לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

שבועות – ממלכת כהנים וגוי קדוש

בדיבור הראשון שנאמר לבני ישראל אחרי הגיעם להר סיני, ביום ב' בסיון, הנקרא בספ"הק – "יום המיוחס" – אמר להם משה רבינו את דבר ה' – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים – וגוי קדוש".

ומפרש רש"י – ממלכת כהנים – שרים, כמה דאת אמר "ובני דוד כהנים היו" – לפי פשוטו יש לבאר, שכדרך ששרי המלך הם המנהיגים את המלכות, כך כלל ישראל הם שרי מלכות ה' בעולם – ובמעשיהם הם משפיעים על הנהגת השי"ת את העולם.

דברי רש"י יבוארו ביותר על פי דברי הרמח"ל בספר "דעת תבונות" [סי' קנח]

הרמח"ל בדבריו שם מבאר את עומק הענין של מעמד הר סיני.

…ומה שיש לנו לדעת עוד שאע"פ שישראל כבר מוכנים הם מצד עצמם להיות לעבודתו יתברך – וגם הם פועלים מעצמם שלא בהכרח כלל כמו שבארנו – אמנם כח העבודה עצמה אינו ניתן להם אלא מידו יתברך – וזה מה שניתן להם בשעת מתן תורה – ומה שמקיים ומחדש לכל אחד ואחד תמיד…

…ותראי כי זה מה שעשה האדון ב"ה לישראל בהר סיני – שהנה לא נתן להם שם התורה כולה במעמד ההוא – אבל היתה הכנה כוללת לכל עבודת המצוות.

כי אז השלים להם תחילה כל העיטורים והמעלות הראויים לאדם העשוי לעבוד יוצרו – שבתחילה נשפל מעלתו להיות עלול ליצר הרע כמו שבארנו – ואז נמשל כבהמות נדמה ובבואם אל הר סיני נתן להם האדון ב"ה כל היקר המגיע להם להשתלם במציאותם – להיות להם כח להיות משרתים אותו – ואז קרבם אליו באהבה שהוא ענין "קרבנו לפני הר סיני" – וכך מה שאנו אומרים בכל יום "וקרבתנו לשמך הגדול" והדביקם אליו באהבתו הכוללת – ואז נתן להם תחילה הכח לשמור כל מצוותיו, ושמעשיהם בעבודתו יעשו הפרי הטוב המצטרך לתיקון הבריאה והוא מה שכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" – ומשם והלאה נשארו ישראל מובדלים מן העמים ומעוטרים בכח עליון לשמור כל המצוות – לתקן בהם כל הבריאה כולה וכמו שביארנו.

ומתחדש דבר זה תמיד שאינו נפסק מישראל אלא כענין שנאמר "היום הזה נהיית לעם" שחייב אדם לראות עצמו כאילו מקבל תורה מהר סיני – כי כל השבח הזה מתחדש לישראל דבר יום ביומו ודבר בעתו.

ע"כ דברי הרמח"ל שם

מבואר בדברי הרמח"ל – שהכח של עם ישראל לפעול בעליונים ניתן להם במעמד הר סיני – ובזה מבאר שם טעם הענין של גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה – מי שמצווה אות הוא שקיבל את הכח לפעול בעליונים את התיקון הראוי לאותה מצוה – אבל מי שאינו מצווה אין לו את הכח הזה .

ומאחר ועיקר ענינו של מעמד הר סיני הוא מה ששם קבלו ישראל את הכח לפעול בעליונים בכל מעשיהם ופעולותיהם – יבואר בזה הנאמר להם כהקדמה למעמד הר סיני – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים – שרים"- מכאן ואילך תהיו – שרים במלכות ה' – תהיה לכם יכולת לפעול בעליונים על ידי מעשיהם.

עוד כתב שם הרמח"ל ב"דעת תבונות" – שהכח הזה לפעול בעליונים, הוא מתחדש כל הזמן כפי מידת עבודתנו להיות דבקים בו ית', באהבה וברצון – שכפי דבקותנו לאהבה אותו ית' – כך מתעורר הרצון העליון, שהוא שורש ליכולתנו לפעול פעולות בעולמות העליונים.

ויתכן לומר – שמאחר וכלל ישראל קבלו את הכח הזה בשבועות – ומאחר והם צריכים בכל זמן לקבל את הכח הזה מחדש – אם כן מסתבר מאד שאחד הזמנים המיוחדים שבהם כלל ישראל מקבל מדי שנה את הכח הזה מחדש, הוא ביום זמן מתן תורתנו בכל שנה ושנה.

על פי זה יובן יותר ענינה של מצות ספירת העומר, שכתב בספר החינוך, שהיא באה להראות הגעגועים וההשתוקקות שלנו ליום מתן תורה.

הואיל וביום זה אנו מקבלים מדי שנה מחדש את הכח לפעול בעליונים, וכיון שקבלת כח זה תלויה במידת דבקותנו לאהבה אותו ית' כמו שכתב הרמח"ל – על כן נצטוינו כהכנה ליום זה – במצות ספירת העומר שהיא המבטאת את רצוננו ותשוקתנו לעבודתו ולתורתו – כדי שעל ידי זה נזכה בחג השבועות לקבל מחדש את הכח לפעול בעליונים.

על פי זה יובן יותר מדוע חל חג השבועות בו' בסיון שהוא הזמן – שבו היתה צריכה התורה להנתן – ולא ביום ז' בסיון שבו נתנה תורה כדעת רבי יוסי שהלכה כמותו.

ביום הזה של ו' סיון בא לידי ביטוי הכח של כלל ישראל לפעול בעליונים – עד כדי כך שמשה רבינו היה יכול לשנות את זמן המעמד הנורא של מתן תורה – מהיום הזה של ו' בסיון ליום המחרת – על כן נקבע הזמן שבו אנו מקבלים את הכח הזה מחדש, ליום ו' בסיון.

ב"נפש החיים" [שער א' – פ' י"ט] כתב – בענין הסולם שראה יעקב אבינו בחלומו.

…והוא ענין מראה הסולם מצב ארצה וגו', ולא אמר מוצב בארץ, אלא ארצה, שפרושו לארץ – ומשמעו שראש עיקר שרשו בשמים ממעל – ומשם הוא משתלשל ויורד עד לארץ יגיע.

והוא הנשמת חיים של האדם שמתאצלת כביכול מנשמת פיו יתברך שמו – ומשם משתלשלת כסולם שלשלת, ומתקשרת עם הרוח והרוח בנפש – עד רדתה לזה העולם בגוף האדם.

וממשיך ה"נפש החיים" – וכן מפורש ברעיא מהימנא [נשא קכג]:, ויפח באפיו נשמת חיים וגו' דאתמר ביה ויחלום והנה סולם – סולם ודאי איהי נשמת חיים עיי"ש.

"והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" – כמו שכתבתי לעיל באורך, שהיא הנפש חיה של כל העולמות והכוחות ומלאכי עליון – שכל עליתם וירידתם וכל סדרי הנהגתם כל רגע, תלוי רק כפי נטית מעשיה דבורה ומחשבתה בגוף האדם כל רגע. עכ"ל ה"נפש החיים".

מדברי ה"נפש החיים" עולה – שערב ירידת יעקב אבינו לבית לבן, הראו לו מן השמים את סוד נשמת ישראל – איך היא מחוברת אל העליונים, ואיך כל העולמות מתנהלים על פי מעשיה.

וב"רוח חיים" ריש אבות הביא דברי המדרש (ב"ר פס"ח) והנה סלם מצב ארצה – דא סיני אתוון דדין כדין, דהיינו – סלם בגי' סיני.

ומבאר שם הגר"ח מוואלוז'ין את דברי המדרש…. והנה לפי מה שכתבנו, האדם דומה לסולם מוצב ארצה, ומגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו – רצה לומר מקבלים ממנו עליה וירידה, כמו שכתבנו.

וזהו שאמרו במדרש – סלם דא סיני, כי בסיני נגמר כל הסולם מלמעלה למטה, על ידי משה.

כונת הגר"ח זצ"ל בביאור דברי המדרש – שבמראה הסולם הראו מהשמים ליעקב איך כל פעולת העליונים ועלית המלאכים וירידתם תלויה בו – במעשי האדם – וגמר הענין הזה היה במעמד הר סיני על ידי משה.

בדברי הגר"ח ישנה תוספת הבנה במעלת עם ישראל יתר על דברי הרמח"ל בכך – שלא זו בלבד שבמעמד הר סיני קיבל עם ישראל כח לפעול בעליונים – אלא שנשמת ישראל היא הנפש חיה של כל העולמות כולן – וכל סדרי הנהגתם כל רגע וכל ההשפעות היורדות מן העליונים – תלויים במעשיהם של ישראל דבוריהם ומחשבותיהם.בכל רגע ורגע.

דברי הרמח"ל וה"נפש החיים" יבוארו יותר – על ידי דברים נפלאים ויסודיים בהבנת ענין מעמד הר סיני שכתב הגרי"א חבר [בפירוש "אור תורה" על ספר מעלות התורה מאחי הגר"א – עמוד ר"מ] וז"ל שם.

…עצם נשמותיהן של ישראל הם אותיות התורה, ס' ריבוא אותיות בשרשם למעלה – ובהתפשט האותיות למטה הוא ג"כ ענין ירידת הנשמה למטה להתפשט בגוף וכשיצאו הדברות מפיו ית', שאז נשרשו שרשי אותיות התורה במקורן העליון, אז ממילא נתדבקו גם כן נשמותיהם למעלה לשרשם, כטבע החלק הדבק אל הכל והוא ענין מיתת נשיקה שהוא התדבקות רוחא ברוחא.

וידוע שכל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה, היה כולל כל התורה ולכן יצאו כל נשמותיהם של ישראל ונתדבקו למקורם – מאחר שנתוסף אורם ולא היו יכולים לאתדבקא בגופם עד שנזדכך גופם ממש כמו אדה"ר קודם החטא. עכ"ל.

