לתרומות לחץ כאן

התספורות האופנתיות של זמנינו

לפרק הקודם – שיעור איסור
הקפת הפיאות

אינדקס

התספורות האופנתיות של זמנינו (והגדרת תספורת קומי,בלורית,קוקו וכיוצ"ב).

לסיום אתיחס בדבר התספורות האופנתיות של זמנינו שאף אם משאירים מעט בשיער מצד איסור גילוח פיאות הראש והזקן יש מצבים בהם עוברים על איסורי תורה חמורים כאשר אבאר בס"ד.

הנה לצערנו הרב ציבור גדול של נערים וגם מבוגרים הולכים להסתפר במספרות של האופנה החדשה תספורות משונות שצורה ומראה להם מתרבות הגויים כאשר מספרים דק מן הדק כל הראש מב' הצדדים למעלה מן האזנים ובמרכז הראש משאירים שערות רבות בצורה משונה עד מאד בלי תואר ובלי הדר אחרים מגדלים שערות ארוכות בחלק הקדמי של הפנים ומגלחים כל הראש וכמין "קרבולת" נשארת להם בפניהם,ואחרים מניחים שערות מאחורים כדוגמת הנשים מהשקרוי בפי ההמון "קוקו" ועוד תספורות שונות ומשונות שכולם כאחד באו מן הגוים ובעוה"ר גם מן הציבור הדתי מסתפרים כך ואינם מודעים לחומרת האיסורים עליהם עוברים בתספורות אלו.

ראשית  אציין שיש בזה משום איסור ד"בחוקותיהם לא תלכו",

וכמבואר בדברי הפרישה והב"ח והטו"ז והש"ך והברכ"י והגר"א ז"ל (ביו"ד סי' קע"ח) עיי"ש.

ועוד יש בזה שאלה גדולה בענין משום חציצה בהנחת תפילין וכמבואר במחצית השקל (או"ח סי' כ"ז סק"ד) עיי"ש.

ובספר חתן סופר (שער הטוטפות וחיבוב המצות סי' כ"ז) בדין חציצה בתפילין, שכתב בגליון אזהרה רבה ותוכחת מגולה לאותן אנשים מגדלי שער מלבד שמכוער ומתועב הוא דבר זה להגדיל ולהרבות השערות שהמה מותרות וראוי לכל ירא שמים למנוע מזה כמבואר בספרים הקדושים, עוד יש חשש ביטול מצות עשה דאורייתא בכל יום בהנחת תפילין מחמת חציצה, וגם דררא דברכה לבטלה החמורה ר"ל וכו' עכ"ל.

ועד כמה שהיה חמור בעיני הגדולים שלפנינו, יש לראות ממה שנשאל בשו"ת קרן לדוד (בסי' כ"ב), שכתב שזה שהולך בבלורית כדרך השחצנים ודאי הוי בכלל אינו הגון דפסול להיות ש"ץ בכל ימות השנה עיי"ש.

ועיין עוד בקונטרס אזהרות מהרצ"א מהגה"ק בעמח"ס בני יששכר ושאר ספרים (אות י"ג) שכתב דכל המנהיג את בנו בדרך הזה גדול עונו מנשוא ועתיד ליתן את הדין עכ"ל

הרי לנו כמה איסורים חמורים עוברים בתספורות אלו,אף שלא גילחו פיאת הראש.

ובגמרא (ב"ק דף פג ע"א) מבואר, כי אחד הדברים האסורים משום דרכי האמורי הוא "המספר קומי", כלומר, המגדל בלוריתו. איסור גידול הבלורית, שלהלן נרחיב בביאורה ובפרטיה,אינו איסור מפורש מן התורה,אלא חכמים אסרו כל דבר הנראה להם כחוקות הגויים וכהליכה בדרכי האמורי.

