יין נסך – סתם יינם

כ"ו אדר א' ה'תשע"א

יין נסך הוא יין שנתנסך- או שקיים חשד שהתנסך- לכבוד האלילים.

סתם יינם הוא יין שאינו חשוד שנוסך לאלילים, ונאסר מפני שעלול להסית להתבוללות.

המקור בתורה:

בשירת האזינו (1) – בדברו על האלילים – אומר משה רבנו: “אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם”. מפסוק זה לומד התלמוד במסכת עבודה זרה:  (2)  כשם שזבח האלילים אסור, אף יין שהתנסך לאלילים, אסור. אי לכך יין של גוי אסור מחשש שנוסך לאלילים. וכן יין של יהודי שנגע בו גוי.

מצוות לא תעשה:

הרמב”ם בספר המצוות (3) מחדד איסור זה, ומבהיר כי היין אסור אף בהנאה, וכי עונשו של העובר על איסור זה הוא “מלקות”. עוד מדגיש הרמב”ם: כי איסור יין נסך הינו איסור מדאורייתא, ונמנה על תרי”ג המצוות, כחלק ממצוות “לא תעשה”.

ההסתה:

בגמרא (4)  מסופר כי כשראה בלעם שאינו יכול לקלל את עם ישראל, הציע לבלק מלך מואב להזנות את עם ישראל שכן “אלוקיהם של אלה שונא זימה” יכעס עליהם הקדוש ברוך הוא, ויוכל לנצחם. בוא ואשיאך עצה, אמר לו בלעם לבלק, עשה להם ביקתות והושב בהן זונות, הזקנה תשב בקדמת הבקתה, ובפנים תשב הצעירה, וימכרו להן כלי פשתן… ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק, אומרת לו הזקנה – מבקש אתה כלי פשתן? הזקנה מציעה לו במחיר השווי , ואילו הצעירה מציעה לו בפחות… ואחר כך אומרת לו: הרי אתה כבן בית, שב ברור לעצמך. וכד של יין עמוני מונח אצלה, אמרה לו רצונך שתשתה כוס של יין? כיוון ששתה, בערה בו תאוותו. אמר לה הישמעי לי, הוציאה פסל עבודה זרה מתוך חיקה, אמרה לו – עבוד לזה. אמר לה – הלא יהודי אני. אמרה לו – ומה אכפת לך. כיוון שעשה כך, אומרת לו איני מנחת לך עד שתכפור בתורת משה.

סתם יינם:

איסור “סתם יינם” הוא האיסור על יין של גויים אף שאינו בחשש ניסוך. הסיבה לאיסור היא ש”גדולה לגימה שמקרבת” וכדי למנוע קשרים חברתיים ולגימות משותפות עם הגויים, ובכך להקטין את הסכנה של נישואי תערובת, המובילים להתבוללות.

טעם איסור סתם יינם:

הר”ן מסביר שקיימים שני טעמים לאיסור: הטעם הבסיסי שבגללו גזרו, הוא כדי למנוע את קירוב הלבבות שנגרם על ידי לגימת יין משותפת עם גויים, העלול לגרום לנישואי תערובת. אולם, לשם כך היה די לאסור את היין רק בשתייה ולא בהנאה. אלא כיוון שיין שנוסך אסור בהנאה, חכמים רצו שתהיה הלכה אחידה לכל היין של גויים, וזאת כדי שלא יבואו לכלל טעות, ולכן אסרו את כל היין בהנאה.

הלכה למעשה:

בעל השולחן ערוך פוסק בהלכות יין נסך, כדברי הרמב”ם:” סתם יינם של עממים עובדי כוכבים אסור בהנאה, והוא הדין למגעם ביין שלנו”. והרמ”א מוסיף: משום גזרת יין שנתנסך לאלילים. ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים, יש אומרים דמגע עובד כוכבים ביין שלנו אינו אוסר בהנאה, רק בשתייה. וכן סתם יין שלהם אינו אסור בהנאה, ולכן מותר לגבות בחובו מעובד כוכבים סתם יינם… אבל לכתחילה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו, ויש מקילין גם בזה, וטוב להחמיר.

מהי נגיעה:

מהי הנגיעה שאוסר בה העובד כוכבים את היין בהנאה? שיגע בידו או ברגלו או בדבר אחר שבידו וישכשך, אפילו בפיו, כגון ששתה ממנו או שמצץ בקשית מחבית והעלהו לפיו, כל היין אסור. עוד על איסור יין של גוי לחץ כאן

יין מבושל:

יין מבושל של יהודי שנגע בו העובד כוכבים – מותר. ומאימתי נקרא מבושל,  משהרתיח על גבי האש.

יין מפוסטר:

נחלקו הפוסקים בדין פסטור, יש הסוברים שפסטור דינו כבישול, ויש הסוברים שכיוון שפסטור איננו רתיחה, אין דינו כבישול.

(1) דברים לח לב.  (2) מסכת עבודה זרה כט ב.  (3) ספר המצוות מל”ת קצד.  (4) סנהדרין קו א. 

להרצאות – מצגות בענייני כשרות 052-6016266 kosher93@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים