ודלוגו עלי אהבה – רמזים באותיות פסוקי מגלת אסתר לדרשות חז”ל ודברי המפרשים בדרך של דילוג אותיות

רבני בית ההוראה
י' אדר ב' ה'תשע"א

הקדמה

על הפסוק “ישקני מנשיקות פיהו – כי טובים דודיך מיין” [שה”ש א’ ב’] אומר רש”י.

כי טובים לי דודיך מכל משתה יין ומכל עונג ושמחה … על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים – ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע ומובטחים מאתו עוד להופיע עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה – ומחלים פניו לקיים דברו וזהו “ישקני מנשיקות פיהו”

ובמדרש רבה על הפסוק “כי טובים דודיך מיין” דרשו חז”ל [שה”ש רבה א-י]…חבריא בשם ר’ יוחנן – חביבין דברי סופרים מדברי תורה שנאמר “כי טובים דודיך מיין”.

ויש לבאר הטעם שבמאמר זה המדבר מחביבותם של דברי חכמים – הם נקראים דוקא בשם “דברי סופרים”.

ויתכן לומר על פי דברי הגמ’ במסכת קידושין ל. …לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה.

ובתחילת ספר שמות כתב רש”י…להודיע חבתן שנמשלו ככוכבים שמוציאן ומכניסם במספר עכ”ל – הרי שספירת מספרו של דבר  מורה על החביבות – נמצא אם כן שספירת האותיות של התורה על ידי חז”ל מורה על גודל החביבות שלהם לכל אות ואות שבתורה – על כן כאשר בא המדרש  ללמדנו על החביבות של דברי חז”ל עצמם – השתמש בביטוי של “דברי סופרים” – מפני שביטוי זה גונז בתוכו את חביבותם של חכמי תורה שבעל פה – לכל אות ואות שבתורה שבכתב.

וכבר האיר רבי צדוק הכהן על כך שהש”ס בבלי מתחיל במילים “תנא אהיכא קאי – תנא אקרא קאי” דהיינו, המילים הראשונות בש”ס הם – שדברי חכמי תורה שבעל פה – מוסבים על דברי התורה שבכתב.

ובחידושי הריטב”א ר”ה טז. כתב ….ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר לדבריהם מן התורה כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם – וכל תורה שבעל פה רמוזה בתורה שבכתב – שהיא תמימה וחס וחלילה שהיא חסירה כלום. עכ”ל  – מבואר שלא רק שדבריהם מוסבים על דברי התורה שבכתב אלא שהם רמוזים בתוכה.

וכך כותב הרמב”ן בהקדמתו לפירושו לתורה כתב …וכל הנמסר למשה רבינו בשערי הבינה – הכל נכתב בתורה בפירוש או שרמוזה בתיבות או בגימטריאות או בצורת האותיות הכתובות כהלכתן או המשתנות בצורתן…

והנה בספרו של הרמ”ק – פרדס רימונים [שער הצירוף סח – ג] מוזכרת דרך נוספת שעל ידה נרמזת התורה שבעל פה בתורה שבכתב.

…ידיעת סודות תורתנו הקדושה היא על ידי הצירופים והגימטריאות והתמורות וראשי תיבות וסופי תיבות וראשי פסוקים וסופי פסוקים ודילוג אותיות וצירוף אותיות. עכ”ל.

המשמעות הפשוטה של דברי הרמ”ק היא – שבתיבות התורה שבכתב צפונים רמזים לתורה שבעל פה אשר ניתן למוצאם ולקוראם – על ידי צירוף אותיות שאינן סמוכות זו לזו – דהיינו על ידי דילוג של אותיות וקריאת האותיות הנשארות ברצף אחד.

ואכן כך מוצאים ברבינו בחיי בתחילת ספר בראשית שכתב בענין מולד בהר”ד שנחשב למולד הראשון שהיה בבריאת העולם  וז”ל

…ויש לך לדעת כי יש בידינו קבלה בפסוק זה של בראשית ..ואם תאיר עיני הלב תמצא בו המנין של בהר”ד שזכרתי למעלה והוא רשום בפרשה ואותיותיו ארבעתם בין כל אות ואות מ”ב אותיות – והמשכיל יבין – יוכל להבחין, כי אין זה דרך מקרה… .

רבינו בחיי מגלה – שמולד בהר”ד נרמז בפסוקי בראשית על ידי דילוג  שווה של אותיות – כאשר המרחק בין אות לאות הוא מ”ב אותיות.

הדרך הנוחה למצוא את הצירופים הללו היא על ידי כתיבת אותיות הפסוק בצורה של טבלה שבה מספר האותיות שבכל שורה שוה – כאשר על ידי כך כל אות הנמצאת מתחת לחברתה – המרחק שלה מהאות שמעליה הוא כמספר האותיות שבכל שורה בטבלא זו – בכתיבה כזו מתגלית לעינינו המילה המוסתרת בפסוק בדילוג אותיות –  על ידי קריאתה מלמעלה למטה או מלמטה למעלה ברציפות – וכבר נודעו הרמזים המופלאים שגילה הגאון רבי מיכאל ויסמנדל זצ”ל בדרך זו.

בדפים אלו נעשה נסיון לגלות בתוך הפסוקים של מגילת אסתר רמזים למדרשי חז”ל או דברי המפרשים – כאשר רמזי הדילוגים והצירופים המופיעים בו הנם רובם ככולם באותו פסוק עצמו שעליו נאמרו דברי חז”ל והמפרשים – כאשר בדרך של דילוג וצירוף מופיעה בו מילה אחת או יותר מתוך דבריהם – בדרך כלל מילה מרכזית מאותו ענין.

לפעמים מצטרפים אל המילה המוצפנת מילים נוספות הן מתוך הסדר הרגיל של הפסוק והן מתוך דילוגים נוספים – כאשר לעתים קרובות כדברי רבינו בחיי – המשכיל יבין – יוכל להבחין כי אין זה דרך מקרה.

בשנים האחרונות נעשה שימוש בצפני הדילוגים בתורה גם בכדי לגלות מאורעות ועתידות בפסוקי תורתנו הקדושה והנצחית – בעיקר למטרה של קירוב רחוקים – כאשר בעזרת המחשב נעשה שימוש גם בדילוגים של אלפי אותיות – ברם אין הדברים המובאים כאן עוסקים אלא ברמזי התורה שבעל פה בתורה שבכתב – וכאמור רק באותו פסוק עצמו.

עם כל זאת למרות האילנות הגדולים שניתן להשען עליהם למציאת רמזי התורה בדרך זו – אין כאן אלא הצעה לפני מרנן ורבנן גדולי התורה ותלמידי חכמים בכדי לברר את הדברים הן בכללות הענין והן בפרטיו להגדיל תורה ולהאדירה – ותשועה ברוב יועץ.

אדר א’ תשע”א

ביתר עילית

נ.ב.

א] כדי להקל על מציאת המילים הנסתרות בדילוגים – גם האותיות הסופיות נכתבו בטבלאות כאותיות רגילות.

ב] החיצים מראים על כוון הקריאה של האותיות  – אשר לעתים יש לקוראן מלמטה למעלה או משמאל לימין

ג] נעשה שימוש גם במילים בנות שתי אותיות שבהן אף שלא שייך כמובן לדבר על דלוג שווה – שכן אין בהן אלא דלוג אחד – ברם כאשר לידם ישנה מילה נוספת באותו דלוג הקשורה לאותו ענין – מתברר הרמז שבהן.

אסתר א’, א’

דילוג 8

ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש – משרה

דילוג 6

שבע ועשרים ומאה מדינה – שרה

ילק”ש

אמר רבי יהודה בן פזי משום אביו שאמר משום רבי שמואל בר נחמני מה ראה לשלוט על שבע ועשרים ומאה מדינה – אלא אמר הקב”ה עתיד הוא שיטול את אסתר לאשה מבנות בניה של שרה שחיתה שבע ועשרים ומאה שנה – תבא ותמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה.

מִשָׂרָה

ו י ה י ב י מ

ש

ר

ה

י
א ח ש ו ר ו ה
ו א א ח ש ו ו
ש ה מ ל כ מ ד
ו ו ע ד כ ו ש ש
ב ע ו ע ש ר י מ
ו מ א ה מ ד י נ
ה

אסתר א-א

ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה

דילוג 8

מגילה יא.

…וחד אמר הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי (הודו וכוש היו שתי מדינות זו בצד זו וכוונת הפסוק היא) כשם שמלך מהדו ועד כוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו

ה מ ל כ מ ה ד ו
ו ע ד כ ו ש ש ב
ע ו ע ש ר י מ ו
מ א ה מ ד י נ ה

אסתר א’ – א

דילוג 7

ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה

אסתר רבה א’ א’

… ור’ תחליפא בר בר חנה אמר – שהיה אחיו של ראש – אחיו של נבוכדנצר.

וכי אחיו היה והלא זה כשדי וזה מדי ? – אלא זה ביטל מלאכת בית המקדש וזה החריבו – לפיכך השוה אותם הכתוב כאחד הה”ד “גם מתרפה במלאכתו – אח הוא לבעל משחית”.

ו י ה י ב י מ
י א ח ש ו ר ו
ש ה ו א א ח ש
ו ר ו ש ה מ ל
כ מ ה ד ו ו ע
ד כ ו ש ש ב ע
ו ע ש ר י מ ו
מ א ה מ ד י נ
ה
אח הוא

השוה

“גם מתרפה במלאכתו” – זה אחשורוש שביטל מלאכת בית המקדש  “אח הוא לבעל משחית” –  זה נבוכדנצר שהשחית בית המקדש.

אסתר א’, א’

דילוג 5

ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה

מס’ מגילה יא.

ו י ה י ב
י מ י א ח
ש ו ר ו ש
ה ו א א ח
ש ו ר ו ש
ה מ ל כ מ
ה ד ו ו ע
ד כ ו ש ש
ב ע ו ע ש
ר י מ ו מ
א ה מ ד י
נ ה

ריש לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא [משלי כח] “ארי נוהם ודב שוגג מושל רשע על עם דל.

ארי נוהם” זה נבוכדנצר הרשע דכתיב ביה עלה אריה מסובכו דב שוקק זה אחשורוש דכתיב ביה “וארי חיוא אחרי תנינא דמיה לדוב” ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב…

ילק”ש תתרמ”ה

ד”א ויהי בימי אחשורוש זה שאמר הכתוב כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב ארי זה בבל שנמסרו ישראל בידם שנא’ קדמיתא כאריא הדוב זה מדי שנא’ תנינא דמיא לדוב.

אסתר א-ב

בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה.

דילוג 1

מגילה יב.

רב ושמואל חד אמר מלך פקח היה וחד אמר מלך טפש היה

ה מ ל כ א ח שורוש

במילים המלך אחשורוש מופיעות בדילוג שוה המילה חכם ובאותו דילוג המילה לא [לא חכם]

אסתר א’ א- ב

דילוג 5
מדוד

ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה. בימים ההם כשבת המלכ אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה.

ילק”ש

מתחילת ברייתו של עולם היו הבכרות מקריבים והם היו נוטלים הגדולה …ויעקב ליהודה ויהודה לפרץ עד שמגיע לצדקיהו כיון שגלה צדקיהו נטלו נבוכדנצר ממנו.

ב י מ י מ
ה ה מ כ ש
ב ת ה מ ל
כ א ח ש ו
ר ו ש ע ל
כ ס א מ ל
כ ו ת ו א
ש ר ב ש ו
ש נ ה ב י
ר ה

אמר הקב”ה כל ימים שהיתה מלכות ביד בני [דהיינו ביד מלכות בית דוד] הייתי מתגלגל עמהם – זה עומד רשע וזה עומד צדיק – זה לווה וזה פורע – עכשיו שנטלה מלכות מבני תחזור המלכות לבית אביה לעילם .

הבכֹר

עילם היה בכורו של שם ובשביל ישראל נתנה מלכות לארפכשד שהם מבני בניו ועתה תחזור המלכות לעילם שנא’ “כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה” – ואין שושן אלא עילם שנאמר ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה.

אסתר א’ ב- ג

דילוג 15

בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה. בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו.

אסתר רבה א’ טו

“בשנת שלוש למלכו עשה משתה” – ר’ יהודה ור’ נחמיה – ר’ יהודה אמר בשנת שלש למלאכת הכסא – כיון שגמר מלאכת הכסא עשה משתה לכל שריו ועבדיו.

שלוש פעמים מופיעה המילה שלש בצמוד למילה לכסא – פעמים בכתיב מלא שלוש ופעם בכתיב חסר שלש.

ב י מ י מ ה ה מ כ ש ב ת ה מ ל
כ א ח ש ו ר ו ש ע ל כ ס א מ ל
כ ו ת ו א ש ר ב ש ו ש ן ה ב י
ר ה ב ש נ ת ש ל ו ש ל מ ל כ ו
ע ש ה מ ש ת ה ל כ ל ש ר י ו ו
ע ב ד י ו ח י ל פ ר ס ו מ ד י
ה פ ר ת מ י מ ו ש ר י ה מ ד י
נ ו ת ל פ נ י ו

אסתר א’, ג’

דילוג 4

בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו

מסכת מגילה יב.

ב ש נ ת
ש ל ו ש
ל מ ל כ
ו ע ש ה
מ ש ת ה
ל כ ל ש
ר י ו ו
ע ב ד י
ו ח י ל
פ ר ס ו
ו מ ד י
ה פ ר ת
מ י מ ו
ש ר י ה
מ ד י נ

רב ושמואל חד אמר מלך פקח היה וחד אמר מלך טפש היה – מאן דאמר מלך פקח היה שפיר עבד דקריב רחיקא ברישא דבני מאתיה כל אימת דבעי מפייס להו [טוב עשה שקירב תחילה את הרחוקים להיות אתם בשלום – מפני שאת בני עירו יכול בכל עת לפייס ולרצות]

ומאן דאמר טפש היה דאיבעי ליה לקרובי בני מאתי ברישא דאי מרדי ביה הנך הני הוו קיימי בהדיה [ היה לו לקרב תחילה את הקרובים אליו כדי שאם ימרדו בו הרחוקים יעמדו לצדו הקרובים שפייסם]

מרד

אסתר א’, י”ד

דילוג 7

והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך היושבים ראשונה במלכות.

מסכת מגילה יב:

אמר ר’ לוי כל פסוק זה על שם קרבנות נאמר אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה – רבש”ע כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה כדרך שהקריבו ישראל לפניך.

ו ה ק ר ב א ל
י ו כ ר ש נ א
ש ת ר א ד מ ת
א ת ר ש י ש מ
ר ס מ ר ס נ א
מ מ ו כ נ ש ב
ע ת ש ר י פ ר
ס ו מ ד י ר א
ו פ נ י ה מ ל
כ ה י ש ב י מ
ר א ש ו נ ה ב
מ ל כ ו ת

“שתר” – כלום הקריבו לפניך שתי תורים – (תר תר). “אדמתא” – כלום בנו לפניך מזבח אדמה – (אש יש)?  “תרשיש” – כלום שמשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו “תרשיש ושהם וישפה”. “מרס” – כלום מרסו בדם לפניך – (דם יש)? “מרסנא – כלום מרסו במנחות לפניך רש”י – מרסו במנחות לבוללן [בשמן]  – (ושמן יש)?

אסתר א’, כ’

דילוג 7

ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן

אסתר רבה פרשה ד’ ו’

ויאמר ממוכן… ואחרינא אמר על ידי שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות

ו נ ש מ ע פ ת
ג מ ה מ ל כ א
ש ר י ע ש ה ב
כ ל מ ל כ ו ת
ו כ י ר ב ה ה
י א ו כ ל ה נ
ש י מ י ת נ ו
י ק ר ל ב ע ל
י ה נ ל מ ג ד
ו ל ו ע ד ק ט
נ
בת

לי

אסתר ב’, ב’

דילוג 7

ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה

שם בכתב

פי’ הגר”א ב’-י”ד

כי כל אחת נכתב שמה אצל המלך

וכן בתרגום שני …ושמא מכתבתם…

ו י א מ ר ו נ
ע ר י ה מ ל כ
מ ש ר ת י ו י
ב ק ש ו ל מ ל
כ נ ע ר ו ת ב
ת ו ל ו ת ט ו
ב ו ת מ ר א ה
שם בכתב

אסתר ב’ – ט

דילוג 6

ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים.

מסכת מגילה יג.

ואת שבע הנערות וגו’ אמר רבא שהיתה מונה בהן ימי שבת.

ו א ת ש ב
ע ה נ ע ר ו
ת ה ר א י ו
ת ל ת ת ל ה
מ ב י ה מ ל
כ ו י ש נ ה
ו א ת נ ע ר
ו ת י ה ל ט
ו ב ב י ת ה
נ ש י מ

אסתר ג’, ד’

ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי

דילוג 5
פי’ שרצונו של אחשורוש להציל אותה ולכן אמר במלכה ושתי כלומר באותה שהיתה בת מלך גדול.[פי’ הגרא’]

אליל

רש”י

היעמדו דברי מרדכי האומר שלא ישתחוה עולמית כי הוא יהודי ומוזהר על עבודת אליל ים

ו ל א ש מ
ע א ל י ה
מ ו י ג י
ד ו ל ה מ
נ

אסתר ג’-ז

ב ח ד ש ה
ר א ש ו נ
ה ו א ח ד
ש נ י ס נ
ב ש נ ת ש
ת י מ ע ש
ר ה ל מ ל
כ א ח ש ו
ר ו ש ה פ
י ל פ ו ר
ה ו א ה ג
ו ר ל ל פ
נ י ה מ נ
מ י ו מ ל
י ו מ ו מ
ח ד ש ל ח
ד ש ש נ י
מ ע ש ר ה
ו א ח ד ש
א ד ר
דילוג 5

בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר

ילק”ש

הפיל פור הוא הגורל …הפיל ביום ראשון ולא עלתה בידו …בשבת – ישראל שומרי שבת.

מסכת מגילה יג.

אמר רבי חמא בר חנינא תנא כיון שנפל לו בירח אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי בירח שמת משה רבם והוא אינו יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה.

ילק”ש כאן

השליך על הגפן ולא עלה בידו אמר נמשלו ישראל לגפן שנא’ “גפן ממצרים תסיע”

ב ח ד ש
ה ר א ש
ו נ ה ו
א ח ד ש
ש נ י ס
נ ב ש נ
ת ש ת י
מ ע ש

מ

ח

ר
ה ל ל
כ א ש
ו ר ו ש
ה פ י ל
פ ו ר ה
ו א ה ג
ו ר ל ל
פ נ י ה
מ נ

ילק”ש – פתיחת אסתר

משל למלך שהיה לו כרם…המן הרשע בקש לשרש את הגפנים להשמיד להרוג ולאבד

[לשרש את הגפנים – אחשורוש]

מסכת מגילה יג.

אמר רבי חמא בר חנינא תנא כיון שנפל לו בירח אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי בירח שמת משה רבם והוא אינו יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה.

דילוג 4

אסתר ג’, י”א

דילוג 6

“ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך”

אסתר רבה ז’ י”ח

מיד אמר הקב”ה לשטן הבא לי מגילה  ואכתוב עליה כליה.

ו י א מ ר
ה מ ל כ ל ה
מ נ ה כ ס
המן ושטן

ף

נ ת ו נ ל כ
ו ה ע מ ל ע
ש ו ת ב ו כ
ט ו ב ב ע י
נ י כ
י ה י ב
י מ י א ח
ש ו ר ו ש
ה ו א א ח
ש ו ר ו ש
ה מ ל כ מ
ה ד ו ו ע
ד כ ו ש ש
ב ע ו ע ש
ר י מ ו מ
א ה מ ד י
נ ה
י ה י ב
י מ י א ח
ש ו ר ו ש
ה ו א א ח
ש ו ר ו ש
ה מ ל כ מ
ה ד ו ו ע
ד כ ו ש ש
ב ע ו ע ש
ר י מ ו מ
א ה מ ד י
נ ה
ו י ה י ב
י מ י א ח
ש ו ר ו ש
ה ו א א ח
ש ו ר ו ש
ה מ ל כ מ
ה ד ו ו ע
ד כ ו ש ש
ב ע ו ע ש
ר י מ ו מ
א ה מ ד י
נ ה
ו י ה י כ ר
א ו ת ה מ ל
כ א ת א ס ת
ר ה מ ל כ ה
ע מ ד ת ב ח
צ ר ה ש א ה
ח נ ב ע י נ
י ו ו י ו ש
ט ה מ ל כ ל
א ס ת ר א ת
ש ר ב י ט ה
ז ה ב א ש ר
ב י ד ו ו ת
ק ר ב א ס ת
ר ו ת ג ע ב
ר א ש ה ש ר
ב י ט

אסתר ה’, ב’

דילוג 6

ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט

פי’ שרצונו של אחשורוש להציל אותה ולכן אמר במלכה ושתי כלומר באותה שהיתה בת מלך גדול.[פי’ הגרא’]

אסתר רבה ט, א

…ותכר המלכה את קצף המלך ותתבהל מאד ותפג רוחה ותשם ראשה על הנערה הסומכת ימינה וירא אלהינו ויחמול על עמו ויפן לצער היתומה אשר בטחה בו…

ילק”ש תהלים כב [ראה עוד לקמן ו, יא]

…רבי חייא בר אבא ור’ שמעון בר חלפתא… וראו אילת השחר אמר ר’ חייא כך היא גאולתן של ישראל אמר לו…

…כך מרדכי בתחילה “ומרדכי יושב בשער המלך” ואח”כ “ויהי כראות המלך את אסתר המלכה” [“וכאור בקר יזרח שמש” שמואל ב’-כ”ג]

אסתר ו’, ד’

דילוג 5

ויאמר המלך מי בחצר והמן בא אל חצר המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו

ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה

רבי משה דוד ואלי

…ולכן ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד דהיינו העמל של הכנת העץ…

ל א מ ר
ל מ ל כ ל
ת ל ו ת א
ת מ ר ד כ
י ע ל ה ע
צ א ש ר ה
כ י נ ל ו
ו י ת ל ו
א ת ה מ נ
ע ל ה ע צ
ו י א מ ר
ה מ ל כ ל
ה מ נ מ ה
ר ק ח א ת
ה ל ב ו ש
ו א ת ה ס
ו ס כ א ש
ר ד ב ר ת
ו ע ש ה כ
נ ל מ ר ד
כ י ה י ה
ו ד י ה י
ו ש ב ב ש
ע ר ה מ ל
כ א ל ת פ
ל ד ב ר מ
כ ל א ש ר
ד ב ר ת

אסתר ו’, י’

דילוג 5

ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת – ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת

רבי משה דוד ואלי

…כי עצתך ישרה בעיני מה שאמרת “ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים” ואתה השר היותר חשוב מכל השרים שלי – ולכן הכבוד הגדול הזה שאני צריך לעשות למרדכי אינו ראוי לעשות אלא על ידך.

על יד שר

אסתר ו-יא

דילוג 6

ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו  ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו

ו י ק ח ה מ
נ א ת ה ל בֹ
ו ש ו א ת ה
ס ו ס ו י ל
ב ש א ת מ ר
ד כ י ו י ר
כ י ב ה ו ב
ר ח ו ב ה ע
י ר ו י ק ר
א ל פ נ י ו
כ כ ה י ע ש
ה ל א י ש א
ש ר ה מ ל כ
ח פ ץ ב י ק
ר ו

ילק”ש

אמר לו אל תפל דבר מכל אשר דברת באותה שעה נבהל המן

מבֹהל

מדרש שוח”ט תהילים כב

דבר אחר למה נמשלה אסתר כשחר מה השחר עולה והכוכבים שוקעין אף אסתר בבית אחשורוש היא היתה עולה והמן ובניו שוקעין.

ד”א מי זאת רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בקריצתא …וראו אילת השחר שבקעה אורה לעלות אמר לו ר’ חייא כך היא גאולתן של ישראל אמר ליה היינו דכתיב “כי אשב בחשך ה’ אור לי” בתחילה היא באה קמעא קמעא ואח”כ היא מנפצת ובאה ואח”כ היא פרה ורבה ואח”כ היא משבחת והולכת כך בתחילה “ומרדכי יושב בשער המלך” ואח”כ “ויהי כראות המלך את אסתר המלכה” ואח”כ “ויקח המן את הלבוש ואת הסוס”

אסתר ו’, י”ג

ו י ס פ ר
ה מ נ ל ז
ר ש א ש ת
ו ו ל כ ל
א ה ב י ו
א ת כ ל א
ש ר ק ר ה
ו ו י א מ
ר ו ל ו ח
כ מ י ו ו
ז ר ש א ש
ת ו א מ מ
ז ר ע ה י
ה ו ד י מ
מ ר ד כ י
א ש ר ה ח
ל ו ת ל נ
פ ו ל ל פ
נ י ו ל א
דילוג 5

ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפל תפל לפניו.

מגילה טז.

תזכרו

זה מאש

הם

שמים

“כי נפל תפל לפניו” דרש ר’ יהודה ב”ר אילעי – שתי נפילות הללו למה – אמרו לו אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים כשהם יורדים יורדים עד עפר וכשהם עולין עולין עד הכוכבים.

ילק”ש

“אם מזרע היהודים” – כשיעצנו לו לצלבו לא היינו סוברים שהיה מן המיוחדים לקב”ה – אבל עכשיו שהוא מזרע היהודים מאותם שנפלו לכבשן האש ונצולו ומאותם שנפלו לגוב אריות לא תוכל לו.

ו ה מ ל כ
ק מ ב חֹ מ
ת ו מ מ ש
ת ה ה י י
נ א ל ג נ
ת ה ב י ת
נ ו ה מ נ
ע מ ד ל ב
ק ש ע ל נ
פ ש ו מ א
ס ת ר ה מ
ל כ ה

אסתר ז’, ז’

דילוג 5

והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמל עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך

רבי משה דוד ואלי

ימחל

אש בו

והמן עמד לבקש… כי ידע שהנשים דעתן קלה וגם תבקש מן המלך למחול לו ולרחם עליו.

ילק”ש

ו ה מ ל כ ק מ
ב ח מ ת ו מ מ
ש ת ה ה י י נ
א ל ג נ ת ה ב
י ת נ ו ה מ נ
ע מ ד ל ב ק ש
ע ל נ פ ש ו מ
א ס ת ר ה מ ל
כ ה כ י ר א ה
כ י כ ל ת ה א
ל י ו ה ר ע ה
מ א ת ה מ ל ך
אש בו

אש בו

אותה שעה עלתה חמתו של מלך והיה השטן מבעיר בו וירד לגנת הביתן והיו בניו של המן מקצצין את האילנות והיתה עוד חמתו בוערת בו.

אסתר ז’, ט’

דילוג 5

ויאמר חרבונא אחד מהסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלוהו עליו

ו י א מ ר
ח ר ב ו נ
א א ח ד מ
נ ה ס ר י
ס י מ ל פ
נ י ה מ ל
כ ג מ ה נ
ה ה ע צ א
ש ר ע ש ה
ה מ נ ל מ
ר ד כ י א
ש ר ד ב ר
ט ו ב ע ל
ה מ ל כ ע
מ ד ב ב י
ת ה מ נ ג
ב ה ח מ ש
י מ א מ ה

רבי משה דוד ואלי

…ומה שכתב “אשר דבר טוב על המלך” לקיים את דבר המלך שהרשע הזה בודאי מבקש רעתו ורוצה למרוד בו שהרי הכין עץ לתלות איש ישר ונאמן שהיה מבקש טובתו של מלך והציל ממוות נפשו.

מורד

אסתר ח’, ב’

ו י ס ר ה
מ ל כ א ת
ט ב ע ת ו
א ש ר ה ע
ב י ר מ ה
מ נ ו י ת
נ ה ל מ ר
ד כ י ו ת
ש מ א ס ת
ר א ת מ ר
ד כ י ע ל
ב י ת ה מ
נ
דילוג 5

ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן

מסכת מגילה י:

רבי אבא בר כהנא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא “לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה” – זה מרדכי הצדיק “ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס” – זה המן “לתת לטוב לפני האלהים” זה מרדכי ואסתר דכתיב “ותשם אסתר את מרדכי על בית המן”.

ילקו”ש

…וחכמים אומרים הקב”ה הרהר ובא המן ויכנוס ויכין רשע וצדיק ילבש, ואח”כ יבא מרדכי ויטלה הימנו ויבנה בהמ”ק.

אסתר ט’, כ”ב

דילוג 21

כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך  להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.

הרמ”א – סי’ תרצ”ו סעיף ד’ בדיני משלוח מנות

ואשה תשלח לאשה ו איש לאיש ולא להפך.

כ י מ י מ א ש ר נ ח ו ב ה מ ה י ה ו ד י ם
מ א י ב י ה מ ו ה ח ד ש א ש ר נ ה פ כ ל ה
מ מ י ג ו נ ל ש מ ח ה ו מ איש ב ל ל י ו מ ט
ו ב ל ע ש ו ת א ו ת מ י מ מ ש ת ה ו ש מ
ח ה ו מ ש ל ח מ נ ו ת א י ל ר ע ה ו ו מ
ת נ ו ת ל א ב י נ י מ
כ י מ י מ א ש ר
נ ח ו ב ה מ ה י
ה ו ד י מ מ א י
ב י ה מ ו ה ח ד
ש א ש ר נ ה פ כ
ל ה מ מ י ג ו נ
ל ש מ ח ה ו מ א
ב ל ל י ו מ ט ו
ב ל ע ש ו ת א ו
ת מ י מ י מ ש ת
ה ו ש מ ח ה ו מ
ש ל ח מ נ ו ת א
י ש ל ר ע ה ו ו
מ ת נ ו ת ל א ב
י ו נ י מ

אסתר ט’, כ”ב

דילוג 8

כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך  להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.

הרמב”ם בסיום הלכות מגילה.

כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר – הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם- ואע”פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר “כי נשכחו הצרות הראשונות – וכי נסתרו מעיני” – ימי הפורים לא יבטלו שנאמר “וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם”.

שמחה

ימי משיח

שמחה

אסתר ט-ל

דילוג 8

וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום  ואמת.

“מגילת סתרים” – רבי יעקב מליסא

שמו שָׁם שלום

…אך מפני שלא נכתבו שמות שאינן נמחקין בהמגילה מהטעמים המבוארים במפרשים וידוע שהקב”ה נקרא שלום כמו שאמרו חז”ל מקרא ד”ויקרא ה’ שלום” ואסור להזכירו אפילו במרחץ וכן ידוע שחותמו של הקב”ה אמת וכיון שמפי רוה”ק נאמר ודברי השי”ת הן לכך נאמר “דברי שלום ואמת”.

תמצית דבריו

כיון שלא מוזכר שם ה’ במגילה הוזכרה בה המילה שלום שהיא שמו של הקב”ה.

ו י ש ל ח ס פ ר
י מ א ל כ ל ה י
ה ו ד י מ א ל ש
ב ע ו ע ש

מ

ו

ר י מ
ו מ א ה ד י נ
ה מ ל כ ת א ח
ש ו ר ו ש

מ

ד ב ר
י ש ל ו ו א מ
ת

אסתר ח’, ג’

דילוג 5

ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו.

פי’ הגר”א

ו ת ו ס פ
א ס ת ר ו
ת ד ב ר ל
פ נ י ה מ
ל כ ו ת פ
ל ל פ נ י
ר ג ל י ו
ו ת ב כ ו
ת ת ח נ נ
ל ו

…ודע שבכל הצדיקים היה דרכם לכשידברו דברים לפני המלך היה לבם ומחשבתם דבוק לקב”ה ית”ש…וכן בנחמיה ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש

ואתפלל אל אלהי השמים”.

וראה עוד בפי’ הגר”א על פסוק זה שמפרש כל פרטי בקשת אסתר מהמלך על חלקי התפילה השונים קרבנות פסוקי דזמרה וכו’ עיי”ש.

רבי משה דוד ואלי

“ובכייתה ותחנוניה גרמו תקנה גמורה לכל ישראל כי בכל אלה כונתה לשמים ולמראה בלבד למלך בשר ודם כדרכו של הצדיקים…”

ואתפלל

אסתר ט’, כ”ו

דילוג 7

ע’ל כן על כל דברי האגרת הזאת – ומה ראו על ככה – ומה הגיע אליהם.

ע ל כ נ ק ר א
ו ל י מ י מ ה
א ל ה פ ו ר י
מ ע ל ש מ ה פ
ו ר ע ל כ נ ע
ל כ ל ד ב ר י
ה א ג ר ת ה נ
א ח ו מ ה ר א
ו ע ל כ כ ה ו
מ ה ה ג י ע א
ל י ה מ

“על כל דברי האגרת הזאת” – מ”ד כולה, מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש “על ככה”- משום דחשיב ע’ שנה ולא איפרוק.

ע’ לגולה

אסתר ב’, א’

אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה

ילק”ש:

“אחר הדברים האלה”- כשהפיג את יינו בקש את ושתי- אמרו לו- הרגת אותה אמר להם- מה עשתה שאהגתי אותה ומי נתן לי עצה שאהגתי אותה- אמרו לו שבעת שרי פרס ומדי.

אחר הדברים האלה כ שכח מתה מלך אחשורוש

m

אסתר ב’, כ”ב

דילוג 1

“ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי”

בא ונטיל ארס בספל כדי שימות – מגילה יג:

m

אסתר ז’, י”ב

דילוג 6

והמן נדחף אל ביתו אבל  וחפוי ראש

ובפי’ הגר”א – אבל וחפוי ראש שהיה בוש בדבר אשר משנה למלך כמותו  יהיה ספר ובלן

m

אסתר ט’, ל’

ירושלמי מגילה יא:.

רבי חלבו ר’ יסא בשם ר’ לעזר  נאמר כאן “דברי שלום ואמת” ונאמר להלן “אמת קנה ואל תמכור” הרי היא כאמתה של תורה ….מה זו נתנה להדרש אף זו נתנה להדרש.

דברי שלום – דרשו

דילוג 1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים