כבוד הרב שליט"א,
רציתי לשאול היות ובחוזה מכר שעשיתי סוכם שלאחר תשלום אחרון דמי השכירות יעברו אליי, אלא שאמנם אני העברתי את כל התשלום ביום חמישי האחרון והעורך דין טען שהיות וביום חמישי עדיין הכסף לא נרשם בבנק וכמו כן ימי חמישי ושישי אינם ימי עסקים, לפיכך איני רשאי לקבל שכירות אלא מיום ראשון, לאחר דו"ד עם הצד השני סוכם שנעלה את השאלה בהסכמת שני הצצדים לאתרכם החשוב,
נודה לרב על תשובה מהירה.
תשובה:
שלום רב,
לתשובה מדויקת יש לראות את החוזה (בעיקר הסעיפים על צורת התשלום, העברת החזקה ודמי השכירות).
באופן כללי הייתי מחלק בדרך זו: אם סוכם בחוזה שהקונה חייב לשלם או יכול לשלם (- כתבו כמה אפשרויות לתשלום) בדרך העברה בנקאית, מרגע שעשה את ההעברה, הרי זה כאילו שילם ודמי השכירות הם שלו. אם הקונה בחר על דעת עצמו לשלם בדרך זו (גם אם המוכר מסר לו את פרטי חשבון הבנק) אין זה נחשב לתשלום עד שהמוכר יוכל למשוך את הכסף.
במקרה שהמוכר הרוויח ריבית מהכסף בפרק זמן זה – מסתבר שריבית זו או דמי השכירות, הנמוך מביניהם, הם של הקונה.
מקורות:
עיין שו"ע חו"מ סי' קכא סעיפים א-ב לעניין אם הלווה מסר את הכסף לשליח המלווה. ונראה שבמקרים שנחשב שהלווה מסר את הכסף גם בנידון דידן ייחשב שהקונה שילם, אבל אם לא נחשב שהלווה שילם עד שיגיע הכסף ליד המלוה גם אינו נחשב שהקונה שילם לעניין דמי שכירות. לכן אם סוכם שהקונה יכול לשלם באמצעות העברה בנקאית, מרגע שהקונה עשה פעולה זו הרי זה כאילו שילם (ובפרט שלא ניתן לשנות את הפעולה לאחר שנעשתה), והדין הוא שאם המלווה אמר למסור לפלוני, אפילו אם ההוא גוי, הלווה נפטר. אבל אם לא סוכם לשלם באמצעות העברה בנקאית, אפילו אם המוכר לא הביע התנגדות ואפילו אם מסר את פרטי החשבון, אין ההעברה נחשבת כתשלום עד שהכסף יהיה זמין למוכר.
במקרה שהמוכר הרוויח ריבית, ודאי שאינו יכול לפסוח על שתי הסעיפים, ואם מבחינתו לא קיבל את הכסף עד שהוא הופך לזמין, הרי ברגע שהכסף זמין הוא מקבל יותר כסף כתוצאה מפעולתו של הקונה. אבל אם הריבית היא יותר מדמי השכירות, יכול המוכר לומר שזכה בכסף מיד, כמבואר בשו"ע שם סי' קכה.
