הלכות ספירת העומר- א’

ג' ניסן ה'תשע"א

נאמר בתורה “וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה” וקבלו רבותינו ז”ל שהשבת האמורה כאן היא יום טוב כי בלשון התורה גם יו”ט נקרא שבת והוא יום טוב ראשון של פסח. לכן במוצאי יום טוב ראשון של פסח מתחילים לספור ספירת העומר עד גמר שבעה שבועות.

המצוה לספור מייד בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים “שזריזין מקדימין למצוות”. ומי שלא ספר בתחילת הלילה יברך מיד כשיזכור ולא ידחה הספירה. ובדיעבד יכול לברך ולספור כל הלילה עד עלות השחר.

מי שמתפלל תפילת ערבית בשעה מאוחרת יספור ספירת העומר מיד בצאת הכוכבים אף קודם תפילת ערבית.

צריך לברך ולספור בעמידה ובדיעבד אם ספר בישיבה יצא זקן או חולה שקשה להם לעמוד יכולים לספור לכתחילה בישיבה.

קודם  שיברך צריך שידע על מה מברך דהיינו את הספירה של אותו יום. ובדיעבד אם לא ידע ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחבירו יצא.

יש הנוהגים לספור אחרי קדיש תתקבל שלאחר עמידה של ערבית משום שכך הספירה יותר מוקדמת ויותר מושלמת שהרי כתוב בספירת העומר תמימות תהיינה, אך מנהג ירושלים לספור אחר עלינו לשבח. ואמר לי אבי שליט”א שבבוכרה נהגו לספור ספירת העומר אחר קדיש תתקבל וכן ראוי לנהוג.

מי ששכח ולא ספר במשך כל הלילה יספור במשך היום בלי ברכה עד שקיעת החמה. ובלילות שאח”כ יספור בברכה ואם שכח גם במשך היום לספור, יספור בשאר לילות בלי ברכה. נוהגים לספור בשחרית את ספירת העומר בלי ברכה.

כתב בספר ליקוטי דינים בשם ספר תולעת יעקב כי מי שאינו סופר ספירת העומר אינו בכלל הטהורים ואין לו חלק בתורתנו הקדושה ומצאתי שמקור דבריו בזוהר הקדוש בפרשת אמור. לאור האמור חובה על כל אחד ואחד להשתדל בכל כוחו לקיים מצוה יקרה זו של ספירת העומר.

ועוד הביא בספר ליקוטי דינים בשם ספר דבק מאח, סגולה נפלאה שבליל ראשון של ספירת העומר יקח בידו מעט מלח (אפשר בתוך שקית וכדו’) ויקרא שלושה מזמורי תהילים פרק קכ”ב, קל”א, וקל”ג ואח”כ יקרא פרשת העומר מוידבר עד לעני ולגר תעזוב אותם אני ה’ אלוקיכם (ויקרא פרק כ”ג פסוק ט’ עד פסוק כ”ב) ואח”כ יאמר יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו בזכות ספירת העומר אשר ציויתנו בתורתך ובזכות שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מהמזמורים הללו אשר אמרתי לפניך היוצאים מראשי תיבות ומסופי התיבות ובזכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב שיהא זה המלח לי לשמי אני פלוני בן פלוני (ואם רוצה לומר שם של משהו אחר יאמר לשם פלוני בן פלוני ולכל מי שישא המלח הזה עליו יהיה לו) הנושא מלח זה ויהיה לי למגן וצנה מדבר וממגפה ומעין הרע ומכל דבר רע אמן כן יהי רצון. ויאחז המלח בידו ויברך ויספור ספירת העומר, וכך יעשה כל לילה בעת ספירת העומר אך יזהר שהמלח יהא בידו בזמן הברכה ולא מונח על דבר אחר, ומלח זה יהא לו לברכה שכל פעם שישא מלח זה איתו ינצל מעין הרע ומכל פגע רע, ומה שכתב באחד הספרים שהמנהג לקחת גבישי מלח כמנין בני ביתו לא מצאנו מקור לזה אלא העיקר כמו שכתבנו שייקח מעט גרגרי מלח ויעשה כסדר הנזכר.

מקורות: שולחן ערוך סימן תפ”ט. כף החיים, הגדת אורח חיים לבעל הבן איש חי. נהר מצריים. ליקוטי דינים. ומשנה ברורה. שו”ת אור לציון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *