זכות העירייה לסלק קרוונים שהוצבו בקרקע ציבורית (שטח חום)

רבני בית ההוראה
ב' אייר ה'תשע"א

מה הדין אם אדם הביא קרוונים לקרקע ציבורית המיועדת למבני ציבור בסגנון הזה, וחיבר אותם למים וחשמל והשקיע ביישור הקרקע האם ראש העיר יכול להוציא אותו או שיש לו דין יורד? השאלה היא האם גם בדבר שקל להוציא אותו ג”כ אי אפשר לומר טול עיצך ואבניך (מדובר בראש עיר דתי)

תשובה:

שלום רב,

לא הבנתי את צדדי השאלה.

בכל ‘יורד’ ניתן לומר לו ‘טול עציך ואבניך’, חוץ מ’שדה העשויה ליטע’ שיש מחלוקת הראשונים. מקרה זה אינו ‘שדה העשויה ליטע’ שהרי מיועד לבנין קבע ולא לקרוון.

יש מחלוקת אם בדבר שלא ניתן להעביר ניתן לומר ‘טול עציך ואבניך’, אבל בדבר שקל להעביר ודאי ניתן לומר, ואם ה’יורד’ מסרב לסלק יכולים הבעלים לעשות כן.

אולי ברכוש ציבורי יש לקבוע על פי תועלת הציבור ואינו דומה לבעל שדה פרטית שיש לו את הזכות הבלעדית לקבוע מה ייעשה בשדהו, אבל נראה שאם יש שאלה ברצון הציבור החוק קובע.

מקורות:

עיין עלון המשפט גליון 21 עמוד א ועמוד ג דין 7.

2 תגובות

    השואל:

    המדובר הוא שראש העיר עודד אותו לבנות בצורה זו ולא במבנה קבע, ולכאורה זה נותן למקרה דין שדה העשויה ליטע, או אולי אף כיורד ברשות, אכן מכיוון שלא הייתה הקצאה מסודרת החוק נותן לעייריה אפשרות לחזור בה, האם מדיני יורד לא יוכלו לחזור בהם ללא תשלום?

    רבני בית ההוראה:

    אם לא היתה הקצאה, פעולת העידוד שראש העיר עשה היתה שלא בסמכות. אולי ניתן לתבוע את ראש העיר אישית על כך שהטעה באמצעות העידוד, אבל את העירייה זה לא מחייב אם המעמיד קרוון ידע שמדובר בפעולה לא רשמית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *