פורים דפרזים ופורים דמוקפים

רבני בית ההוראה
ט"ז אדר א' ה'תשע"א

“לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר – ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה”

בספר “פחד יצחק” מבאר, שחלוקת ימי הפורים לב’ ימים – היא כנגד ב’ פעמים שעם ישראל נלחם בעמלק.

המלחמה הראשונה היתה אחרי יציאת מצרים – כאשר עמלק בא להלחם בישראל – ולעומתה הוא פורים דפרזים – ביום י”ד באדר – אשר הוא כנגד המלחמה שבה עמלק באו להלחם בעם ישראל – והיהודים נקהלו לעמוד על נפשם.

המלחמה השניה היתה בימי שאול – כאשר עם ישראל יצא למלחמה על עמלק – וכנגדה יום ט”ו באדר – פורים דמוקפין – שבו בקשו יום נוסף להנקם מאויביהם.

על פי זה מבאר ה”פחד יצחק” מדוע נחשבות למוקפות חומה רק אותן ערים שהיו מוקפות כבר בימי יהושע בן נון.

כיון שפורים דמוקפין הוא כנגד המלחמה שבה עם ישראל יצא למלחמה – על כן נקבע הזמן הקובע למוקפות חומה בזמן יהושע בן נון שאז נצטוו במלחמת עמלק – באופן שעם ישראל הוא שיצא למלחמה.

אמנם יש להבין מהי השייכות בין שתי אופני המלחמה הללו – לבין החלוקה בין פרזים ומוקפים.

ונראה שישנו הבדל נוסף בין שתי המלחמות בעמלק.

מלחמת יהושע באה בעקבות הנאמר בעמלק “ויזנב בך כל הנחשלים אחריך” – וביארו חז”ל שלא היתה לעמלק שליטה – אלא על אלה שנפלטו מן הענן – ומשמע שלא היתה לו שליטה על אלו שהיו יחד עם הציבור בתוך ענני הכבוד – אלא רק על היחידים שנפלטו מהם – ועוד משמע – שגם המלחמה מצד עם ישראל היתה על ידי היחידים – “בחר לנו אנשים”.

לעומת זאת במלחמת שאול – היתה זו מלחמה של הציבור – קדם לה מינוי המלך שהוא המקבץ את העם – ועל ידו יצאו כציבור למלחמה.

לפי זה יש לבאר שעל כן יום ט”ו שהוא כנגד המלחמה כציבור – ניתן לערים המוקפות חומה – שכן החומה המקיפה את העיר – מאחדת את הבתים היחידים לעיר שחל עליה יותר השם צבור.

ובזה תובן הדיעה שגם בעיר מוקפת חומה יש צורך שיהיו בה עשרה בטלנים כדי לקרוא בט”ו.

רש”י פירש שבטלנים הכונה היא – עשרה אנשים המשכימים לביהמ”ד שחרית וערבית לתפילה והרמב”ם פירש – עשרה בטלנים שבטלים ממלאכה – ועוסקים בביהכנ”ס בצרכי צבור ובת”ת.

בין לרש”י ובין להרמב”ם – מדובר בתנאי שנותן לתושבי העיר שם ציבור – אם על ידי שעוסקים בצרכי צבור ואם על ידי תפילה בציבור.

בזה יובן טעם הקביעה של זמן מוקפות חומה – מימות יהושע בן – נון.

שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ – מינוי מלך – מחית עמלק – בנין בית המקדש.

מלך מקבץ את העם למציאות אחת – ואז יצאו למלחמה בעמלק כציבור – וכל זה היה הכנה להקמת בית המקדש, שהוא מקום השראת השכינה המתקבצת מכל חלקי השכינה השורה בתוך כל יחיד מישראל, כמו שביאר המלבי”ם בפרשת תרומה – ומאחדת את כלל ישראל.

ועל כן זמן הפורים של מוקפות חומה – שהוא כנגד המלחמה בעמלק כציבור – תלוי בזמן יהושע בן – נון – בעת כניסתו לארץ – אשר נצטווה בציווי של המלחמה בעמלק כציבור.

לעומת זאת יום י”ד שהוא כנגד המלחמה בעמלק ביציאת מצרים שאז המלחמה היתה ביחידים הוא זמן הפורים לאותן ערים שאין בהם התנאים ההופכים אותם לציבור – ערי הפרזות. [וראה עוד בענין זה במאמר הבא “משלוח מנות ומתנות לאביונים”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *