כשרות אוזן המן

כ"ג אדר א' ה'תשע"א

מקור המנהג:


נהוג לאכול כיסנים ממולאים בשר בשלושה ימים בשנה: בערב יום כיפור. בהושענא רבה. ובפורים. המכנה המשותף לשלושת ימים אלו –  שאוכלים בהם סעודת חג, אך אינם חג מוחלט, שכן אין בהם איסור מלאכה.

כיוון שהם מצד אחד “חג ” –  אוכלים בהם בשר שהלא “אין שמחה אלא בבשר” ומצד שני הם “חג מכוסה”, שכן כשמביטים על התנהגות האנשים לא ניכר שזהו חג, משום שאין איסור מלאכה בימים אלו, לכן גם הבשר מכוסה בבצק. [לקוטי מהרי”ח מראחוב]

בגרמניה נפוץ היה המאכל כיסנים ממולאים בפרג. ובשמו הגרמני “מון טאש” [מון-פרג, טאש-כיס] השם הזכיר בצלילו את המילה המן, ובהגייה היידישאית התגלגל השם ל’הומן טאש’ מכאן  לא ארכה הדרך עד שקיבל את שמו העברי ‘אוזן המן’.

רכיבים:

הבצק: מרגרינה, ביצים, ברנדי או מיץ תפוזים, גרידת לימון, סוכר, ומלח.

למלית: פרג או תמרים, לימון, וגרידת לימון.

כשרות הרכיבים:

קמח:

1] הקמח נגוע בחרקים ויש לנפותו בנפה בצפיפות של 50 מש’ לפחות. [50 נקבים באינצ’].

2] יש להפריש מהחיטה [תוצרת ישראל] תרומות ומעשרות. או לרכוש קמח בכשרות מהודרת.

3] “איסור חדש”: קמח מחיטה שנזרעה לאחר י”ג ניסן – אסורה באכילה עד זמן הקרבת העומר שהוא לאחר הפסח של השנה הבאה [י”ז ניסן], שזהו הזמן בו היו מקריבים את קרבן העומר בזמן שבית המקדש היה קיים.

מרגרינה:

מקורה של המרגרינה בימי נפוליאון, אשר הבטיח פרס למי שימציא תחליף זול לחמאה שמחירה האמיר. הכימאי ‘היפוליט’ הצליח לייצר מרגרינה אשר דמתה במרקמה למרקם החמאה. המרגרינה המקורית יוצרה משומן חזיר או בקר בתוספת שמנת. אף שכיום רוב המרגרינות מיוצרות משומן צמחי, קיימות בעיות כשרות נוספות, כגון תוספת חלב, וכן שימוש בג’לטין. הג’לטין הינו חומר גלם שמשתמשים בו לעיתים תכופות בתור אמולסיפייר במרגרינה דלת שומן, זאת בכדי לדמות את תחושת השומן בפה, וכדי להוסיף נפח ללא קלוריות. ג’לטין מופק מעורות או עצמות בקר.

ברנדי ומיץ תפוזים:

ברנדי הינו משקה חריף המזוקק בדרך כלל מיין, ולעיתים מפירות הדר. באם זוקק מיין – יש לוודא את כשרותו. שאינו בחשש טבל וערלה, ושלא נגע בו גוי ואסר אותו בשתייה מדין יין נסך. מהתפוזים יש להפריש תרומות ומעשרות ולוודא שאינם בחשש ערלה.

גרידת לימון:

בנוסף על תרומות ומעשרות וערלה. קיימת בקליפת הלימון בעיית כנימות. הכנימות נמצאות על קליפות הדרים. הכנימה נראית כנקודה בצורת עיגול או פסיק בצבע חום כהה שמתחתיה מצוי החרק. המגן המכסה על החרק הוא הפרשה שמפריש החרק. לפני שמגרדים קליפת לימון, יש להסיר בעזרת סכין או ברזלית את הכנימות.

תמרים:

אינם בחשש ערלה אך יש להפריש מהם תרומות ומעשרות ולבדקם מתולעים. (להרחבה בעניין כשרות התמרים לחץ כאן)

ביצים:

יש לבדקם מהימצאות דם. ושאינם בחשש לינת לילה. ( להרחבה בעניין ‘לינת לילה’ לחץ ­כאן)

פרג: שלם אינו זקוק להכשר.

סוכר ומלח: אינם זקוקים להכשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *