לעכב שלא להוציא מרפסת מעל חלון

רבני בית ההוראה
ג' אייר ה'תשע"א

שלום וברכה
קבלתי רשיון תב”ע להוציא מרפסת מדירתי
השכן מתחתי גם קיבל רשיון להוצאת מרפסת – אך טענתו שהוצאת המפרסת שלי תחשיך לו את הסלון
שאלתי היא: מה יהא הדין א. אם הוא לא ירצה לבנות מרפסת כך שישאר לו חלון מתחתי שעשוי להיות מוחשך ע”י הוספת המרפסת שלי.
ב. מה יהא הדין אם השכן יוסיף בעצמו מרפסת
תודה

תשובה:

שלום רב,

אם השכן חתם על שינוי תב”ע והמרפסת מופיעה בתכנית התב”ע החדשה, אין השכן יכול לחזור בו בטענה שלא הבין (אם לא הטעו אותו בהבנת התכנית). אם לא חתם, הוא יכול לעכב.

מקורות:

לענין מרפסת מעל חלון עיין שו”ע חו”מ סי’ קנד סעיף כג וכסף הקדשים שם.

חתימה על מסמך מחייבת אף למי שלא הבין, עיין שו”ע חו”מ סי’ מה סעיף ג וסי’ סא סעיף יג. אמנם הערוך השולחן בסי’ מה סעיף ה כתב שאם יש עדים שהטעו את החותם אין החתימה מחייבת, והוא הדין הודאת בעל דין.

4 תגובות

    משה:

    חתימה על רשיונות והתירי בניה אינה הקנאה, ולכן לכאורה כל זמן שהשכן לא ביצע את הבניה בפועל, השכן המתיר יכול לחזור בו, ויעוין בספר החשוב “משכן שלום” להרה”ג שלום מרדכי סגל שליט”א בקיצור דינים עמ’ כח-כט סעיפים ה-ו, וכן בגוף הספר עמ’ ריח סקי”ד.

    רבני בית ההוראה:

    א. בפסקי דין ירושלים ח”ט עמוד קצה כתבו בשם הגרי”ש אלישיב שליט”א שחתימה על תכניות לקבלת רשיון מהוה הקנאה.
    ב. לעת עתה ספר משכן שלום אינו תחת ידי. אבל אני מניח שכל המדובר הוא לגבי שאלה של קניין, אבל על נזקי שכינים שמועיל מחילה אין שום סברא שחתימה על תכנית תהיה גרועה ממחילה בפה. נידון דידן הוא לגבי טענה של החשכת האור בחלון. בזה נראה שאין צריך קניין ומועיל מחילה (עיין ביאור הגר”א חו”מ סי’ קנה ס”ק צה, ט”ז שם סעיף לה וכן נראה בדעת הסמ”ע סי’ קנג ס”ק לב ונתיבות שם ס”ק יג).

    משה:

    אמת שאם מדובר רק במחילה כי אז הצדק כדבריכם, אך לכאורה בניה ברכוש משותף מצריכה הקנאה בכל מקרה, וא”כ השכן יכול לחזור בו, אם לדעתכם הוצאת מרפסת אינה מצריכה הקנאה או הסכמה קנינית מהשכנים, כי אז אני מושך את דברי.

    רבני בית ההוראה:

    הגרמ”מ שפרן שליט”א טוען שבניית מרפסת על המפלס של הדירה ללא עמודים אינה זקוקה לרשות השכנים. עיין עלון המשפט גליון 28 עמוד ה.
    אני לא נכנסתי כלל לשאלה של קניינים, משום שהשואל לא העלה טענה זו. התשובה מתייחסת רק כלפי הטענה של היזק אורה ולא כלפי טענות קנייניות שעליהן יש לדון בנפרד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *