לתרומות לחץ כאן

אי הסכמה בין הורים בעניני חינוך הילדים

כאשר כל צד מבני הזוג מושך לכיוון חינוכי אחר עם הילד, כיצד ניתן להגיע לפשרה?

תשובה

בס"ד

 

שלום רב.

שאלה יפה מאד שאלתם, לצערנו הגדול הרבה לא שואלים ואז מגיעים למצב שכל אחד מושך לכיוון שלו, והילדים משלמים את המחיר בדרך. וכמו שביאר הרש"ר הירש זצ"ל על פרשת בן סורר ומורה שלימדונו חז"ל על הפסוק "איננו שומע בקולנו" שצריכים שיהיו שווים בקולם, דהיינו שני ההורים אמורים להיות עם אותו קול, ושאל הרש"ר הירש וכי יתכן שגבר ואשה יהיה להם את אותו סוג של קול, והרי ידוע לכולם שיש הבדל בין קול גברי לקול נשי, אלא הביאור הוא, שהורים אמורים להעביר מסר אחד לילדיהם כי אם שני ההורים מעבירים מסרים סותרים או אפילו שונים אין זה פלא מדוע הבן יצא בן סורר ומורה ואין מה לבוא אליו בתביעה על כך.

אך מצד שני שאלתכם היא כ"כ מקיפה וכ"כ רחבה שאינני בטוח שאצליח במסגרת זו לכסות את כל האופציות האפשריות, בנוסף לכך ישנם גם נקודות שהם אינדיווידואליות לכל מקרה בפני עצמו, ולכל משפחה בפני עצמה, ולכן לפני שאפרט אביא את המלצתי לשבת עם איש חינוך שיכיר אתכם ואת הקשיים איתם אתם מתמודדים ויכוון אתכם בדרך הנכונה בדרכי החינוך.

ועכשיו אנסה קצת לפרט יותר.

ישנם לפעמים שעל נקודה מסוימת אין הסכמה בין ההורים, לדוגמא: האם עכשיו הזמן לרכוש לילד מתנה כלשהיא שהוא מאד חפץ בה, במצבים אלו על בני הזוג לשבת לשיחה ביניהם שיחה שחייבת להתנהל כדיאלוג ולא כוויכוח, וההבדל בין דיאלוג לוויכוח הוא פשוט אך בכל אופן ארחיב קצת, בוויכוח, כל צד מנסה לשכנע את הצד השני בצדקת דרכו ובצדקת דבריו, הוא אינו עסוק כלל בבדיקת הדברים של השני לעומק, אלא מחפש כל הזמן את נקודות התורפה בדבריו של השני בכדי שיוכל לסתרם וכך להישאר נחשו בדעתו, באופן שכזה אין מצב בכלל להגיע להסכמות משום שהמטרה היא לא לחפש את הדרך הנכונה אלא להוכיח כמה אני צודק. בדיאלוג, המטרה היא למצוא את הדרך הנכונה בה אנו יחד רוצים ומעוניינים ללכת, רק שכרגע כל אחד רואה את הדברים מזווית אחרת, וכאשר יושבים לשיחה שכזו בה כל אחד נותן בראש ובראשונה מקום לדברי השני ומשתדל להבין את דבריו ולבחון אותם במבחן המציאות וההיגיון, ורק לאחר מכן מביא את דבריו לא מתוך מטרת שכנוע אלא כבדיקה משותפת מה יהיה נכון למציאות העכשווית, בדרך זו של שיחה אין ספק שיצליחו שני ההורים להגיע להחלטה משותפת מהי הדרך הנכונה.

ישנם מקרים בהם כל אחד מבני הזוג מושך לקו חינוכי שונה מהשני, דהיינו פתוח יותר, או סגור יותר, פשרני יותר או אדוק יותר, וכאן אנחנו נכנסים לשאלה מהותית מה הייתה האווירה של הבית בתחילת דרכו, האם אחד מבני הזוג עשה שינוי ללא שהצליח להביא את בן הזוג שיהיה איתו יחד בשינוי, האם קרה שהמתירנות חדרה אל אחד מבני הזוג ופסחה על השני, או שמא הקיצוניות תפסה את מהם והשאירה את השני במקומו, והאמת היא שהמצבים הללו הם מהמצבים שקשה באמת להגיע שם לעמק השווה בהחלטה  משום שכל אחד מבני הזוג באמת בטוח בדרכו שהוא צועד בה באותה עת. במקרים מהסוג הזה אין מנוס מלערב צד שלישי שיעזור לבני הזוג להגיע להחלטה נכונה לא בשביל צדקת דרך זו או אחרת אלא בשביל הילדים שלא ישאו על נפשם צלקות שאין דרך להירפא מהם כל החיים.

נקווה בשבילכם שיקויים בכם הכתוב "למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'"

הרב יהודה ליב אוירבך

אחראי ומנהל המוקד הטלפוני של ארגון "בינת הלב"

מפקח ארצי של ארגון "מרכז החינוך"

טל. 02.6587003

נייד. 052.7643333

פקס. 02.6587006

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל