ביה"ס שאני מלמד בו מתכנן לצאת לטיול שנתי בשבוע הבא ביום ב' בשעה 06:00 התוכנית לעצור במירון לתפילת שחרית.
האם נכון לעשות כך?
שעה זו כבר לאחר עלה"ש. ההיערכות לעליה לאוטובוסים והעמסת כל הציוד ובדיקת כל המערכות, דורשת עיסוק מרובה.
האם עדיף להתפלל מיד בזמן "משיכיר" עד לאחר שמונה עשרה, וביחידות?
אודה לכם אם תוכלו לענות לפני שבת
תשובה:
אם מתכוננים לצאת בדיוק בשעה 6 הרי נמצא שיתפללו לפני השעה 6 בבוקר שביום שני הבא יוצא קודם זמן של "משיכיר", ובוודאי שאין לעשות כן, אם נוסעים ומקום הראשון שמגיעים אליו הוא מירון רשאים ליסוע אף בשעה זו שהיא אחר עלות השחר כיון שנחשבת הנסיעה לצורך מצוה ומותר לעשות זאת קודם התפילה, כמובן שיש להקדים קודם לנסיעה את ברכות התורה וברכות השחר, ואף לומר קריאת שמע.
מקורות:
משנ"ב סי' פט סק"כ וס"ק לו וסי' רנ סק"א, ע"ש.
ברצוני להעמיד דברים על דיוקם. ביום ב' כ"ט באדר ב' זמן "משיכיר" הוא ב05:30 בקירוב [תלוי בשיטות] ו"הנץ" ב06:25.
האם תשובת הרב תתשתנה כתוצאה מעדכון פרט זה?
התשובה לא משתנית
השאר תגובה