1.מה צריך לעשות עם השליה לאחר שהתינוק נולד, צריך לקבור?
2.לאחרונה שמעתי שיש מקפיאים מבשלים ונותנים לתינוק או לאם לאכול כדי לחזקם האם אין בזה איסור של אכילת דם?
3.שמעתי לאחרונה על בית חולים בחו"ל שמקפיא את כל השליות של היולדות ומוכר אותם ליצור קוסמטיקה.האם גם בארץ קיים כזה דבר?
4.השאלה הבאה היא לא הלכתית אך מעניינת אותי:אם בתקופת הגמרא,או התנ"ך היו חותכים את חבל הטבור לאחר הלידה או היו נושאים את התינוק עם השלייה עד שתנשור מאליה?
אודה על תשובתכם בהקדם
תשובה:
1. אין לאכול בשר אדם, אף אם הוא פרש ממנו, ומשום כך אין לאכול שליא שיצאה מהרחם, אולם אין בזה חובת קבורה כיון שאין זה אבר ממש.
2. אין מקום לאסור איסור הנאה משליא, ומשום כך אינני רואה סיבה לאסור שימוש בזה לצורך קוסמטי.
3. בזמן חז"ל היו חותכים את חבל הטבור עד טבורו של הילוד.
מקורות:
1. יש טעות נפוצה שהשליה שנקראת בימינו שליה היא השליה שמוזכרת בחז"ל, אולם באמת השליה שמוזכרת בחז"ל מדובר על "שק ההריון" ולא על השליה בעברית המדוברת, שליה זו נקראת בפי חז"ל "שפיר", לא מצאנו חובת קבורה בדבר הפורש מהאדם אלא רק באבר שמטמא, [ואף דבר זה לא ברור לכל הדעות ראה בזה ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' כה פ"ח) משום כך אין חובת קבורה על שליא, אולם בשר אדם נחשב וכיון שלהלכה נפסק שבשר אדם אסור מן התורה [או לכמה שיטות לכל הפחות מדרבנן] ממילא אסור לאוכלו, עי' שו"ע סי' עט ס"א.
אמנם בשו"ת מנחת יצחק (ח"ז סי' קב) ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' כה פ"ח) הביאו מדברי הירושלמי שנהגו לקבור את השליה אך כבר ציינו שלא נהגו כן דורות רבים, ויתירה מכך נראה פשוט שהירושלמי מדבר על "שק ההריון" ולא על השליה שנקראת "שפיר", על כל פנים לגבי חובת קבורה אין חיוב אולם איסור אכילה יש בזה.
2. לפי המבואר אין חיוב קבורה לדבר שאינו מטמא, וכיון שהשליה לא מטמאה טומאת מת ממילא אין בזה איסור הנאה, אולם בשו"ת מנחת יצחק (שם) חשש לגבי אותם שליות של נפלים שלא ניכר בהם הנפל, אך באמת לפמשנ"ת המדובר ב"אין שליה בלא ולד" על השק הריון, שאינו קשור לשליה של זמנינו ולא ע"ז אמרו אין שליה בלא ולד.
3. משנה (מסכת שבת פרק יח משנה ג) מסעדין ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום ומחללין עליה את השבת וקושרין את הטבור רבי יוסי אומר אף חותכין וכל צרכי מילה עושין בשבת:
