קיצור הלכות – דיני תספורת פאות הראש והזקן

ז' אייר ה'תשע"א

לפרק הקודם – הקדמה

אינדקס

לפרק הבא – דיני תספורת

דיני תספורת

פאות הראש

איסור מדאוריתא  לגלח פיאות הראש שנאמר “לא תקיפו פאת ראשכם (ויקרא יט,כז) וחייב על כל פאה ופאה

איסור הקפת פיאות הראש הוא המשווה צדעיו (הפאות) לאחורי אוזנו ולפדחתו (מצחו).

מקום האיסור

א. אין חילוק אם מגלח הפאות בלבד ומניח שאר השיער שבראש או שמגלח כל הראש עם הפאות בכל עניין חייב.

ב. אדם שנשרו שערותיו או חלק מהן מחשיבים מקום הפיאות כשיעור המקום שהיה לאדם בצעירותו.

ג. ושיעור הפיאה– מתחיל בגבולו העליון מזוית כניסת השערות במצח שמשם מתחיל לנטות גידול  השערות לצד מטה ומשם ואילך ממשיך בקו אלכסון עד מאחרי אוזנו.(יד הקטנה).

ובגבול התחתון שיעורו עד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא

ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד .

ד.   פסק מרן בשו”ע שיש להשאיר הפיאות עד למטה מן האוזן והנוהגים להשאיר עד אמצע האוזן מקום שהעצם הבולטת יש להם ע”מ שיסמוכו ובעל נפש ראוי להחמיר כדעת המחמירים בזה.

שיעור רוחב הפאות

דעת רוב הפוסקים דכל רוחב הצדעים הם בכלל הפאות והמקיף אפילו ב’ שערות מהם כבר חייב , ויש חולקים, ולהלכה למעשה חוששים אנו לשיטת המחמירים שלא לגלח בכל רוחב הפיאות.

צורת ההיתר והאיסור

א. מותר לגלח את מקום הפיאות באופן שמשאיר אפילו מעט מן השיער,וי”א שצריך לשייר מן השיער כשיעור כדי לכוף ראש השיער לעיקרו (ויש סוברים שהוא בקירוב חצי ס”מ).

ב. יש אומרים שפאות הראש אסור לגלח אף במספריים כעין תער  דהיינו סמוך לבשרו  ויש לחוש לדבריהם. לפיכך אף שמגלח במכונה (המותרת ע”פ ההלכה) או המספרים כעין תער  בפיאות הראש אסור לגמרי .

ג. אסור לגלח הפיאות אפילו בסם.

ד. מותר לסרוק פיאות הראש במסרק.

דיני המגלח

א. מותר להקיף ראשו של גוי.

ב. המקיף פאות הקטן חייב .

ג. יש אומרים שמותר לאיש להקיף ראש אשה (אשתו) ויש מסתפקים בדבר.

ד. יש אומרים שהמגלח לאחרים צריך ג”כ ליטול ידיו שלא גרע מהחופף ראשו והנוגע בגופו בידו שצריך נטילת ידיים.

דיני המתגלח (או המגדל)

א. אסור  להשחית הפיאות אפילו ע”י גוי  ואפילו אינו מסיעו כלל כגון שאינו מטה עצמו אליו כלל, אסור,ואם מסייעו חייב מלקות.

ב. מבואר בפוסקים שאדם המגלח  את עצמו ואינו מגלח פיאותיו הרי זה כמקיים מצות לא תקיפו בפועל. ולכן בגלחו את ראשו יכוון בדעתו ומחשבתו לקיים מצות לא תקיפו פאת ראשכם ויאמר לספר שמור לי הפיאות שלא תגלחם,ובזה מקיים מצות לא תעשה של גילוח הפיאות.

ג. המסתפרים בתספורת שמשאירים השיער לאחור הקרוי “קוקו” עוברים על איסור ללכת בדרכי האמורי (ע”פ הפרי חדש).

ד. איסור גידול בלורית י”א שהוא המגדל שער הראש כנגד פניו אפילו בלא שום גילוח מהצדדים.(ב”ח בד’ הרמב”ם).ויש סוברים כי האיסור אינו נוהג אלה במי שמגלח את שערותיו ומשייר שער באמצע קודקודו, או מגלח את שערותיו הקידמיות ומשייר שיער בעורפו, אך אין לשיטתם איסור בגידול שיער הקידמי.(כשנזהר שלא לעבור על גילוח פיאות הראש כמובן) ומכל מקום טוב ונכון לחוש לדברי המחמירים, ולקצר שער הראש כל מה שאפשר. ועל כגון זה יומלץ: ויאמר לקוצרים ה’ עמכם.

ה.      בזמן הזה אין לאסור להסתפר מגוי באופן שיש מראה ובמקום שמצויים בו רבים.

ו. אסור לאיש להעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער, דהיינו שמגלחין סמוך לבשר ממש, מפני שזהו תיקון לנשים. ואסור לחוך בידו בשער בית השחי ובית הערוה כדי להשירן, אבל על ידי בגדו מותר. ומי שיש לו חטטין בבית השחי ובית הערוה, ומצטער מחמת השערות מותר להעבירן. (קצש”ע סימן קעא).

ז. אסור לאיש ללקט אפילו שערה אחת לבנה מתוך השחורות, שזהו נוי אשה ואסור משום לא ילבש גבר. וכן אסור לו לצבוע אפילו שערה אחת לבנה שתהא שחורה וכן אסור לאיש להסתכל במראה. ואם רואה משום רפואה, או שמספר עצמו, או כדי להסיר הכתמים מעל פניו או הנוצות מראשו מותר, ובמקום שהדרך הוא שגם האנשים רואים במראה, בכל ענין מותר.

ח. לאחר התספורת צריך ליטול הידיים,בין אנשים בין נשים.

דיני קטן

א. המקיף פאות הקטן חייב.

ב. קטן מותר להיות ניקף מן הגוי.

ג. טוב שיהיה האב בעת תגלחת בנו ואם לאו תהיה שם האם .

ד. מנהג בהרבה קהילות ישראל לחנך את הקטן במצות פיאות הראש ומגלחים אותו פעם ראשונה כשמלאו לו ג’ שנים ,ומהדרין בתחילת הגילוח לגלח ע”י צדיק ת”ח ומברכו החכם שיגדל בדרך התורה והקדושה .

ה. הובא בס’ מסע מרון (עמ’ ס) תפילה מזמן תלמידי האר”י ז”ל לאומרה אחר התספורת :

יהי רצון מלפניך ד’ אלקי האלוקים ואדני האדונים שבזכות כל הצדיקים        והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו ובזכות תורתך הקדושה והטהורה ובזכות מצותיך ושמותיך הקדושים שבה ובזכות מצות פאת הראש שציויתנו בתורתך “לא תקיפו פאת ראשכם” כמו  שזכה (פלוני בן פלוני) הנער לפאת הראש ,כן יזכה לתורה חופה ולמצוות ולמעשים טובים ויורה הוראות בישראל בחיי אביו ובחיי אמו אמן נצח  סלה .

ולאחר מכן אומרים מזמור- הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ וגו’.

דיני אשה

א. אשה אינה במצות הקפה.

ב. וי”א שאע”פ שמותרת להקיף פיאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן.

ג. יש אומרים שמותר לאיש להקיף ראש אשה (אשתו) ויש מסתפקים בדבר.

ד. אסור לאשה להסתפר כמו גבר.(אחרונים,הגר”מ אליהו נרו”ו בקצש”ע סימן קעא הערה ב).

לפרק הקודם – הקדמה

אינדקס

לפרק הבא – דיני תספורת

21 תגובות

  • מאת נועם:

    שאלה:
    שלום אני הסתפרתי קצוץ כל הראש ועשיתי ”פנסים” זה קווים כאלה מעל משני הצדדים של הראש מעל המצח עד העורף והוא עשה לי את זה עם סכין זה מותר?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    אם לא עשית זאת במקומות הפאות אין בזה איסור.

  • מאת שלמה:

    שלום.
    האם אפשר לצרף תמונה מפורטת שיהיה ברור מקומות האסורים במדוייק?
    פשוט נוצר ויכוח בין החברים למה הכוונה במה שמובא כאן.
    תודה ותזכו למצוות..
    שלמה.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    כאן יש קצת תמונות המבארות את פרטי הדין.

  • מאת gil:

    א) רמב”ם הלכות עבודה זרה יב ו:
    “ופיאה זו שמניחין בצדע, לא נתנו בה חכמים שיעור; ושמענו מזקנינו, שאינו מניח פחות מארבעים שערות. ומותר ללקוט הפיאות במספריים, לא נאסר אלא השחתה של תער”.
    לא נאמר מה אורך השיערה ולא נאמר חצי סמ, אלא ישנה התייחסות רק לכמות השיערות וגם זה לא מדין תורה ואף לא מדין חכמים, אלא הנהגה.
    ב) שולחן ערוך:
    “אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרי’ כעין תער ויש לחוש לדבריה’ “.
    פרוש באר היטב:
    כעין: שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש”ך.
    כלומר צריך להיזהר שלא להצמיד המכונה לבשר ממש, אבל שום דבר לגבי חצי סמ. וגם זה רק “יש אוסרים”, הינו שלא על פי רוב.

    בנוסף,
    במקום אחר ברמב”ם מופיע שפסק בהלכות פרה אדומה פרק א, הלכה ד. “צריך שישאר המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטין בזוג הרי זו כשרה”. בנוסף קיים שיעור אחר לחומרא והוא שיעור “כדי לכוף ראשן לעיקרן” והוא מה שפסק הרמב”ם בהלכות טומאת צרעת, פרק ח, הלכה ו: “השיער השחור המציל בנתקים, אין פחות משתי שערות. ואינן מצילות, עד שיהיה אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן–בין שהיו זו בצד זו, בין שהיו מפוזרות: והוא, שיהיו באמצע הנתק; ויישאר מן הנתק פנוי בין השיער השחור שבתוכו ובין השיער שחוצה לו, כדי צמיחת שתי שערות”.

    מכאן יש שאמרו את עניין ה”לכוף ראשן לעיקרן”, אך במפורש אמר הרמב”ם :”ופיאה זו שמניחין בצדע, לא נתנו בה חכמים שיעור”, ולכן לא מובן איך עשו הגזירה השווה.
    כמו כן , “ויש סוברים שהוא בקירוב חצי ס”מ”, נאמר בשם הגריש”א אלישב, ונאמר מדעתו בלבד ככל הידוע לי.

    שורה תחתונה, עיקר ההלכה הוא לא להעביר תער או מספרים כעין התער על הבשר. ומי שבוחר להחמיר ולהדר שיבורך, רק יש לדייק בדברים.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    השיעור הנ”ל הוא פרשנות בענין לכוף שערה לראשה ונסיון לאמוד שיעור זה.

  • מאת משה:

    אז לסיכום , האם מותר או לא מותר לעשות 2.5 בפאות ???
    אני כבר לא יכול יותר יש יותר מידי דעות לזה , להלכה מספיק שרק יראו שערות ולא זיפים? בכל מקרה 2.5 זה רואה ממש שער נראלי…לפי מה שאני עושה ויודע ..
    בבקשה תענו לי תשובה החלטית עם מקורות

  • מאת משה:

    ועוד שאלה : מה עם אזור הלחיים העליונות באזור העצם באזור העיניים.. זה נחשב לזקן או לפאות?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    אינני יודע מה זה 2.5 צריך שישאר אורך חצי ס”מ.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    כל מה שמתחת למצח מותר, מה שמתחת למקום המשתפע לפיאות אסור.

  • מאת אריה:

    תקרא את התשובה של גיל לעומק. מקיפה ונותנת את כל המקורות.

  • מאת משה:

    אריה ורבני בית ההוראה , לפי גיל אין בכלל מקור לחצי ס”מ ..אז למה אני צריך לחשוש כל כך לעניין ה2.5 מילימטר אורך שערה? חצי ס”מ זה משהו כמו 3 מילימטר או 5 מילמטר אז מה ההבדל הגדול בין זה לבין 2.0 מ”מ או 2.5 מ”מ ??

    הספר שלי הוא ספר דתי והוא מספר אותי על 2.5 הכל כולל פאות , לכן לא נראה לי הגיוני שהוא יעשה משהו בניגוד להלכה כי כבר הספקתי להכיר אותו הוא מקפיד על הכל , והינה אני קורא כאן את מה שגיל כותב והוא מציין שאין בכלל מקור או הסבר למה צריך להשאיר חצי ס”מ או בכלל כל אורך שערה אחר? אני ממש מבולבל ותסלחו לי אבל איך אפשר להבין ככה?..באמת תעשו לי טובה ולשאר המבולבלים ותעשו סדר בבקשה !

  • מאת רבני בית ההוראה:

    השיעור שכתוב בחז”ל שהוא שישאר כדי לכוף שערה לראשה, כלומר שתוכל לתפוס את השערה בפינצטה ולכופף את חלקה העליון שיגע בתחתון. יש שאמדו זאת בחצי ס”מ, אני אינני יודע את השיעור המדוייק, על כל פנים מה שכתב ר’ גיל שאין שיעור לאורך השערה אינו נכון. האמונה שלך בספר מרשימה אבל לא הייתי בונה על זה… יש לשאול תלמידי חכמים ולדעת. מקור הדין שצריך להשאיר כדי לכוף את השערה לראשה, ראה ס’ כרם שלמה לר”מ גרוס סי’ קפא הערה יא בשם החתם סופר רע”ק איגר מלמד להועיל ועוד, וראה שם הערה י שיש מהפוסקים שמשמעות דבריהם שאין לכך שיעור והעיר שלא להסיר את השיער לגמרי. וכבר נהגו בני תורה לחשוש לדעת המחמירים.

  • מאת גיל:

    רבני ההוראה ומשה שלום. אני באמת שקטונתי מלדעת את ההלכה על בוריה, ואני מניח שאינני בעל ידיעות או הכשרה כרבני ההוראה כאן.
    אבל, תהיתי איך נעשה ההיקש בין הלכות טומאת צרעת להלכות המדוברות בדבר תער וגילוח. ה”לכוף ראשן לעיקרן”, נוגע לשיער פרה אדומה ובמפורש אמר הרמב”ם לגבי פיאה :”ופיאה זו שמניחין בצדע, לא נתנו בה חכמים שיעור”. לפיכך, מאין ומאיפה הגיעו חכמי אחרוני האחרונים לשיעור כזה או אחר? האם זו חומרה יתירה? ואם כן, מדוע להנהיג חומרות יתירות לכלל הציבור?
    אשמח לדעת אם יש טעם לכך מצד חכמת הסוד ואם הבן איש חי מתייחס לכך במפורש. זו שאלה לגיטימית והכרחית שמעסיקה גם אותי, והרי אין כמו לדעת את ה’, לשאול שאלות ולעשות מתוך ידיעה וחיבור לשורשי המצווה.. והרי אין הבישן למד.
    תודה מראש ושבת שלום

  • מאת רבני בית ההוראה:

    מעיון קל אני יכול להוסיף גם את הנודע ביהודה תנינא יו”ד סי’ פ, אני מניח שמחיפוש נוסף נגיע לעוד הרבה, אבל אינני רואה צורך, הלכה שהיתה פשוטה לגדולי הפוסקים נודע ביהודה חתם סופר רעק”א מלמד להועיל ועוד אלו שציין בס’ הנ”ל, היא ודאי הלכה פסוקה. מי שסבור שגדולי הדורות אלו שמלפני 200 שנה שפסקיהם נפוצו על כל הארץ, זו “חומרא יתירה” אחרוני אחרונים” וכו’, נראה לי טועה מאוד… בהצלחה רבה. לא ידוע לי על בן איש חי, כדאי לחפש.

  • מאת גיל:

    לרגע לא זלזלתי או חשבתי שיש להתייחס לדבריהם כחומרא יתירה, ועצם הרמיזה הזו לא שייך לטעמי. שאלתי ואני עדיין שואל, מה הם המקורות שהם נשענים עליהם? והאם זו חומרה יתירה שהם פסקו. יכול להיות שהאחד נשען על דעת האחר או מביא את דעתו, נשאלת השאלה מאיפה הביאו את השיעור הנ”ל ולמה דווקא בחרו לעשות זאת באותו הזמן, בעוד שלפניהם לא קבעו שיעור. דעות רבות קיימות מפי חכמי ישראל לאורך הדורות, אבל נהוג ללכת על פי דעת הרוב ולכן צריך לבדוק אם זו דעת הרוב. אם לא אז זו דעת מיעוט, “יש הסוברים”, ולפיכך ינהג אדם על פי שיקולו, באם להחמיר או שלא, והכל לשם שמיים כמובן, אבל להנהיג דעת מיעוט על רוב, נראה לי, לעניות דעתי כמובן, שאין זה מין הראוי.
    לפחד לשאול, ולהעלות תהיות עלול להביא לידי סגירות וצמצום מחשבתי וחבל. כמובן שהעלאת שאלות ללא הבחנה וגבול גם עלול להביא לידי כפירה. צריך איזון.
    תמה אני אבל, איך רבני/תלמידי הוראה באתר ספרדי למהדרין, סומכים את פסקיהם, במקרה המדובר לפחות, אך ורק על רבנים אשכנזים למהדרין..? עכשיו לקראת הפסח, אולי כדאי גם להתחיל לשקול להפסיק לאכול קטניות? :)

    מעניין יהיה לבדוק, מתי החלה הנטיה לליטאיות מצד חכמי ותלמידי הציבור הספרדי. אולי מעצם הקמת הרב שך זצ’ל את תנועת ש” ס והשפעתו עליה ועל הרב עובדיה זצ”ל. זה נושא בפני עצמו שראוי לחקור ולבדוק. באמת שמעניין.

  • מאת גיל:

    סליחה. תיקון טעות. חשבתי לתומי שמדובר באתר הפוסק לציבור החרדי ספרדי משום מה. לאחר עיון ובדיקה, אני מבין שזהו האתר מבית דינו של הרב גרוס שליטא, שהינו אשכנזי למהדרין כמובן. אם כך ההערה האחרונה הנ”ל, אינה רלוונטית עוד. תודה

  • מאת רבני בית ההוראה:

    כבן תורה לבטח אתה מכיר היטב את הספרים שהבאתי, מדובר בגדולי חכמי הדורות מעולם לא הבנתי מה פתאום השד העדתי נכנס בכל ענין הלכתי… וכי הנודע ביהודה ורעק”א אינם משקל הלכתי משום שלא נולדו במרוקו??? אתמהה!!! אילו היו מגדולי ספרד שמתייחסים לנושא זה ודאי בשמחה היינו מביאים דבריהם. אלא שלצערי עד כאן ידיעתי מגעת בענין זה. אתה מוזמן לראות בספרי הגר”ע יוסף את היחס נכון לספרים אלו.
    ואגב, לפני שאתה מתקיף כך בצורה שאינה מכובדת ומכבדת, אתה מוזמן להשתמש מעט במאגר השו”ת שלנו ולראות כמה אלפי פעמים מובאים פסיקותיהם של הבן איש חי כף החיים החיד”א והגר”ע יוסף!!! צר לי שהאוירה הזו פושה בקרב מחנינו, חשוב לנו מאוד לשמור את האתר שלנו נקי ומרומם מעל כל זה.
    שבת שלום.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    האתר שלנו אינו מפלגתי, אין לו קשר עם הרב גרוס בשום צורה מלבד מה שהשתמשתי בספרו הנאה שנמצא בארון הספרים היהודי, יש לנו רבנים מכל החוגים והעדות, ואנחנו שמחים לשרת את כל עם ישראל.

  • מאת משה:

    אז לפני מה שהבנתי הלכוף השערה זה חומרה , כי בהמשך כתבתם “וראה שם הערה י שיש מהפוסקים שמשמעות דבריהם שאין לכך שיעור והעיר שלא להסיר את השיער לגמרי. וכבר נהגו בני תורה לחשוש לדעת המחמירים.” כלומר אין לזה שיעור והעיקר שישאר שערות נראות לעין? אני ראיתי במפורש שהעניין של “לכוף השערה” לא החלטי ואפשר שהעיקר נוכל לתפוס את זה עם הציפורניים …אז כל העניין של לכוף זה בעצם חומרה? והינה איני מבין על מה הדיון שהיה בינכם על החומרה או לא , כי בוודאי צויין שפוסקים שונים גם אומרים שאין לכף שיעור ..יוצא שלכוף השערה זה חומרה..

  • מאת רבני בית ההוראה:

    זו לא חומרא, זו מחלוקת הנוגעת לאיסור תורה ולכן יש לחשוש למחמירים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים