ליטול ללא רשות כשהבעלים ודאי יסכימו

כבוד הרבנים הגאונים שליט"א
שאלה הנוגעת למעשה
במחלוקת התוספות בב"מ דף כב והש"ך בסי' שנח אם מותר להשתמש בדבר של השני ללא רשותו כיודעים בבירור שאם היה יודע היה מסכים, כיצד פוסקים למעשה.
גם להצד שפוסקים כהש"ך שמתיר מכל מקום מצאתי בשו"ת נודע ביהודה קמא אבה"ע סי' נט (ועיין עוד תנינא סי' עז) שההיתר לקחת דבר שאין בעל הבית מקפיד הוא רק אם אינו מקפיד על כל העולם, אבל רק לידידיו אינו מקפיד אין היתר זה. האם באמת כן פוסקים היום בבתי דינים.

תשובה:
שלום רב,

לכאורה יש לפסוק כדעת התוספות שאסור ליטול ללא רשות מפורשת ומכמה טעמים.
א) הש"ך כותב סברתו בלשון "ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר", הרי שלא החליט בדעתו לחלוק על התוס' והגהות אשר"י.
ב) בשו"ע הרב הלכות מציאה סעיף ד פסק והחליט כדעת התוספות ומסיים "וצריך להזהיר לרבים שנכשלין בזה מחמת חסרון ידיעה". ועיין שם בקונטרס אחרון. וכן בקיצור שו"ע סי' קפב סעיף יג העתיק דבריו אות באות.
ג) אולי יש לצרף אף דעת הנודע ביהודה, אבל אפשר שלא כתב כן אלא לעניין קידושין שצריך שיהיה שלו אבל לא לאסור את השימוש, וכפי שמחלק בעצמו במהדורה תנינא שציין כת"ר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל