האם יהודי שהיה שומר תורה ומצוות ולזמן מה לא שמר שבת אך עשה תשובה האם לפי ההלכה מכופר לו לאחר יסורים או שעל חילול שבת רק מיתה מכפרת
תשובה
אם חוזר בתשובה, ועובר עליו יום הכיפורים אחרי שעשה תשובה, יש לו כפרה על ידי יסורים בלבד גם בלי מיתה. [ויש אומרים שגם בלי יסורים על ידי תשובה ויום הכיפורים לבד יש חצי כפרה והיסורים באים לכפר על החצי השני וכמו שיבואר בהמשך].
תשובה בהרחבה
חשוב לדעת שמה שכתוב בתורה שמי שמחלל שבת חייב מיתה, הכוונה היא שבזמן שהיה סנהדרין הגדול היה נוהג, והתרו באדם לפני שחילל את השבת, שלא יחלל, ואח"כ באו שני עדים והעידו בבית דין שהוא חילל את השבת, אז בית דין מצווין להורגו, אמנם בזמנינו שלדאבונינו אין לנו את בית המקדש ואין לנו את הסנהדרין הגדול, אין לנו שום אפשרות להרוג אדם שחילל שבת וכדומה, והאדם עצמו שעשה את זה גם כן ודאי "שאסור לו" להמית את עצמו בגלל העבירה שלו.
הקדמה זו נכתבה ביחס לחיוב מיתה בפועל: צריך לדעת שבזמן הזה שאין לנו את הסנהדרין אין שום חיוב מיתה בפועל.
אמנם ודאי שגם בזמן הזה יש חובה לחזור תשובה, והקדוש ברוך הוא מכפר לנו על העבירות כשחוזרים בתשובה, אמנם יש כמה שלבים לכפרת החטא, ישנם חטאים קלים [מי שעובר על מצוות עשה] שמתכפרים מיד כשחוזרים בתשובה, וישנם חטאים שאינם מכפרים [מי שעובר על מצוות לא תעשה] רק עם תשובה ויום הכיפורים, וישנם חטאים יותר חמורים [חייבי כריתות ומיתות בית דין] שתשובה ויום הכיפורים אינם מכפרים רק ביחד עם יסורים.
ומבואר אם כן שמי שחלל שבת, ועבר עבירה שחייבים עליה מיתת בית דין, תשובה ויום הכיפורים מכפרים ביחד עם היסורים.
ועיין בספר מנחת חינוך מצווה [שס"ד] שכתב בשם הירושלמי, שאם חזר בתשובה, ועבר יום הכיפורים, נתכפר מחצה, והיסורים באים לכפר את החצי השני.
על חילל שבת איך מחפרים .נסענו לבית חולים אני ובעלי באמבולנס עשרים דקות ליפני כניסת שבת. קיבלתי טיפול במשך שעות עם זריקות ואינפוזיה. אני ובעלי אחרי השחרור. היינו עייפים ורעבים. בעלי חולה חייב ליטולמכדורים. היתייאשנו ונסענו לבית בשלוש ליפנות בוקר. כמובן שעשינו הכל שאנשים לא יראו אותנו.האם יש בזה חילול שבת ואם כן מה עושים?
אם לא היה צורך של פיקוח נפש בדבר זה היה זה חילול שבת אף אם אף אחד לא ראה זאת, ומובא בהלכה שמי שחילל שבת צריך לעשות תשובה ודרך כפרתו היא על ידי תענית ארבעים יום שני וחמישי, אמנם מי שחלש וקשה לו להתענות ובפרט נשים, יכולים לפדות התענית, וליתן לצדקה דמי אכילה של כל יום, הסכום הפחות ביותר הוא כ3 דולר, אך העשיר ירבה בפדיון זה כפי עושרו, כי הענין בפדיון זה הוא שצער הדמים משתווה מעט לצער התענית. בהצלחה רבה ורפואה שלמה.
היה לי פעם עניין רפואי, ועשיתי לעצמי היתר הלכתי בלי לשאול רב והתקשרתי לחברת מוניות והזמנתי מונית והנהג הסיע אותי. על כמה חטאים אני כנראה צריכה לכפר? על 3?
האם מדובר ב-3 דולר כפול 40 יום או רק על שני וחמישי כלומר 8?
זה נקרא "חייבי כריתות ומיתות בית דין"?
תודה
כוונת הרב המשיב כפול 40. העיקר לחזור בתשובה הרבה על הקלות דעת בה התקבלה ההחלטה, בשורות טובות.
תודה. אבל זה לא נחשב שהיו פה כמה עבירות, ולכן צריך כפול מספר העבירות? כפול 3?
אין לדבר סוף. העיקר תשובה גדולה וקבלה לעתיד.
תודה על התשובות שלך, רציתי לשאול האם יש חילוק בכללי התשובה לגבי הכפרה, בין מחלל שבת בפני 10,
או בפני עדים שהתרו בו, ולבין מחלל שבת בסתר, בלי שאין שני עדים, ומימילא גם בזמן המקדש וסנהדרין,
היה אסור להרוג כזה בן אדם, כי לא היה התראה,
ולא עדים ולא כלום, נמצא שהוא לא בכלל "חייבי
מיתות ב"ד", על אף שחילל שבת, אז השאילה היא
האם אכן על מחלל שבת בסתר, מספיק יוהכ"פ כדי
לכפר עליו, כמו כל לא תעשה אחר?
והוא לא צריך יסורים בשביל כפרה?
ועוד שאילה האם למחלל שבת בסתר
(דהיינו בלי עדים), האם יש כרת?
שאילה אחרונה: האם בזמן המקדש, במקרה שהיה
עדים והתראה, הרגו אז גם על חילול שבת דרבנן,
או רק דאוריתא?
חיוב כרת יש גם למי שעובר על חילול שבת בסתר, והרי לענין חילוקי הכפרה אין הבדל בין כרת לחייבי מיתות בית דין. רק מה שפשוט בעיני, שכל החילוקי כפרה האו נאמרו במי שעושה בזדון, אבל מי שנולד כתינוק שנשבה וזכה לחזור בתשובה לה' יתברך, הוא אינו זקוק לא ליסורים ולא לשום דבר אחר, הוא כמעט בגדר אנוס על הדבר, ועצם זה ששינה דרכיו, עזב כל כך הרבה הרגלים ישנים, לפעמים ידידים ומשפחה, מעבר לעובדה שבזה עצמו יצא ידי חובת יסורים בגדול ממש, הוא גם לא צריך שום דבר ועליו נאמר שאין אהוב ממנו לפני ה' יתברך.
בית דין הורגים רק על דאורייתא ולא על דרבנן. על עברות דרבנן יש מלקות – מכת מרדות.
אז מי שהתחייב מיתת ב"ד על חילול שבת, מקבל גם
כרת בעולם הבא? כי הרי יש עליו שני העונשים, אז מה הנפק"מ? בעצם כל מחלל שבת מקבל שני עונשים?
האם ידוע לך, מה הגדר של "יסורים מכפרים"?
כמה הוא צריך לעבור? למשל ב'לא תעשה' שאין
בה כרת ומיתת ב"ד, אז הוא יודע שביום כפור
יתכפר לו וזהו, גמר את החוב.
ומה לגבי אחד שצריך חלילה לחכות שיסורים
יכפרו, למה לא כתוב בזה 'הגדר', כמו שכתוב
בכל הלכה השיעור?
והאם ע"י תעניות שאדם מקבל ע"ע, הוא יכול לצאת
ידי חובת היסורים, כדי לכפר על חילול שבת במזיד,
או שהיסורים חייב להיות מלמעלה, בלי שהאדם
יקבלל ע"ע מדעתו?
ומה לגבי נושר ומתחלן שחוזר בתשובה, שהוא
לא ממש תינוק שנשבה, מה יעשה במקרה שהוא
רוצה תשובה וכפרה על חילול שבת במזיד?
אין גם מיתת בית דין וגם כרת, הכרת הוא כאשר לא נעשה מיתת בית דין.
יסורים שבאים בעולם הזה יש להם ערך מוסף, מובא בספרים שכל יסורים מועטים מכפרים הרבה, אפילו הכניס ידו לכיס להוציא מטבע ויצא בידו מטבע אחר זה יסורים, כל שכן כל העגמת נפש והצרות והקשיים שיש בעולם הזה.
בעיני בזמנינו שהדור כה חלוש מבחינה רוחנית והפיתויים כל כך גדולים, כל אדם שחוזר בתשובה הוא כל כך מיוחד, שאין לי ספק שהכל מתכפר לו וכל המחשבות על הכפרה והחטא הם רק עצת היצר להחליש ולייאש! שים לב מה קורה סביבך ומי יש לו בעולם הזה לבורא עולם!!
השאר תגובה