מנהל מוסד לשעבר מעל בכספי המוסד והרשויות דורשים לתבוע אותו בבית משפט

רבני בית ההוראה
כ"ט אייר ה'תשע"א

שלום וברכה
אני משמש כיו”ר מוסד גדול וותיק למעלה משנה, בשנה האחרונה נודע לרשויות שהיו”ר הקודם (כיהן לפני בתפקיד) הונה את המוסד לפני כ-5 שנים בסכום כסף לא מבוטל.
מאז שהענין נודע להם הם תובעים בכל תוקף מהמוסד וממני כיו”ר, לתבוע את היו”ר הקודם בערכאה שיפוטית בבית משפט אזרחי, הם אינם מוכנים לקבל בשו”א את העובדה שאני רוצה להתדיין בנושא עמו בדי”ת, כעת הם מאיימים בהתראה סופית שאם המוסד לא יפנה מיידית לבית משפט בתביעה אזרחית אזי הם יפרקו את המוסד על כל נכסיה וכו’ ויקנסו את חבריה באופן אישי, היות ומבחינתם רק בית משפט אזרחי יכול לתת את דברו במוסד ציבורי ובמקרה גניבה כזה.
ניסיתי להציע להם שאנחנו נעמיד בוררות שלא דרך בית משפט וכו’, אך תשובתם היתה שגם אם אני מעוניין להעמיד בוררים אני מוכרח שזה יעבור החלטה של שופט בית המשפט, אחר שיראה את מסכת העובדות ומעשי הרמיה של היו”ר הקודם.
מה עלינו לעשות?

תשובה:

שלום רב,

מדובר בבעיה חמורה ביותר, מצד אחד יכול להיות נזק עצום למוסד אם לא יתבעו בבית משפט ומצד שני תביעה בערכאות נגד אדם שמוכן לדון בבית דין היא איסור חמור ביותר, ואסור לעבור עליו כדי להנצל מהפסד ממון.

לדעתי ניתן למצוא פיתרון בדרך זו, לתבוע את היו”ר הקודם בבית דין ויש להעלות בפני בית דין את כל הטענות והתביעות שרוצים להעלות בבית משפט (גם טענות שאין סיכוי שיתקבלו בבית דין), ובית דין יפסוק כמה הוא חייב לפי דין תורה על עצם המעילה ועל הנזקים שנגרמו. בנוסף לכך להשליש בידי בית דין ערבויות מהמוסד וערבים נוספים לטובת היו”ר הקודם, שאם בית משפט יחייב את היו”ר בסכום יותר גדול ממה שהוא חייב בדין תורה, יוכלו למחוק את סכום היתר באמצעות ערבויות אלו. בצורה כזאת יוצא שהדיון בבית משפט הוא פורמאלי בלבד ללא השלכות.

אם יש צורך להגיש את התביעה בבית משפט בהקדם ניתן לפתוח את התיק תוך כדי הדיונים בבית דין. אבל יש להקפיד לדחות את הדיונים ושלא יתקיים דיון בבית מפשט לפני שבית דין פסק.

מקורות:

איסור תביעה בערכעות מבואר בשו”ע חו”מ סי’ כו סעיף א. הנתיבות המשפט שם סק”ג מסביר טעם ההיתר לדון בערכאות אדם שאינו מציית לדין, כיון שבית דין חייבו אותו כבר, הרי זה כאילו מוציא לפועל על ידי גויים, אבל אינו דן שם כיון שהדין כבר נעשה. וכן כתב בשו”ת חתם סופר חו”מ סי’ ג “דאלו ברשות ב”ד, אפילו לשפוט בפניהם. משום דאז לא מיקרי הפלילים על שמם, אלא על שם ב”ד שנתנו לו רשות”.

בהגשת כתב תביעה ללא דיון אין איסור ערכאות. עיין שו”ת חתם סופר שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *