כתב בספר ליקוטי דינים כי חודש סיון הוא חודש קדוש. ובראש חודש סיון עמדו למרגלות הר סיני ונצטוו כי בששת הימים שעד ו' בסיון שבו ניתנה התורה יקדשו ויטהרו עצמם ועל ידי כך יכינו עצמם למעמד הנשגב של מתן תורה. לכן נהגו אנשי מעשה להתענות בערב ראש חודש סיון ולשוב ממעשיהם הרעים ובכך להכין את עצמם ליום חג השבועות יום מתן תורתנו הקדושה.
ותענית זו מועילה לתקן את הפגמים שפגם בשמירת התורה והמצוות. ועוד הוסיף שתועיל תענית זו לאדם לזכות לבנים העוסקים בתורה ויראי שמים, ולא תיפסק התורה מזרעו ומזרע זרעו עד עולם.
ועוד כתב בספר ליקוטי דינים כי חובה על כל אחד בערב חג השבועות להסתפר ולגזוז צפרניו ולטבול במקווה לכבוד יום טוב. ואף שבכל ערב יום טוב צריך לטבול, אך בערב חג השבועות יש חובה יתירה לנהוג כך שהרי אבותינו במעמד הר סיני קדשו וטהרו עצמם לקראת יום גדול וקדוש זה.
קידוש ליל החג יעשו לאחר צאת הכוכבים בכדי לקיים את הפסוק: "שבע שבתות תמימות תהיינה".
לא ירבה באכילה בסעודת ליל החג כדי שלא יבוא לישון מחמת כך. ומיד לאחר שסיים סעודתו ילך לבית הכנסת לקרוא את התיקון המיוחד ללילה זו.
יזהרו לא לדבר שיחת חולין כל הלילה וצריך זהירות רבה בדבר זה משום שכאשר מתקבצים אנשים יחד דרכו של היצר הרע להכשילם בדברי חול ושחוק ולשון הרע.
ילמדו את סדר הלימוד של הלילה בחשק גדול ובשמחה רבה ובהתלהבות הלב כי הלימוד המתוקן ללילה זו עושה פרי גדול בשמים וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. וכתב הזוהר בפרשת אמור אמר ר' שמעון מי שנעור בלילה זאת ועוסק בתורה יהא נכתב בספר הזכרונות והקב"ה מברך אותו בכמה ברכות וכתרים של עולמות העליונים.
כתב רבינו האר"י שמי שניעור בלילה זו ועוסק בתורה מתקן בזה את פגם הראיה וע"י זה יכול להשפיע על עצמן שפע רב שנמנע ממנו עד היום בעקבות פגם זה. כמו"כ ניצול מצער המלאך המשבר עיני האדם בקבר ר"ל.
ועוד כתב: כי מי שלא ישן בלילה הזאת כלל, אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, ולא יפסיק בשיחה בטלה, מה שצריך לדבר ידבר בלשון הקודש, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא… ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה.
בתפילת שחרית ומוסף יתגבר כארי לבל ייתן שינה לעיניו שלא יצא שכרן בהפסדן וידוע כי גמר הפרי של תיקון ספירת העומר ולימוד ליל חג השבועות הוא בתפילת מוסף.
מצוה לאכול בחג בשר בהמה (בקר) כדי לקיים מצות שמחת החג שנצטווינו "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר בהמה. ומי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות וכדו' יכול לקיים מצוה זו באכילת בשר עוף. וכן ישתה יין לשמחת החג.
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי חלב.
לימוד התהילים ביום חג השבועות הוא צורך גדול כי בו נפטר דוד המלך ע"ה ולכן יעלה לרצון יותר. ולכן ישתדל כל אחד לסיים את ספר התהילים ביום חג השבועות.
כתוב בתלמוד הירושלמי: (ראש השנה ד, ח) אמר רב משרשיא בשם רב אידי: בכל הקרבנות כתוב חטא, ואילו בקרבנות חג השבועות לא כתוב חטא, אמר להם הקב"ה, מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, וביאר קרבן העדה שבכל שנה בחג השבועות הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני מקבלים התורה מחדש … ולכן אין שם חטאת ביום הזה.
מכאן נבין מעלת לימוד תורתינו הקדושה המסוגלת למחילת עוונותיו של האדם, וכן את עוצם קדושת ומעלת יום חג השבועות.
בברכת חג שמח