וביאר הבית יוסף (יו"ד סי' קע"ח בשם שו"ת מהרי"ק שורש פ"ח) שהתורה לא ציוותה עלינו להיות משונים מהגויים בכל דבר ועניין, אלא שלא ננהג אחר מעשים אותם הם עושים ללא טעם ומשמעות, כגון, לבישת קמיע שבתוכו ביצת תרנגול או ביצת שועל (שבת סז,א)שנהגו הגויים ללבוש, שיש לחוש שמא יש בכך שמץ של מנהגי עבודה זרה שקיבלו מאבותיהם. כמו כן,יש לנו להבדל מהנהגות הגויים הנובעות ממידות רעות כשחץ,גאווה ופריצות. (משום כך מבואר בסוגיא,שחכמים לא גזרו על שתדלני הציבור המקורבים למלכות לגדל את בלוריתם, מאחר שאין הם עושים כן כדי להתדמות לגויים ולנהוג כמותם כאילו הם מודים לדתם, אלא שצריכים הם לעשות כן כדי שלא לבוא לידי גנאי, וכדי ששליחותם תצלח).

בגדר איסור לגדל בלורית,לענין הלכה

כידוע, אסרה עלינו התורה לנהוג במנהגי אומות העולם וללכת בדרכי האמורי, כנאמר (ויקרא יח, ג) "ובחוקותהם לא תלכו".ובגדר בלורית? נחלקו הפוסקים בפירוש הדבר.

מדברי רש"י (עבודה זרה ח,א) ד"ה "בלוריתו" ומקומות נוספים אנו למדים, כי הנוכרים היו מגלחים את שערם מלפנים ומניחים את שערם האחורי ופעם בשנה היו מספרים גם את שערותיהם שמאחור ועושים חג ומשתה לרגל המאורע.

ונראה מפירושו שאיסור גידול בלורית, שהוא מדרכי האמורי, כמבואר בתוספתא שבת (פרק ז' הלכה א'),וזה אינו אלא כשמסתפר מלפניו ומניח שערות גדולות מאחורי ערפו, אבל כשמניח שער כנגד פניו אין בו איסור זה. וכן פרש"י (בסוטה מט:) המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי. פירוש, שמסתפר שערו מלפניו ומניח שערו מאחוריו, ה"ז מדרכי האמורי שהיו מניחים בלורית לשם עבודה זרה. ובבבא קמא (דף פג ע"א) פירש רש"י, המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי, שמסתפרים מלפניהם ומשיירים בלורית מאחריהם. אי נמי דרך רומיים היה לגלח השער למעלה מן האוזן. ע"כ. (וכ"כ המאירי שם /בבא קמא פ"ג ע"א/ כלשון אחרון).

ובשו"ת יחו"ד ח"ב ס"ב ציין עוד לשו"ת התשב"ץ חלק ג' (סימן צג) שכתב, ובימי חכמי ישראל היו העכו"ם מגלחים פני ראשיהם ומניחים מחלפות שערותיהם לאחור, ותספורת זו נקראת בלורית. (עיין נזיר לט ע"א ובפירוש רש"י ותוס' שם). וזהו המספר קומי שאמרו שהוא מדרכי האמורי. וכן בקידושין (ע:) ארבע מאות ילדים היו לדוד וכולם בני יפת תואר ומגדלי בלורית היו, ופירש רש"י שהיו עושים כמנהג עכו"ם. לפיכך המספר פני ראשו ומניח ציצת שערותיו לאחוריו, והוא העושה בלורית, ראוי לקללה. וכמו שאמרו בסוטה (מו:) גבי אלישע, ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה', מה ראה, ראה שהיו מגדלי בלורית כאמוריים.

ואף על פי שאז היו עושים כן העכו"ם לשם עבודה זרה, אפילו יש אומה כזו בדורינו ואינה עובדת עבודה זרה, מכל מקום ראוי לישראל הכשרים להתרחק ממנהגי העכו"ם ויהיו ניכרים אף בתגלחתם, וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'. ע"כ. מכל זה משמע שאין איסור בלורית שייך כשמניח שער כנגד פניו לנוי וליופי.

אולם הרמב"ם (בפרק יא מהלכות עבודה זרה הלכה א) כתב: אין הולכים בחקות הגוים, ואין מתדמים אליהם לא במלבוש ולא בשערות, אלא יהיה הישראל מובדל מהם במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו, לפיכך לא ילבש מלבוש המיוחד להם, ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם, ולא יגלח ראשו מן הצדדים ויניח שער באמצע כמו שהם עושים, וזהו שנקרא בלורית. ולא יגלח שער מכנגד פניו ויניח פרע מאחוריו כמו שהם עושים. עכ"ל.

ובפירוש דעתו נחלקו הפוסקים.

הבית יוסף ביורה דעה (סימן קעח),ס"ל שלדעת הרמב"ם איסור גידול שער הראש הוא באחת משתי פנים, או שמגלח מן הצדדים ומניח שער באמצע, או שמגלח השער מלפניו מאוזן לאוזן ומניח הפרע מאחוריו. אבל לדעת רש"י אין איסור בלורית אלא באופן שהוא מסתפר מלפניו ומניח שער מאחורי ערפו. וסיים מרן הבית יוסף, ונראה שעל פירוש רש"י סמכו בני ספרד שנהגו לגלח סביבות כל הראש ולהניח שער באמצע, מפני שהם סוברים שאיסור בלורית היינו בתספורת קומי שמגלח מלפניו ומניח השער מאחורי ערפו, אבל בענין זה אין בו איסור כלל.

ומכל מקום כיון שיצא הדבר מפיו של הרמב"ם לאיסור אין להקל בזה.

ועוד שבתוספתא (שבת פרק ז) נראה כדברי הרמב"ם. ע"כ. ומשמע מדברי מרן הבית יוסף שבגידול השערות הקדמיות, ואינו מגלח מן הצדדים, אפילו לדעת הרמב"ם אין בזה איסור כלל.

אולם הגאון הב"ח (שם) פירש דברי הרמב"ם בענין שהוא אוסר גידול שער הראש כנגד פניו אפילו בלא שום גילוח מהצדדים. וחלק על מרן הבית יוסף. וכן הסכים חתנו הגאון בעל טורי זהב. וכן כתב הפרישה. ומרן החיד"א בספר ברכי יוסף בקונטרס שיורי ברכה (סימן קעח סק"א), העתיק דברי הגאון רבי דוד קורינלדי שהסכים לאסור גידול שער הראש לנוי וליופי, אפילו בלא גילוח מהצדדים. וסיים שהרבה בחורים נכשלים בזה, ויש להוכיחם אולי ישמעו וישובו. ע"כ.

וכן כתב בספר שלחן גבוה, שאין להתיר אלא לצורך רפואה. וכן פסק המחצית השקל באורח חיים (סימן כז). וכ"פ  בשו"ת קרן לדוד (סימן י),ובשו"ת תרשיש שהם (חלק יו"ד סימן לח).  שאיסור בלורית שמגדל שער כנגד פניו יש בו איסור מן התורה לדעת הרמב"ם, ועובר בלא תעשה שנאמר ובחקותיהם לא תלכו.ע"ש.

וע"ע בדברי הגאון רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה חלק ב' (סימן צה) אחר שהביא דברי מרן הבית יוסף הנ"ל…(ללמד זכות על המקילים) ציין-…ומכל מקום אם עושים הבלורית לקטנים כדי שלא יהיו ניכרים שהם יהודים ויוכלו להתערב עם קטני הגוים לשחק עמם, בודאי שהוא איסור גמור. ואשרי המבטל מנהגם בזה בלי מחלוקת. עכת"ד.

וע"ע בספר אגורה באהלך (דף כט ע"א).ובשו"ת יחו"ד שם סכם להלכה-דנראה שאף על פי שאין למחות במי שנוהג לגדל שער הראש כנגד פניו, מכל מקום טוב ונכון לחוש לדברי המחמירים, ולקצר שער הראש כל מה שאפשר. ועל כגון זה יומלץ: ויאמר לקוצרים ה' עמכם.עכ"ד.

ולדעת המשנה ברורה (סי' כז ס"ק ט"ו) גם המגדל שערותיו הקידמיות עובר על איסור וגם חשיב חציצה לתפילין.

הרי שאף לשיטת המקילים המגדל בלורית מלפנים נכנס בחשש איסור חציצה בתפילין ועוד איסורים.

ומה יאמרו כל אותם שמסתפרים בתספורות שמשאירים השיער לאחור הקרוי "קוקו" שעוברים על איסור ללכת בדרכי האמורי ראה בדברי הגאון בעל פרי חדש בקונטרס מים חיים על הרמב"ם (פרק יא מהל' עבודה זרה) שכתב, שנראה לו לפרש מה שכתב הרמב"ם לא יגדל ציצת ראשו וכו', לשון קליעה, כמו (חגיגה ד:) מרים מגדלא שער נשיא, וכמו שפירש רש"י במנחות (מב ע"א) שבלורית של גוים דבוקות מלמטה ופרודות מלמעלה.עכ"ל.

ושאל ידידי הרב ש. אלון נר"ו ע"ד הגמ' בקדושין (עו:) אמר רב, ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולם בני יפת תואר, וכולם מספרים קומי ומגדלי בלורית היו, ומהלכים בראשי הגייסות. ע"כ.

כיצד אותם ילדים שהיו לו לדוד גידלו בלורית, וכן איתא בגמרא מעילה (יז) שפעם אחת גזרה מלכות רומי גזירה שלא ישמרו את  השבת ושלא ימולו את בניהם ושלא ישמרו על טהר משפחותיהם. והלך יהודי חכם ופיקח בשם ר' ראובן בן איסטרובולי וסיפר קומי (הסתפר כמנהג הגויים שלא יכירו בו שהוא יהודי) וכו' ומשמע התם שהותר הדבר מפי חכמים והיאך היה כח ביד החכמים להתיר איסור תורה משום קרובים למלכות?

תשובה- בשאלתך עמד כבר מרן הכ"מ ע"ד הרמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה ג שכתב -ישראל שהיה קרוב למלכות וצריך לישב לפני מלכיהם והיה לו גנאי לפי שלא ידמה להן הרי זה מותר ללבוש במלבושיהן ולגלח כנגד פניו כדרך שהן עושין".עכ"ל. והקשה ע"ז  מרן הכ"מ שהמקור לזה גמ' סוף פ' מרובה ב"ק פג. וכתב עוד וא"ת כיון שכתב רבינו שלוקה על כל אחת מאילו והיאך היה כח ביד החכמים להתיר איסור תורה משום קרובים למלכות? וי"ל- דמשום הצלת ישראל הוא דשרו,א"נ כיון שאמרה התורה סתם ובחקותיהם לא תלכו ומסרה הדבר לחכמים לפרש הדבר לא ראו לגזור על הקרובים למלכות". עכ"ל.

ולעמוד על יסוד הדברים נתבונן במש"כ הרמב"ם (ספר המצוות ל"ת מ"ג) ואזהרה מזה כדי שלא נדמה לעובדי ע"ז כי כן היו עושים כומרי ע"ז שהיו מגלחים שיער הצדעיים בלבד" (והוא סניף ממצות ובחקותיהם לא תלכו).

וכתב הבא"ח (פ' מסעי ש"ב) שאף בזמננו שהעכו"ם לא מגלחים הצדיעים מ"מ נשאר איסור זה.

וכתב הטור יורה דעה סימן קפא וז"ל-"הקפת הראש והשחתת הזקן גם באלו כתב הרמב"ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים ע"כ וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים לבקש טעם למצות כי מצות מלך הם עלינו אף לא נדע טעמן" עכ"ל.

ובבית יוסף יורה דעה סימן קפא- כתב-"שדברי הטור מבוארים שדעתו לחלוק על הרמב"ם למה לו לבקש טעם מדעתו לשום מצוה שנראה שאילו לא היו יודעים טעם המצות לא היינו מצווים לעשותן ואין הדבר כן כי מצות מלך הם עלינו ואף אם לא נדע טעמן אנו מצווים לעשותן ואני אומר דחס ליה להרמב"ם מלמיסבר הכי …ומכל מקום במצות האלו נראה לי שלא נתן בהם טעם הרמב"ם מדעתו אלא מדעת הכתוב שמצאן מוקפות מלפניהן ומלאחריהן ממצות הנאסרות משום חוקי הגוים שהרי כתוב לפניהם לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו (ויקרא יט כו) ואחריהן כתוב ושרט לנפש וכתובת קעקע (שם פסוק כח) והרי זה כמפרש שהקפת הראש והשחתת הזקן נאסרו מפני שהיו עושין כן עובדי עבודה זרה וכומריהם".עכ"ד.

ועיין בט"ז שם סק"א שכתב דלשיטת הרמב"ם שהוא מחוקי הגויים מותר משום שלום מלכות ואילו לשיטת הטור אסור. ע"ש.

והאחרונים (משנת חכמים סי' סג יבין שמועה אות ב, ומנחת חינוך מצוה רנא אות א) דחו דברי הט"ז ע"פ דברי מרן הכ"מ לעייל וכ"ה בב"י יו"ד סי' קעח –שכתב דכיון שאמרה התורה סתם ובחקותיהם לא תלכו ומסרה הדבר לחכמים לפרש הדבר לא ראו לגזור על הקרובים למלכות". עכ"ל. וא"כ בפיאת הראש דמפורש בתורה שאסור להקיף פיאת הראש, א"כ גם הרמב"ם מודה שאסור משום שלום מלכות.. וכ"ד הפנים מאירות בשו"ת חלק ב סימן עט. וכן נראה עיקר להלכה.ע"ש.

ועפ"ז אם התספורת לגלח היתה מנהג הגוים (חוק-ללא שום הגיון) יעבור המגלח חוץ מאיסור המיוחד של הקפת פיאות ראשו גם לוקה משום איסור לאו דבחוקותיהם לא תלכו.וכ"פ להדיא ברמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה א-וז"ל-"אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן…ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן…עכ"ל ע"ש.

וראה מה שכתב בשו"ת יחוה דעת חלק ב סימן ב-ע"ד הגמ' בקדושין (עו:) אמר רב, ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולם בני יפת תואר, וכולם מספרים קומי ומגדלי בלורית היו, ומהלכים בראשי הגייסות. ופירש רש"י, ארבע מאות בחורים היו בחיילותיו של דוד, ולא היו בניו, אלא כולם בני יפת תואר היו, (כלומר, בני נשים שנשבו במלחמה על ידי ישראל), ומתוך כך היו נוהגים כמנהג הגויים להסתפר קומי ולגדל בלורית, שהיו מסתפרים מלפניהם ומניחים שער מאחורי ערפם. ע"כ. ולפ"ז ליכא למילף מהתם מידי. וע"ע בספר יוסף דעת לידי"ן הרה"ג יוסף בן ארזה נר"ו מה שהביא מדברי הראשונים בענין זה ע"ש.

לסיכום העולה להלכה-

"קוקו" -המסתפרים בתספורת שמשאירים השיער לאחור הקרוי "קוקו" שעוברים על איסור ללכת בדרכי האמורי (ע"פ דברי הפרי חדש).

"בלורית" -איסור גידול בלורית י"א שהוא המגדל שער הראש כנגד פניו אפילו בלא שום גילוח מהצדדים.(ב"ח בד' הרמב"ם).ויש סוברים כי האיסור אינו נוהג אלה במי שמגלח את שערותיו ומשייר שער באמצע קודקודו, או מגלח את שערותיו הקידמיות ומשייר שיער בעורפו, אך אין לשיטתם איסור בגידול שיער הקידמי. ומכל מקום טוב ונכון לחוש לדברי המחמירים, ולקצר שער הראש כל מה שאפשר. ועל כגון זה יומלץ: ויאמר לקוצרים ה' עמכם.

וזאת התורה יוצאה בהינומא, מתורתן של ראשונים ואחרונים הצבתי לי ציונים בדבר הלמד מענינו ודבר הלמד מחברו,ספרי דבי רב, מה שנמנו וגמרו אליבא דהלכתא מחוורתא דשמעתתא ,דברי הפוסקים בקצירת העומר,במקום שלא דשו בו רבים ואל ד' תפילתי להאיר חשכי ולישר נתיבתי על התורה ועל העבודה לכוין לאמיתה של תורה לאסוקי שמעתתא אליבא הלכתא, אכי"ר.

לפרק הקודם – שיעור איסור
הקפת הפיאות

אינדקס

הצטרף לדיון

4 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *