כתוב בתורה [שמות יב] "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" דהיינו חודש ניסן הוא החודש הראשון במנין חודשי השנה. וקשה א"כ למה ראש השנה נקבע בא' תשרי ולא בא' ניסן?
תשובה:
הסיבה ש"ראש השנה" הוא בתשרי, כיון שזה זמן של תחילת השנה ליום דין לכל העולם ואילו חודש ניסן הוא ראשון הוא "לכם"- היהודים בלבד.
מקורות:
מסכת ראש השנה פרק ראשון משנה א-ב "משנה א – ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו: -משנה ב – בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:
אם לא שינו את לוח השנה, אז מדוע חגים שאמורים לחול בראש חודש לא תמיד נופלים בראש חודש? הרי את אורך החודש לא ניתן לקבוע נראש, אז כיצד ניתן לומר מתי יצא פסח בזנה הבאה או יום התרועה בשנה הבאה? אי אפשר משום שלא יודעים את אורכם של כל החדשים מעכשיו ועד אז, אך עובדה שכן קובעים מתי יום התרועה בעוד שנה – איך זה יכול להיות.
כמו כן אשמח אם תראו לי בתורה הכתובה היכן רשום שתשרי הוא יום תחילת דין לכל השנה, ואם ניסן הוא ראש השנה של היהודים אז מדוע אין אנו חוגגים את ראש השנה בניסן?
משהו פשוט לא מסתדר. אלוהים אמר X ואנחנו עושים Y – בסמכותו של מי? בקביעתו של מי?
ודה לתושבה יותר ברורה
א. חגים שאמורים לחול בראש חודש לעולם חלים בראש חודש, וזה מחמת הלכות "קידוש החודש" כפי שהאריך בזה הרמב"ם בהלכותיו, ישנו חג אחד בלבד שחל בראש חודש והוא ראש השנה.
ב. אורכו החודש תלוי בזמן חידוש הלבנה [ונקרא "מולד הלבנה"] שהיא לעולם לאחר 29 יום ו-12 שעות ו-44 דק', כיון שזה יוצא ביום ה-30 לפעמים ראש חודש יוצא ביום ל' לחודש הקודם וזה יום א' של חודש הבא [ואז נקרא החודש הקודם "חודש חסר"] ולפעמים כשהמולד יוצא לקראת אמצע או סוף יום השלשים החודש הקודם הוא חודש מלא של 30 יום וישנם שני ימים ראש חודש.
ג. חודש ניסן תלוי בעונות השנה "אביב" ולכן במחזור של 19 שנה ישנם 7 שנים [3,6,8,11,14,16,19 למחזור] שנה מעוברת.
ד. בתורה שבכתב, לא כתוב שראש השנה הוא יום דין, וזה מ"תורה שבעל פה" חכמינו זכרונם לברכה קיבלו כך עד משה רבינו ובתלמוד בבלי מסכת ראש השנה (מדף טז ואילך) ישנו אריכות גדולה על כך.
ה. ראש השנה הוא ראש השנה של כל היקום ולא רק של היהודים, ראש חודש ניסן אין בו דיני ראש השנה כיון שכבר נחוג בראש השנה הכללי, אם כי בחג הפסח שאז הוא זמן לידת העם היהודי יש את חג הפסח.
סיום דבריך "אלקים אמר …" הוא הנחה מוטעית, מאז מתן תורה לפני 3300 שנה ועד היום אנחנו עושים את ציווי האלקים, בלא שינוי.
סליחה.
תשובה שאיננה מן העניין. היא איננה עונה לשאלה מדוע אנחנו חוגגים את ראש השנה בא׳ בתשרי. ההסבר מסביר מדוע הראשון התשרי יכול להיחשב כראש השנה (לא בטוח) אבל איננו מסביר מדוע לא חגגו היהודים את חג ראש השנה? מתי החלו לחגוג אותו? ואם לא ציינו אותו, איך הפך לחלק ״מהימים הנוראים״. מתי?
בברכה
יצחק אגם
אני אמנם לא כתבתי את התשובה, ואם הייתי כותב הייתי מוסיף שראש השנה לאנושות נקבע לפי תאריך בריאת האדם, כמבואר בתפילות במוסף [אף כי גם בזה יש מחלוקת בגמרא], אסביר רק את תשובת הכותב: ראש השנה בניסן הוא ראש השנה דיני, הלכתי לכמה נושאים מסויימים, אבל ראש השנה בתשרי הוא משהו כלל עולמי המסמל את התחדשות העולם, ולכן ההגיון מחייב שראש השנה הזה יחגג בזמן שהוא ראש השנה לכללות העולם, ולא בזמן שהוא ראש השנה הלכתי לפרטים מסויימים הנוגעים לעם היהודי בלבד, כי זה לא תוכן היום הזה, תוכנו של היום הוא שכל באי עולם עוברים לפניך כבני מרון.
האם בשינוי לוח השנה הייתה שנה מסויימת שנמשכה ששה חודשים?
אין כזה דבר "שינוי לוח השנה", פשוט יש נושאים מסוימים שלגביהם אנחנו מתייחסים כאילו השנה מתחילה בניסן ויש נושאים שמתשרי, ואגב, יש גם נושאים [מאוד ספציפיים] שיש להם תחילת שנה מזמנים אחרים, כמו ט"ו בשבט או ראש חודש אלול ראה משנה ראשונה במסכת ראש השנה.
ראש השנה ב א בתשרי נקבע בכוח על ידי אנטיוכוס הרביעי שחייב לספור לפי השיטה הבבלית בה התחילו לספור מתשרי שזה גם שם בבלי -מעבר לזה הכל תרוצים ואילוצי הפתרון -ראש השנה הוא ב א בניסן לפי התורה!זה לא אומר ש א בתשרי לא יום קדוש -הוא יום תרועה שבא לסמן את המחצית השניה של השנה
ציינתי הרי למחלוקת אם בתשרי נברא העולם או בניסן, כך שלא הבנתי את דבריך.
השאר תגובה