הגעלת כלים – חלק א’ – יסודות ההלכה:

ו' אייר ה'תשע"א

המקור בתורה:

במלחמת מדיין שהסתיימה בניצחון בני ישראל, נלקח מהמדיינים שלל רב. התורה מצווה לבני ישראל להכשיר את הכלים שנלקחו כשלל, לפני שיבשלו בהם מאכלים, מפני שבכלים אלו בישלו המדיינים מאכלים שאינם כשרים על פי דיני התורה.

 

“וַיאמֶר אֶלְעָזָר הַכּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה. זאת חֻקַּת הַתּוֹרָה… אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעופָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבוא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר… וְכל אֲשֶׁר לא יָבא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם”. [במדבר ל”א]

 

בליעה:

כלי שבושל בו מאכל כלשהו, גם לאחר שינקוהו כראוי ולא יוותר בו מהאוכל מאומה, דפנות הכלי בולעות את טעם המאכל שהתבשל בו. כגון: בשר שאינו כשר שבושל בסיר, אף שהסיר הינו חלק וקשה ואינו עשוי מחומר סופג, בכל אופן דופנותיו בולעות את טעם הבשר הטרף שהתבשל בו. וכשיבואו לבשל לאחר מכן בסיר זה בשר כשר, הטעם שנבלע מהבישול הקודם של הבשר הטרף ייפלט על ידי חום הבישול, ויחזור וייספג בבשר הכשר שמתבשל כעת בסיר, ויאסור את הבשר הכשר, שיהפך לטרף גם הוא.

סדר ההכשרה:

 

כבולעו כך פולטו:

ההלכה קובעת כי “כבולעו כך פולטו”. כלומר באותה הדרך בא בלע הכלי את הטעם. כך גם יפלוט אותו.

כגון: כלים שבישלו בהם את המאכלים האסורים על ידי נוזלים, כגון מרק בשר, או בשר ברוטב וכדומה, בסוג זה של בישול, בליעת הסיר את טעם האיסור נעשתה באמצעות הנוזלים הרותחים, לכן ההכשרה שתפקידה להפליט מתוך הכלי את טעם האיסור, תהיה על ידי טבילת הסיר במים רותחים.

כלי הבישול שבלע על ידי כוח האש ולא על ידי מים, כגון בשר טרף שנצלה על גבי האסכלה או כשהוא תחוב בשיפוד, הרי השיפוד בלע את טעם הבשר לא על ידי נוזלים, אלא על ידי הבשר שנגע ישירות בשיפוד והתחמם בכוח האש, הכשרתם של השיפוד או האסכלה תהיה באותה הצורה בה בלעו – חימום באש עד שיאדים ויהיו ניצוצות ניתזים ממנו.

וזהו ביאור לשון התורה: “כל דבר אשר יבוא באש – תעבירו באש. וכל אשר לא יבוא באש – תעבירו במים”

 

משמעות המושג הגעלה:

משמעות המילה ‘הגעלה’ היא הניגוד של ‘בליעה’ ופירושו ‘פליטה’. הגעלת כלים משמעותה – הפלטת טעם החמץ הבלוע. כפי שכותב הרמ”א: [תנ”א ג] “פירוש, הפלטה – שהכלים פולטים האיסור שבהם, והוא מלשון “שורו עבר ולא יגעיל” [איוב כ’א]

,

,

,

מאמר זה הוא הראשון בסדרה ובכל מקרה אינו הלכה למעשה אלא לידיעה בלבד. וכבר כתב בשולחן ערוך הרב: “ולפי שרבו מאד הדקדוקים בהלכות הגעלה ואין הכל בקיאין בהם, לפיכך ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה הוא יגעיל את הכלים ולא כמו שנוהגין עכשיו” [תנ”ב ל’]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים