אם יש ממזרות בבן נח

רבני בית ההוראה
י"ח אדר א' ה'תשע"א

תענית דף ד. א”ר שמואל בר נחמני א”ר יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן וכו’, אליעזר עבד אברהם דכ’ והיה הנערה וגו’ יכול אפי’ חיגרת אפי’ סומא וכו’.

ויעוי’ בתוס’ שהק’ אמאי לא נקטי’ הכא כמו דקאמר גבי שאול בסמוך יכול אפי’ “ממזרת” או שפחה וכו’, ואמר רש”י משום דגבי אליעזר לא שייך עדיין ממזרת דהא לא נתנה תורה וכו’, ע”כ. והיינו דליכא “ממזר” בבן נח מדלא קיבלו את “התורה” ולכן גם אצל אליעזר והאבות וכו’ ע”כ דלא היה “פסול ומום” דממזרות מדעדיין לא ניתנה “תורה” ולא נחשבו “ישראל” ובפרט לחומרא לענין זה.

וכן יעוי’ בפ”ב דיבמות (כג.) דאמר רבינא ש”מ בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי “בנך” מדכ’ כי יסיר את בנך מאחרי, בנך מישראלית קרוי “בנך” וכו’, לימא קסבר רבינא עכו”ם הבא על בת ישראל הולד כשר, נהי דממזר לא הוי כשר נמי לא הוי, ויעו”ש בתוס’ שכ’ דכ”ה גירסת רוב הספרים דלימא קסבר הולד “כשר”, אבל בקידושין (סח:) הגירסא הולד ממזר, וכן נר’ לר”י עיקר דכיון דבתר “ישראלית” שדינן ליה הוי טפי ממזר ממאי דהוה שדינן בתר עכו”ם, דאין ממזרות לעכו”ם וכו’, עכ”ד יעו”ש. ומבואר כנ”ל. וכ”כ תוס’ בפ”ז דיבמות (סח:) בד”ה עכו”ם וכו’ דליכא “ממזרות” בעכו”ם, יעו”ש בסופו. וכ”כ תוס’ ברפ”ח דבכורות (מז.) בד”ה ולא תימא וכו’ דלמ”ד עכו”ם הבא על בת ישראל הולד כשר ס”ל דשדינן בתר דעכו”ם דלא שייך ביה “ממזרות” וכו’ ע”ש, ובשיטמ”ק (אות כג’).

אולם יעוי’ ברש”י בפ’ נח עה”פ אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וגו’ (ז’, ד’) גבי דור המבול שכ’ בזה”ל, ארבעים יום, כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים, עכ”ל ע”ש. ויל”ע הא ליכא מציאות של ממזר בב”נ. ובאמת בב”ר (פרשה לב’ אות ה’) לא כ’ צורת “ממזרים”, דיעו”ש שכ’ דאמר רשב”י הן עברו על התורה שניתנה לארבעים יום וכו’, אמר ר”י בן זכאי הם קלקלו את הצורה שניתנה לארבעים יום לפיכך ארבעים יום וכו’, ע”כ יעו”ש. אולם לא הוזכר כלל לממזרות, וה”ט  מדס”ל כתוס’ דליתנייהו בב”נ כ”א בישראל שקבלו התורה, וצ”ע ברש”י.

וכן יעוי’ ברש”י בפ’ וישלח עה”פ בת ענה בת צבעון (לו’, ב’) שכ’ דמלמד שבא צבעון על כלתו אשת ענה ויצאה אהליבמה מבין שניהם והודיעך הכתוב שכולם בני ממזרות היו, ע”ש. וצ”ע כנ”ל. ויעו”ש בב”ר (פרשה פב’ אות טו’) שכ’ שבא צבעון על “אמו” והולידה ענה וכו’, ודלא כדפירש”י שבא על “כלתו” אך ערש”י לקמן (לו’, כד’) שכ’ שבא על אמו וכו’ ע”ש. אולם לא כ’ בב”ר שעי”ז נעשו “ממזרים”, ויל”ע ברש”י. וכן יעו”ש ברש”י לקמן (פ”ה) עה”פ ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קורח וגו’ שכ’ דקורח זה ממזר היה ובן אליפז היה שבא על אשת אביו וכו’, וכן יעו”ש בב”ר (אות יב’) שכ’ ואהליבמה ילדה וגו’, הה”ד איך נתפשו עשו וכו’ כ”כ למה בשביל לגלות את הממזרים שביניהם, וכמה ממזרים העמיד עשו, רב אמר שלשה, ר’ לוי אמר ארבעה וכו’ קורח דהכא ממזר היה, ע”כ יעו”ש. וא”כ יל”ע לתוס’ דס”ל דליתנייהו בב”נ דמהו א”כ שכ’ לשון זה בב”ר שם גבי עכו”ם. ובאמת לכאו’ ע”כ צ”ל כתוס’ דליתנייהו בב”נ ובפרט לפני “מתן תורה” שבו נתחדש פסול ופגם זה, וא”כ יל”ע.

וכן יעוי’ בפ”ק דקידושין (יג.) דא”ר יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטוב גיטין וקידושין לא יהיה לו עסק עמהן, א”ר אסי אר”י וקשין לעולם “יותר” מדור המבול שנא’ אלה וכתש וגו’, ויעו”ש ביעב”ץ שכ’ בזה”ל, אע”ג שהשחיתו דרכם ביחוד בזימה והיו עושקין גם אשת איש כמש”כ עה”פ ויקחו להם נשים וב”נ מוזהר על א”א ועריות, מ”מ לא שייך בהם ממזרות דאין אישות לעכו”ם משא”כ בישראל שמרבים ממזרים בישראל שהוא מעוות לא יוכל לתקן [כבפ”ק דחגיגה (ט.) במשנה ע”ש], וה”ט דקשין אלו, עכ”ל יעו”ש.והיינו דהוקשה לו ליעב”ץ מ”ט קשין יותר מדור המבול, וע”ז תי’ דהתם אע”פ שעסקו בזנות מ”מ לא בראו “ממזרים” ומשא”כ בישראל, ודו”ק. והוא כש”נ בב”ר שם ובתוס’ הנ”ל דליתנייהו דב”נ. אולם יל”ע ברש”י כלעיל וכן בב”ר גבי “קורח” שהוזכר “ממזרות” לפני מת”ת, ודו”ק.

המאמר מתוך קובץ בית אהרן וישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *