שלום!
לויתי כסף ממישהו והפקדתי משכון תמורת כך בנאמנות אצל ידיד משותף, אך לפני תאריך הפרעון 'הנאמן' נתן את החפץ למלווה שמכר אותו כבר בחצי משויו, כעת אני מעוניין לתבוע את הנאמן על רשלנותו, אלא שאני מעיין במסמך שהוא נתן לי בשעת ההלוואה ואני רואה שהנאמן רשם רק את הנוסח כדלהלן: אני החתו"מ קבלתי חפץ זה וזה מאת פלוני בנאמנות וע"ז באעה"ח.
הבעיה שלי שלא רשום במסמך את תנאי הנאמנות, ושזה עבור ההלוואה וכו' רק המילה 'קבלתי בנאמנות' האם מספיק הנוסח הזה קבלתי בנאמנות ע"מ לחייב את 'הנאמן' בפשיעה ולהשיב את ערך החפץ. כמובן שאני גם יחזיר את החוב באותו מעמד למלווה.
תשובה:
שלום רב,
אם השליש מסר את המשכון למלווה שלא כפי התנאים, הרי הוא חייב לשלם, גם אם התנאים הותנו בעל פה. במקרה שהתנאים היו בעל פה יש קושי להוכיח והשליש יכול להכחיש ולטעון שפעל כראוי. אבל אם יש לך שטר ההלוואה שמפורט בו זמן הפירעון, שטר זה יכול להועיל כדי להוכיח שהשליש נהג שלא כדין.