הגרי"א חבר מבאר כאן – שהואיל ונשמות ישראל אחוזות באותיות התורה – על כן במעמד הר סיני שאז נקשרו אותיות התורה בשרשם בעליונים – נקשרו שם גם נשמות ישראל – ומעתה כל המציאות מתנהלת על פי מעשיהם של ישראל – על פי התורה – ויאיר לנו בזה מה שאמרו ז"ל שקוב"ה וישראל ואורייתא חד הם.

עד כאן ביאור הדברים לפי פירושו של רש"י – כהנים – שרים – דהיינו, שעל ידי מתן תורה קבלו ישראל שליטה בעליונים – באופן שמעשיהם משפיעים על הנהגת מלכות שמים.

אמנם "בעל הטורים" מפרש "ממלכת כהנים" – שהכונה היא שאילו זכו ישראל היו כולם כהנים גדולים – ולעתיד לבא תחזור להם – שנא' "ואתם כהני ה' תקראו".

כהן גדול מעלתו היא שהוא היחידי הרשאי להכנס לפני ולפנים – במעמד הר סיני נכנסו ישראל לפני לפנים, מבעד לפרגוד החומר המכסה את את הבריאה – כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "אתה הראת לדעת – כי ה' הוא האלקים" – שפתח בפניהם את כל הרקיעים – והראה להם שאין עוד מלבדו.

ויתכן להוסיף ולומר בהקדמת דברי המהר"ל – שקודש הקדשים, הוא מקום הנמצא במדרגת הקדושה של אדם הראשון קודם החטא.

והרי אילו לא חטאו בני ישראל בחטא העגל, היו נמצאים במדרגה זו של אדם הראשון קודם החטא, כלשון הפסוק "אני אמרתי אלהים אתם – אכן כאדם תמותון" – ואם כן יש לומר שבכלל דבריו של ה"בעל הטורים" – שאילו זכו בנ"י ולא היו חוטאים בחטא העגל, היו במדרגת הכהן הגדול הנכנס לפני ולפנים – אל קודש הקדשים – ששם הוא מקום המדרגה של אדם הראשון קודם החטא,.

ואם כן לפי בעל הטורים ממלכת – כהנים רומז אל הגילוי הגדול של ראית העולמות לפני ולפנים, אשר זכו לה ישראל בהר סיני.

לפי ב' הפירושים הן לפי רש"י והן לפי בעל הטורים – מתבאר המשך הפסוק "וגוי קדוש"- שהכונה היא עם הנבדל מן החומר, מחובר לעולמות הנבדלים ויכול לפעול בהן.

במאמר "זכירת מעמד הר סיני – ומצות ציצית" התבאר בארוכה הקשר שבין מצות ציצית וזכירת מעמד הר סיני.

והובאו שם דברי הגמ' מנחות מג: – תניא היה רבי מאיר אומר – מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים – וים דומה לרקיע – רקיע דומה לכסא הכבוד.

וברש"י בפרשת שלח כתב שתכלת – רומזת למכת בכורות [עיי"ש בטעם הדבר], ובגמ' שם כתב רש"י שים – רומז לקריעת ים סוף.

השל"ה הקדוש מוסיף שרקיע רומז למעמד הר סיני – שאז נפתחו בפניהם כל הרקיעים.

לפי מה שהתבאר לעיל במעמד הר סיני היו שתי יסודות – א] עצם הגילוי שנגלו בפניהם כל העולמות העליונים ב] מה שקבלו כח לפעול בעליונים.

יתכן לומר ששתי היסודות הללו מופיעים בתוך פרשת ציצית, אשר באה להזכיר לנו את מעמד הר סיני. החלק של גילוי העולמות העליונים נרמז במילים "וראיתם אותו".

ובמסכת מנחות מג: דרש רשב"י – כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומקבל פני שכינה – כתיב "וראיתם אותו" וכתיב "אותו תעבוד" – הרי שרשב"י מפרש את המילה "אותו" לא על הציצית, אלא על השכינה הקדושה, שזוכים לגילויה על ידי מצות ציצית.

ויש לבאר – שזה על ידי המבט של תכלת דומה לים וים דומה לרקיע – שהכונה בזה על פי דברי השל"ה שההסתכלות בתכלת מרוממת את המביט בציצית – אל הגילוי שכינה שהיה בהר סיני בעת שנפתחו הרקיעים.

החלק של הכח לפעול בעליונים – נרמז במילים "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אתם".

מאחר ואתם נכתב בלא ו', דרשו חז"ל ועשיתם אתם, על ידי המצוות אתם כביכול עושים את עצמכם ויש לכלול בכלל זה – שכאן נרמז הכח שיש לכלל ישראל לפעול בעליונים על ידי עשיית המצוות – וזהו "ועשיתם אתם", אתם כביכול העושים, אתם הפועלים על ידי המצוות ומשפיעים על הנהגת העולמות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל