“ששון” – זו ברית מילה

רבני בית ההוראה
ט"ז אדר א' ה'תשע"א

“ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר” – ודרשו חז”ל בגמ’ מגילה טז: – אורה זו תורה …ששון זו מילה …ומפרש רש”י – שעל כל אלה גזר המן הרשע.

המלחמה של עמלק במצות המילה מופיעה כבר במלחמה הראשונה -“זכור את אשר עשה לך עמלק – אשר קרך בדרך – ויזנב בך כל הנחשלים אחריך” – “ויזנב”- מבאר רש”י – שהיה חותך מילותיהן של ישראל וזורקן כלפי מעלה.

הרמב”ם בספר “מורה נבוכים” – מביא ג’ טעמים למצות מילה.

א] – המילה – היא אות וסימן של קרבת אלוקים.

ב] – המילה – היא הבדלה בין ישראל והעמים.

ג] – המילה – מרחיקה את האדם מן התאוה.

ברית המילה נקראת בפתיחת אליהו – “אות – ברית – קודש”.

ונראה שרמוזים במילים אלו ג’ הטעמים למצות מילה.

א] “אות” – המילה – היא אות וסימן של קרבת אלקים.

ב] “ברית” – המילה היא כריתת ברית בין עם ישראל והקב”ה – המבדילה אותם מהעמים.

ג] “קודש” – ברית המילה מקדשת את האדם – ומרחיקה אותו מהתאוות.

ויתכן לומר עוד – שגם בהתנגדותו של עמלק לברית המילה – הרמוזה במילה “ויזנב” כמו שפירש רש”י

מוצאים את ההתנגדות שלו לכל ג’ החלקים שבמילה – ונרמז הדבר בפרשת זכור – במילים “אשר קרך בדרך”.

עמלק בא על ישראל בדרך שבין יציאת מצרים – לבין מעמד הר סיני – ושם “אשר קרך” לשון קרי – לשון טומאה.

ביציאת מצרים – הובדלו ישראל מטומאת מצרים ומכל אומות העולם – במעמד הר סיני – זכו ישראל לקרבת אלקים שאין כמוה.

בין יציאת מצרים – למעמד הר סיני – מגיע עמלק לטמא את קדושת ישראל – וחותך מילותיהן של ישראל – מפני שהוא לוחם בג’ הטעמים של מצות מילה – בהבדלה מאומות העולם – בברית של ישראל עם הקב”ה – ובקדושת ישראל.

ובאמת ג’ הענינים אחד הם – שעל ידי הפרישה מהתאוות – נבדלים ישראל מאומות העולם השקועים בהם – ודבקים בהשי”ת – ולכן הקשר של הקב”ה עם כלל ישראל הוא על ידי ברית המילה – ועל ידה גם נכנס הגר אל כלל ישראל – מפני שהמילה גודרת את האדם מהתאוה – ובזה היא מבדילה את ישראל מאומות העולם – להיות דבקים בקב”ה.

וכך כותב הרמב”ם בהקדמה לספר היד החזקה בהגדירו את עניני ספר “קדושה”.

…אכלול בו מצוות של ביאות אסורות ומצוות של מאכלות אסורות – לפי שבשני ענינים אלו קדשנו המקום והבדילנו מן העובדי כוכבים – בעריות ובמאכלות אסורות ובשניהם נאמר “ואבדיל אתכם מן העמים” – “אשר הבדלתי אתכם מן העמים” עכ”ל.

מבואר בדברי הרמב”ם שעל ידי קדושת הגוף – בפרישה מעריות ומאכלות אסורות – נבדלים ישראל מאומות העולם.

בזה יבואר שכאשר כלל ישראל נכשלו בימי אחשורוש – ונהנו מהמשתה שכל ענינו היה ריבוי הנאה והליכה אחרי תאוות הגוף – אע”פ שכפי שמבואר בחז”ל לא נכשלו במאכלות אסורות וכדו’ – בעצם ההשתתפות במשתה התקרבו לאומות העולם – ופגמו בברית שלהם עם הקב”ה להתרחק מהתאוות – ועל כן נענשו בכך שזרע עמלק – החותך מילותיהן של ישראל – בא להשמידם.

ומאחר והברית הזו נכרתה ביציאת מצרים ומעמד הר סיני – על כן כאשר באה עליהם הגזרה – גזרו מרדכי ואסתר צום של שלשה ימים בפסח – ובאותה שנה לא אכלו מצות ולא שתו ארבע כוסות כמו שמובא בחז”ל – יתכן שרצו להביע בזה את עומק הכרתם בחטא – שאם הם הולכים למשתה כזה – יש כאן הפרה של הברית עם הקב”ה – ואם כן אין הם שייכים למצות שהם זכר ליציאת מצרים – ששם הובדלו להיות שייכים להשי”ת. [וכמו שהתבאר במאמר “אשר קרך בדרך”].

ואחרי שהבינו את חטאם וחזרו בתשובה שלמה – קבל ה’ את תשובתם – והישועה היתה עם תחילת ימי ספירת העומר – באותם ימים המחברים את יציאת מצרים – עם מעמד הר סיני – על ידי מצות הספירה ממחרת יום היציאה ממצרים – עד לקראת היום של מעמד הר סיני – ביום הראשון של קיום מצות הספירה הזו – נתלה המן.

המן הוא מזרע עמלק – “אשר קרך בדרך – בצאתך ממצרים” – בדרך הליכתם אל מעמד הר סיני בא עמלק למלחמה – במטרה להפר את הברית של עם ישראל עם הקב”ה

וכהמשך לתשובתם מתוך צום ותענית של ריחוק מהתאוות – אזי מתוך שמחת הנס של מחיית עמלק אשר בא להפר את הברית – חדשו כלל ישראל את הברית של הר סיני – כמו שאמרו חז”ל – “הדר קבלוה בימי אחשורוש”- ו”קיימו וקבלו” מרצון מחדש את עול הברית עם השי”ת.

ועל כן בעקבות חזרתם בתשובה וחידוש הברית עם הקב”ה – זכו לנס שנתלה המן ביום הראשון לספירה המחברת את יציאת מצרים למעמד הר סיני.

תגובה אחת

    דניאל:

    יישר כח! חבל שלא כותבים מי כתב ת המאמר או של מי הרעיונות המובאים בו. האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *