתיות בכך שהיהודי ייהנה מהחלב שכן הסיבה שהתירו לומר לנכרי שיחלוב, היא  לא בכדי שייהנה מחלב שנחלב בשבת אלא כדי שהבהמה לא תצטער. על כן צריך שהנכרי ייטול את החלב לעצמו. ואם ירצה היהודי, יחזור ויקנה  את החלב מהנכרי בדבר מועט, כדי שלא יהא נראה כחולב לצורך ישראל, אלא כחולב לצורך עצמו – שכן הוא מרוויח מכך שמוכר את החלב לישראלי.

עבד ושפחה:

וכל זה בנכרי שאינו עבדו, אבל עבדו ושפחתו השכורים לו לשנה או לשנתיים, אין צריך לקנות מהם החלב אף אם אמר להם לחלוב בשבת, מפני שהם מתכוונים במלאכתם לטובתם כדי שיקבלו כל שכרם בסוף שנתם, שכשנשכרו בתחילה, לדעת כן נשכרו, שיחלבו בכל עת שצריך לחלוב. [שועה"ר שם]

,

,

,

קיימות שיטות נוספות לחליבה בשבת בהיתר – כגון חליבה על ידי שעון שבת וחליבת הכמות הראשונית לאיבוד, חליבה באמצעות רובוט, חליבה לתוך כלי עם אוכל, חליבה לאיבוד, וכדומה.  עליהם נדון בעזרת ה' בהזדמנות במאמרים הבאים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *